אטיאס: "אני לא דואג רק לדיור לחרדים אלא לכולם"

‎‎כמעט שלושה חודשים אחרי שפורסמו המלצות ועדת טרכטנברג, התכנסה היום (ג') ועדת הכלכלה לדיון סוער על יישום פרק הדיור בדוח, כאשר רבים מחברי הכנסת קבלו על כך שטרם יושמו מסקנות הדוח.

אל תצפו לקריסה במחירי הדירות

‏"מה שהניע את המחאה החברתית הוא מחאת הדיור, לא מחאת הקוטג'. המחאה הולידה את החלטת הממשלה למנות את ועדת טרכנטברג, אבל פרק הדיור נשאר כדיו על הנייר ולא יותר מכך", אמר בפתח הדיון יו"ר הועדה, ח"כ כרמל שאמה הכהן. "מה מעכב את יישום מסקנות טרכטנברג? הקריטריונים לפיהם יוענקו הטבות הדיור, עליהם יש ויכוח".

שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, סקר בדיון את פעולות משרדו, וציין כמה אלמנטים שחסרים לדעתו בדוח טרבטנברג, כשהעיקרי בהם הוא הדרישה מכל יזם שיקצה 5% מהדירות בכל פרויקט לטובת דיור בר השגה.

את הדיון ליבה שר התיירות, סטס מיסז'יניקוב, שאמר ש"הרבה מהתכניות הממשלתיות נותנות העדפה למשפחות גדולות, ואתם מבינים למה אני מתכוון. במדינת ישראל, 37% מחזיקים את אלה שלא עובדים. מעטים מחזיקים את הרבים".

‎‎‏"למצוקת הדיור יש צבע"

‎‎בתגובה, קרא ח"כ יצחק וקנין מש"ס, "זו גזענות!", ומיסז'יניקוב ענה לו: "יש חרדים שעובדים, אתה הרי מגיע לכאן כל יום לעבוד". ח"כ חנא סוייד אמר כי "למצוקת הדיור יש טעם וריח וצבע, היא מגזרית. ודווקא על המגזרים שיש להם בעיות לא נסוב הדיון".

ח"כ דב חנין קרא למעורבות של המדינה בשוק הדיור: "בתחום הדיור, וכמו בכל העולם, כלכלת השוק לא עובדת. צריך מעורבות המדינה כמו בצרפת, ארה"ב, וגרמניה בבנייה של דיור בר השגה ודירות להשכרה. בהרבה מערי אירופה המפותחות, כמו אמסטרדם, רוב האנשים גרים בדיור עירוני או ציבורי בר השגה. זה יכול לקרות גם בתל אביב".

ח"כ מירי רגב שאלה מדוע מיצוי כושר ההשתכרות הוא הקריטריון לזכאות לדיור בר השגה. פרופ' רפי מלניק, שהיה חבר בועדת טרכטנברג, הסביר כי קיימת "תופעה מדאיגה של שיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה, והתופעה תחמיר בעתיד. לכן, צריך לתת תמריצים לאנשים להצטרף לכוח העבודה. אנחנו צריכים קודם כל לעזור לאלה שעוזרים לעצמם".

‎"‎‏700 שקל לחודש זו בדיחה עלובה"

‎‎בנושא הדיור הציבורי, אמר ח"כ יצחק הרצוג, כי "משרד האוצר עושה הכל כדי לחסל את הדיור הציבורי. משרד השיכון מבקש כבר הרבה שנים להגדיל את הסיוע בשכר הדירה ואת מלאי הדיור הציבורי, ולא נותנים. מה זה 700 שקל לחודש? זו בדיחה עלובה".

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס קבלה על כך שבשנת 1999 "החליטה ממשלת ישראל על מבצעי מכר של דירות בדיור הציבורי, ובמקביל התקבלה החלטה על כך שכל ההכנסות מהמבצעים הללו ינותבו לקרן לזכאי הדיור הציבורי. אך החלטה לחוד, ומציאות לחוד. אפילו עשירית מהסכום לא הגיע למטרה שלשמה הוקמה הקרן. במקום זה, הסוכנות היהודית קיבלה יותר ממיליארד שקל. זהו מחדל שזכאי הדיור הציבורי לא מקבלים דירה בחסות המדינה".

אטיאס תקף בדיון את הביקורת שנשמעת על הקריטריונים שנקבעו למכרזי "מחיר למשתכן", במסגרתם נמכרות דירות מוזלות: "אנחנו נגד תנאי סף של מיצוי כושר השתכרות לשני בני הזוג. אבל אין הטבות יתרות למשפחות עם מעל לשלושה ילדים, תרדו מהשקר הזה. ויש עדיפות למי שעשה צבא. זו הסתה, הרי 8% מהאוכלוסיה הם חרדים ורק לאחוז אחד אין דירה. אז בשביל לדפוק את החרדים הולכים ומתחילים הסתה?".

לא אחת עלה בדיון מצבן של המשפחות מחוסרות הדיור המתגוררות במאהל בגן סאקר בירושלים. ח"כ עמיר פרץ אמר: "הילדים ההומלסים בירושלים הן ההשתקפות של בעיות ממשלות ישראל לדורותיהן. האם העלות היחסית של משכנתא או דירה הוא שכירות מטרידה את אותו הילד שאין לו בית ושואל 'מה איתי?'".