"הבכיר הנחשד ממשיך להגיע לעבודה; הנפגעת מנועה מכך"

פרשת נתן אשל, ראש לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, החשוד כי הטריד לכאורה בדרכים שונות ומשונות את ר', אחת מעובדות הלשכה שמסעירה את המדינה בימים האחרונים, מעלה עמה שורה של שאלות בדבר האסור והמותר בתחום יחסי עבודה.

לדברי עו"ד טל מאירסון, שותפה במשרד עו"ד אשר חלד ושות', המתמחה בייצוג מעסיקים וארגונים גדולים, יש לחלק את המקרה של אשל לשני פסים משפטיים נפרדים, שלכל אחד מהם יש היבטים אזרחיים והיבטים פליליים.

הסוגייה האחת, אומרת עו"ד מאירסון, נוגעת לזכות של העובדת לפרטיות במקום העבודה, ואילו הסוגייה האחרת נוגעת לסיפור ההטרדה המינית לכאורה שבה נחשד אשל על-פי הפרסומים.

"בכל הקשור לזכות לפרטיות חשוב לציין קודם כל כי על-פי פסיקת בתי הדין לעבודה, לכל עובד יש זכות לפרטיות גם במקום העבודה, ואסור למעסיק או לממונה עליו לפגוע בפרטיותו".

- האם מותר למעסיק או למנהל לחדור לתיבת הדוא"ל של העובד במקום העבודה?

עו"ד מאירסון: "לתיבת הדוא"ל הפרטית אסור למעסיק להיכנס בכלל. בכל הנוגע לתיבת דוא"ל של המעסיק שבה עושה שימוש העובד, למעביד מותר לנטר מיילים ולעבור עליהם רק אם הוא מודיע על כך מראש לעובדיו. עם זאת, גם בתיבה זו אסור לו להיכנס למיילים אישיים ופרטיים ולקרוא אותם. לכך הוא חייב הסכמה ספציפית של העובד. ולכן, אם אשל חיטט לר' במיילים הפרטיים שלה, הרי שזו ללא ספק פגיעה בפרטיות. לעובדת שכך נעשה לה יש זכות להגיש תביעה אזרחית לפי חוק איסור פגיעה בפרטיות ולתבוע סעד כספי משמעותי".

- האם מעסיק רשאי להתקשר לעובד אחרי שעות העבודה?

"פנייה לעובד אחרי שעות העבודה היא מותרת בעיקרון, אך תלויה במינון וברלוונטיות. אם מטרת השיחה היא עניינית, אזי מותר לממונה או למעסיק להתקשר לעובד פעמים בודדות. ואולם, כשמדובר במזכירה בלשכה, היא לא צריכה לקבל 20 שיחות טלפון אחרי המשמרת שלה שאין להן קשר לעבודה, והיא גם לא צריכה להיות זמינה 24 שעות ביממה.

"כשמעסיק מתקשר לעובד פעמים רבות מסיבות שאינן קשורות בעבודה ואינן ענייניות, הרי שזו בהחלט פגיעה בפרטיות של העובד. בעידן של האח הגדול יש למעסיק המון אמצעים לעקוב אחרי עובדיו. עם זאת, על-פי פסיקת בתי הדין לעבודה אסור לעשות שימוש לרעה באמצעים ולנצל את הטכנולוגיה באופן מוגזם ולא רלוונטי".

- האם 3 אנשי הלשכה שדיווחו על ההטרדות שביצע נתן אשל לכאורה, פעלו כשורה?

"ככל שמדובר בהטרדה מינית, הרי שהחוק מטיל חובות פרסונליות על נושאי משרה במקום עבודה ובין השאר חובות דיווח. כשבכירים בלשכה שומעים על הטרדה מינית, מוטלת עליהם חובה להעביר את התלונה הלאה.

"לפי הפרוצדורה של החוק צריך לפנות בתלונה לממונה על מניעת הטרדה מינית. עם זאת, לאור העובדה שמדובר בלשכת ראש הממשלה, מדובר במקרה רגיש במיוחד. אני רואה את ההתנהלות של אלה שדיווחו כנקודת האור בסיפור הזה: למרות שהנפגעת מסרבת להתלונן המערכת פועלת נכון ומביאה לחשיפת הדברים. הכי נוח לכאורה היה לקבור את הסיפור, כפי שאירע להבדיל אלפי הבדלות במקרה של קצב.

- האם ניתן לחקור מקרה של הטרדה מינית במקום העבודה גם כאשר הנפגעת מסרבת להתלונן?

"על-פי החוק למניעת הטרדה מינית, יש חובה לחקור הטרדה מינית גם כשאין תלונה של נפגעת ההטרדה עצמה. ניתן לחקור את מי שמיוחסות לו ההטרדות וכן עובדים אחרים שיכולים לתת מידע על אודות התלונה. אם הממונה מגיעה למסקנה כי נעברה עבירה פלילית, עליו להעביר את החומר למשטרה.

"מה שמאוד מטריד אותי - ואף אחד לא דיבר על זה עדיין - זה שאשל ממשיך להגיע לעבודה כרגיל, ואילו ר' אינה נמצאת בעבודה. לטעמי, ראוי שהדברים יתנהלו אחרת. המסר הוא שהבכיר שנחשד משלם מחיר ציבורי, אבל בינתיים לא משלם מחיר בעולם יחסי העבודה, והנפגעת כבר משלמת מחיר בכך שהיא מנועה מלהגיע למקום עבודתה".