פרצופה של המדינה

כמו מזמן אחר, ממקום אחר, מארץ אחרת, בוקע קולה המוכר של יפה ירקוני ממכשירי הרדיו, ועיניה החודרות ניבטות אלינו מכל שערי העיתונים. את הנוכחות הכריזמטית שלה אי-אפשר להדיר, את שיריה המונומנטאליים לא-יצליחו להעלים, היא האם הגדולה, הפסקול של המדינה, זמרת חמש המלחמות והפסקות האש שבתווך. או שלא. לא בדיוק.

ירקוני הייתה בדיוק ההיפך. הכמיהה לנורמליות. הבריחה מהצרות. הפנאי המגונה. הישראליות החילונית במיטבה. אחרי שדמעות "באב אל וואד" יבשו ודפיקות הלב המואצות של "האמיני יום יבוא" נבלמו אט-אט, ירקוני חיפשה לנהל קריירה שגרתית של זמרת.

היא הייתה כוכבת הפופ הראשונה של ישראל, החל מבחירת הרפרטואר, דרך הדילוג הקליל בין סגנונות, ועד למלתחה הססגונית ולמניירות המתבקשות מצד סטארית. ירקוני הייתה, יותר מכל, תל אביב. על אורותיה הבוהקים והסודות שהיא צופנת בחובה. היא הייתה לילות ובילויים וסיגריות ובתי קפה וחושניות נשית, שהלמה היטב את גזרתה.

תמיד הייתה שם

מאיפה שלא תסתכלו על זה, ירקוני תמיד הייתה שם. עובדת ללא לאות. משדרגת את המותג "יפה ירקוני" ומעדכנת את עצמה גם אחרי שנת ה-50 לחייה, מבלי שסגנונות ואופנות יגעו בה או יזיקו לה. בכל מדינה מערבית אחרת, עם עשרות תקליטים ומאות שלאגרים, ירקוני הייתה מולטי-מיליונרית, שחומקת מעדשות הפפראצי אל ביתה שבאי קורפו, מנהלת רומן מתוקשר עם מיליארדר איטלקי, או מועמדת לביצוע אחד מהשירים המועמדים לפרס האקדמיה. בארץ היא הסתפקה במדור הרכילות של "העולם הזה", תכנית עם תפאורה מזעזעת בשחור-לבן בטלוויזיה הכללית, ועוד ספיישל חגיגי שמוקלט עבור גלי צה"ל.

ירקוני הייתה הפנים המערביות והקול האירופאי והסגנון הבינלאומי של מדינת העולם השלישית, המסוכסכת עם עצמה ותקועה לה בלב המזרח התיכון. היא הפרדוקס הישראלי, שמגולם בצורה הכואבת מכל בביוגרפיה שלה - כבר בגיל 20 שכלה את בעלה, שלחם בבריגדה באירופה, וכעבור שלוש שנים היא תינשא לאיש ההגנה; ובדעותיה הפוליטיות - שסלדו מחרפת הכיבוש ומהלאומנות היוקדת, בעוד שהיא הייתה הגדולה שבפטריוטיות.

יפה ירקוני היא תוגת הישראליות. פרצופה של המדינה שהיינו רוצים לחיות בה, אבל בכל פעם מחדש דואגים להסיח את דעתנו, להפחיד, לייאש, לשכנע אותנו שכולם זוממים כנגדנו ודורשים את רעתנו. אבל מהם החיים?

החיים הם צלילי המוסיקה שמעטרים זוגיות טובה, משפחה אוהבת, בית קפה עם חברה, חופשה קצרה, תל אביב אשר על גדות הירקון, סוד הדברים הפשוטים. ירקוני בתבונתה ידעה זאת תמיד, זה אנחנו ששכחנו.