ההצעה הבעייתית של ח"כ כץ

ההצעה לחתוך את דמי הניהול בשוק הפנסיוני עלולה להתגלות חריפה מדי ולפגוע בציבור

חיים כץ הוא פוליטיקאי ותיק וחריף, שמכיר היטב את ההתנהלות הפרלמנטרית וההתעסקות מול האוצר. כך, הוא מצליח לא אחת לכופף את האוצר, ולכפות עליו הסכמה להסדרים ולהטבות, שתואמים את האינטרס שלו, גם אם לא תמיד את האינטרס הכולל. כך למשל, הצליח כץ לכופף את האוצר בעניין גיל הפרישה לנשים. לכן, סביר שההצעה הנוכחית שלו היא רק נקודת פתיחה למו"מ מול האוצר, על תוכנית אגף שוק ההון להורדת דמי הניהול בגמל ובביטוחי המנהלים - ולא נקודת הסיום.

ואולם ההצעה הנוכחית של כץ - הורדה דרמטית של דמי הניהול - שלכאורה נראית מיטיבה עם הציבור הרחב, עשויה דווקא להתברר כהצעה חריפה מדי; כזו שתביא דווקא לפגיעה בציבור החוסכים לפנסיה.

אין קסמים

יש להפנים: בכל הנוגע להוצאות מול הכנסות, אין קסמים. לאורך זמן, ההוצאות צריכות להיות מתאימות להכנסות, וגירעון לא יכול להימשך עד אין קץ; ואם המחיר שאנו משלמים נחתך מאוד, כך תהיה לאורך זמן גם איכות השירות שנקבל. זה נכון לתקציב המדינה, שח"כים מתייחסים אליו כבור ללא תחתית, וזה נכון גם לגופים פרטיים, הפועלים למטרות רווח, ובהם מנהלי החסכונות הפנסיוניים של הציבור.

מדוע אנו מדברים על הקושי בקיצוץ מסיבי בהוצאות של הגופים המוסדיים? משום שמעבר להוצאות שכר מופרזות לבכירים, מרדף אחרי רווחיות גבוהה מדי והסבסוד הצולב לטובת העמיתים החזקים שבהם יש לקצץ (והצעת האוצר הנוכחית נותנת לכך מענה מסוים), ישנן גם הוצאות הכרחיות וחשובות; החל במערכות מחשוב שמספקות לחוסכים מידע אמין, עבור ביכולות ניהול, שירות ומכירות (גם באמצעות מתווכים ומייעצים), ועד לממשל תאגידי מפותח - שעלותן בחלק ניכר מהקופות עולה על הרף של 0.7% - ושתפגענה מיד, היה וההצעה תתקבל.

מכאן, שכץ אולי חושב שניתן לתרגם גם לציבור הרחב את התנאים שהוא והעובדים בתע"א התרגלו אליהם (למשל, בעבור ביטוחי המנהלים, הם משלמים דמי ניהול בשיעור 0.5% מהצבירה, ו-3% מהפרמיה בלבד). אבל, הוא כנראה שוכח שהארגונים הגדולים ועמיתי הגמל החזקים זוכים למחיר שרחוק מנקודת שיווי המשקל, "הודות" לסבסוד מיתר העמיתים החלשים מהם, ושלא יקיים שוק תחרותי ו"שירותי", היה ויהפוך לסטנדרט.

אבל כץ לא לבד בתמונה. הוא נכנס לדלת שהאוצר הותיר פרוצה, בעצם העיכוב המתמשך בקידום הפחתת דמי הניהול שהוא עצמו הציע. כל עוד האוצר לא יתניע את המאמץ הכה נדרש, ורק ישחרר אמירות בנושא, צפוי שיתר הגורמים הפעילים בשוק - ובכללם כץ - יאבדו סבלנות. ואז, כפי שקורה עתה, ירצו לתקן בעצמם את הכשלים, שהמוסדיים יצרו כשייקרו את דמי הניהול, מהר מדי ויותר מדי. הבעיה היא, שירידה בהכנסות של כ-750 מיליון שקל בדמי הניהול מדי שנה - ובחישוב רב-שנתי, מיליארדי שקלים - היא כבר בגדר שפיכת התינוק עם המים.

צרו איתנו קשר *5988