"קזינו דה פריז" - הבר הירושלמי שעליו יחלמו עכברי הבר התל-אביבים

חלומו הוותיק של עכבר הברים התל-אביבי, רוצה לומר חלומי שלי, היה מאז ומעולם למצוא את הבר הירושלמי האולטימטיבי. רוצה לומר - את פינק.

אלא שפינק נסגר כידוע לפני כמה שנים. רק פעם אחת ויחידה זכיתי לשתות בבר האגדי שאירח למרק גולאש וכוסית ויסקי מאחורי וילונותיו הכבדים, גדולי עולם כמו הנרי קיסינג'ר, ג'ון סטיינבק ומארק שאגאל (רשימה חלקית בהחלט). הדברים ידועים ונכתבו כבר עשרות פעמים. זה לא עזר לפינק לשרוד את ירושלים של המאה ה-21, המגלה אפס סובלנות למי שאינו חושב כמוה. פינק לא חשב כמו העיר שלו. לפחות לא כמו שהיא חושבת עכשיו. הוא היה אחד מסמליה אמנם, אבל כנראה שזה לא הספיק. מסתבר שלהיות אחד הברים הטובים בעולם - הניוזוויק קבע זאת, לא אני - זה לא ממש מצרך החודש בעיר הקודש של ימינו.

גם אלי מזרחי לא חושב כמו העיר שלו. ולכן גם לו זה לא תמיד הצליח.

את מסעדת הגורמה הנהדרת שלו "צחקו", נאלץ לסגור אחרי שלוש שנות פעילות בסך הכול. נצח במונחי מסעדות מקומיות, שום-כלום במונחי מוסדות מיתולוגיים כמו ש"צחקו" הייתה צריכה להיות ברבות הימים.

מזרחי, לשעבר יושב ראש ועד סוחרי שוק מחנה יהודה, הוא ילד נצחי. פנטזיונר חסר מעצורים שמתעקש להגשים כל חלום שיש לו, גם אם הוא לא כלכלי בעליל. אחרי שהתרסק עם "צחקו", חיכה כמה חודשים ומיד התחיל לתכנן את ההרפתקה הבאה. לפני חצי שנה בערך הביא אותה לאוויר העולם.

"קזינו דה פריז" הוא כנראה הבר הירושלמי שעליו יחלמו עכברי הבר התל-אביבים במאה ה-21. ואם אני טועה, אז לירושלים באמת כבר אין שום סיכוי.

אוכל פשוט ונפלא

במבנה היסטורי ומט ליפול, שאירח בתחילת המאה מלון, קזינו ו...בית זונות בעל אותו שם, יושבים היום שכם אל שכם סוחרי השוק והתיירים התל-אביבים הסקרנים (אני), נערות הבירה הנוגות וכוכבי רוק בעלי פאות לחיים בלתי אפשריות, העונים לשמות כמו שאנן סטריט, שבמקרה או שלא במקרה הם גם חלק משותפיו של מזרחי.

ברחבת השוק הגרוזיני, בין ארגזי חצילי הבלאדי והתירס, מצטופפים אורחיהם של מזרחי ובתו יערה, שותים גינס נהדרת מהחבית, מנשנשים דגים כבושים ומלוחים, שרק מזרחי יודע איך להכין או איפה לקנות, טועמים חמוצים כל-כך טובים עד שמתחשק לך להכריח את מזרחי לתת לך את המתכון, ונהנים מאחד הברים הכי מוצלחים שנפתחו כאן זה שנים רבות.

"קזינו דה פריז" הוא פנטזיה. זה לא רק השם המסתורי והקולוניאלי שמשדר מיד משהו רומנטי, רחוק ואחר. זה לא רק האוכל הפשוט והנפלא, אוכל שלמרות שהוא קנוי ברובו, הוא מצליח לעשות את מה שהרבה מקומות שמכינים בעצמם את האוכל שלהם לא מצליחים לעשות. להיות טעים. זה לא רק תפריט האלכוהול המדויק הכולל בין השאר גם בירות ירושלמיות נדירות יחסית וכמה מיני ערק מצוינים.

הוא פנטזיה, כנראה, משום שהוא מקים לתחייה, ולו רק ללילה אחד, את החלום הישן שלך על הבר הירושלמי ההוא, זה שתמיד יהיה קצת רחוק, זה שיישבו בו טיפוסים אסלים שכאלה, גברים שיצאו מהשירים של יוסי בנאי ומהסיפורים של סוראמללו. כשאתה מביט קצת יותר בעיון אתה מבין שאלה כמובן צעירים ירושלמיים שכמותם אפשר לראות בכל בר תל-אביבי המלא בכל ערב בצעירים ירושלמיים שכאלה. אבל בכל זאת, עוד גינס קטנה ואתה מצליח לשכנע את עצמך. פחות או יותר.

הברמנים הצעירים מאחורי הדלפק משחררים לעברך חיוכים מדודים ומוזגים בידענות בירות בוטיק מקומיות או בירות בלגיות יוקרתיות בכוסות מצחיקות מחרס. שאנן סטריט מסתודד עם מזרחי, יערה מזרחי מחליפה כאפות עם לקוחותיה הקבועים ואתה שואל את עצמך למה לא? למה לא יכול להיות ככה כל הזמן ובכל מקום? עוד ביס מצלחת הנקניקים שמזרחי קונה מלבקוביץ' - אמן הנקניקים הכשרים, עוד שלוק גינס ופתאום עיר הקודש זוכה בשכבת חולין קטנה ונורמלית. בדרך אל האוטו היא תתפוגג כמו אדי האלכוהול ששתית.

מחירים:

גינס קטנה - 24 שקל

צלחת דגים מעושנים וכבושים - 45 שקל

צלחת חמוצים וירקות ולחם עם מטבלים - 30 שקל

"קזינו דה פריז": רחבת השוק הגרוזיני בשוק מחנה יהודה. אפשר לנסות להיכנס מרחוב מחנה יהודה 3 או להגיע לשם ולהקיף את הבניין, ירושלים. 02-6504235. א'-ה' 12:00- אחרון השותים. מוצ"ש מצאת השבת עד אחרון השותים . קזינו דה פריז הוא מקום כשר. מזרחי הוא אולי פנטזיונר אבל לא טמבל

הלב הפועם של מחנה יהודה

מי שקושרת את אלי מזרחי אל קרקעית נמל המציאות של השוק הירושלמי הקשה היא בתו מורן. בזמן שהוא שותה את הקפה הקטן שלו עם זרם אורחיו האינסופי על המרפסת של קפה מזרחי, עמלה הקונדיטורית והטבחית המוכשרת עד אין קץ הזו, עמוק בתוך המטבח הקטן של הקפה על עוד עוגה בחושה נהדרת ועוד מרק חם לימות החורף הקרים.

קפה מזרחי הוא נמל הבית של משפחת מזרחי, זה שהיה שם לפני הרפתקת הגורמה הכושלת והיקרה של "צחקו", וזה שיהיה שם גם אחרי שלמזרחי, או לירושלים, יימאס מהבר שלו.

קפה מזרחי הוא הלב הפועם של שוק מחנה יהודה. השוק הופך כידוע בשנים האחרונות ליותר פריז מפריז. משוק קולני ועצבני, הססמוגרף הרשמי של הלך הרוח הפוליטי של הבירה ואולי של ישראל כולה, זה שעל-פי צעקותיהם של מוכרי החמוצים שלו היו קמים ונופלים מנהיגים, הפך השוק הירושלמי למעין גרסה יאפית לגמרי של עצמו. יש כאן עדיין לא מעט באסטיונרים כמובן, אבל נדמה שעכשיו הם מקללים בנימוס וצועקים בשקט. שלא לדבר על כך שכל בסטה מוקפת עכשיו בשניים שלושה בתי קפה, ברים, בוטיקים ומסעדות גורמה קטנות. אני כמובן קצת מגזים, אבל נסו לקנות 200 גרם גבינה אצל באשר מלך הגבינות, בלי למכור כליה, ותבינו על מה אני מדבר.

צחוק הגורל הוא שדווקא אלי מזרחי, האיש הכי ירושלמי ואותנטי שיש (אין דבר באמת דבר כזה, אני יודע) אחראי במו ידיו על המהפכה הזו. הוא זה שחלם עליה והוא זה שהוציא אותה לפועל. הקפה שלו הוא החלוץ שלפני המחנה במהפכה היאפית של מחנה יהודה.

אבל כל זה לא ממש משנה. כשיושבים כאן על קפה קורטדו קטן - אספרסו עם חלב וקצף, עם בריוש מבית היוצר של מורן מזרחי, או אוכלים צהריים קלים של קבב דגים בלאפה - יצירת מופת קטנה עם לימונים כבושים ועלי ארוגולה לצד הקציצות, שלא לדבר על החומוס שאלי מכין ביום שישי בבוקר, חומוס שיכול להוציא לפנסיה כמה חומוסיות מפורסמות, מבינים שיכול להיות שהדיסנילנד היאפי שהשוק הופך אליו לדאבון ליבם של נוסטלגיסטים חסרי תקנה כמוני, הוא לא לגמרי רע.

אם מאסתם באינטלקטואלים הגודשים את הקפה, הציצו בקצב שממול, פרדי קרוגר של הבשר, ותבינו שלא כל-כך מהר ינצחו הממושקפים החיוורים את הכורדים והאשכנזים הוותיקים של השוק. הכול שאלה של מינון.

מחירים: בריוש - 18-22 שקל

קפה קורטדו - 10 שקל

קבב דגים בלאפה - 54 שקל

חומוס - 30 שקל

קפה מזרחי: השזיף 12, שוק מחנה יהודה, ירושלים. 02-6242105. א'-ה' 07:00-21:00, ו' 06:30-16:00. כשר