שלא יגזרו קופון

מכל הררי המילים שנשפכו על השוק הסיטונאי החדש לתקשורת, שאמור לייצר מבנה שוק חדש בשוק התקשורת הקווית, ראוי לשים לב למה שאומר שר התקשורת, משה כחלון, בשולי ההכרזה: השוק הסיטונאי לא מיועד לכך שסלקום ופרטנר יגזרו קופון על בזק והוט. אם תרצו, זו אולי ההכרזה המשמעותית ביותר שנשמעה ממנו באחרונה.

שוק סיטונאי יוקם, אבל פרטנר וסלקום יצטרכו להוכיח שהן משקיעות בתשתיות, ולא משלבות ידיים ורגליים בעוד בזק והוט משקיעות מיליארדים בסיבים אופטיים. רציתן שהקנים (תעלות התקשורת) של בזק והוט ייפתחו לתחרות? תראו לנו שאתן עושות בהן שימוש ומשקיעות בפריסת סיבים. מה שכחלון אומר נשמע נהדר, אך המבחן הוא ביישום. אחרי שיוקם שוק סיטונאי, מישהו (וספק אם זה יהיה כחלון) יצטרך לדאוג שאילן בן דב ונוחי דנקנר יהיו מוכנים להכניס את היד לכיס.

זה בדיוק מה שקרה בצרפת, כשפתחו את כל התשתיות של פראנס טלקום לתחרות חופשית, ואפשרו נגישות לתעלות התקשורת שלה. היא קיבלה מחיר הוגן על השימוש ועל ההשקעות שביצעה, והמתחרים קיבלו את החופש להחליט אם להשתמש בתשתיות או לחפור בעצמם, ולהגיע ללקוחות עם סיבים אופטיים לבד.

לא עומדים בהבטחות

לגבי בזק - היא מזמן התייאשה מהבטחות משרד התקשורת. מה שהובטח לה במסגרת פתיחת השוק הקווי לתחרות לא קוים, או שקוים באיחור ניכר. המודל התחרותי החדש יעשה לה טוב, אבל היא לא מאמינה שמישהו באמת מתכוון לעמוד בהבטחות.

אפשר להבין מדוע כחלון חושש לשחרר את החברה ממגבלותיה. חוץ מהלחצים של בן דב, שלעתים נדמה כמי שמחפש להוציא לבזק עין, כחלון שוכנע להאמין שבזק היא כוח אדיר בשוק ושללא מגבלות היא תדחק את מתחרותיה מהשוק, או תדאג לשמור אותם תמיד על אש קטנה.

החשש הזה הוא אמיתי, אבל אי אפשר לבנות מדיניות על בסיס חרדה תמידית. צריך להעמיד פעם אחת את ההנחות הללו במבחן המציאות. למשרד ולרשות ההגבלים יש מספיק כלים להתמודד עם בזק. מה שיותר קשה זה לראות איך פרטנר וסלקום באמת משקיעות כסף ומתחרות בשוק.

די לראות את כל קבוצות התקשורת בישראל מסכימות לשוק סיטונאי, כדי לעורר חשד שמשהו במודל פגום. אבל עכשיו זה לא הזמן לקלקל חגיגות: צריך להיות אופטימיים ולקוות שכחלון ירשום הישגים דומים בשוק הקווי להישגים שרשם בשוק הסלולרי.