תחזיות לגבי מחירו של הנפט מושפעות לעתים קרובות בתקופה האחרונה מההתפתחויות הפוליטיות בגזרת אירופה-איראן. כל איום מכיוון אחד מהצדדים יוצר מחד כאב ראש לבתי הזיקוק, המתקשים להשלים חוזים מול אספקת הנפט מאיראן - יצואנית הנפט השנייה בגודלה בעולם, ומאידך מקפיץ את מחירו של הנפט ומושך אליו עוד משקיעים.
אחת הדרכים הפופולריות ביותר להשקעה בסחורה היא באמצעות תעודות סל העוקבות אחר נכס בסיס זה. בארץ קיימות שתיים כאלה - קסם נפט ותכלית נפט, העוקבות אחר נפט מסוג ברנט (Brent). במקביל, אחת מקרנות הסל הסחירות ביותר בתחום בעולם היא USO האמריקנית, העוקבת אחר מחיר חבית נפט מסוג WTI.
ב-2011 הציגה הקרן האמריקנית תשואת חסר ביחס לנפט מסוג ברנט: בעוד נפט זה הציג תשואה של כ-12.4%, הציגה USO תשואה שלילית של 2.3%. מנגד הצליחו תעודות הסל הישראליות להוסיף לערכן עשרות אחוזים - תכלית נפט עלתה ב-32.7% וקסם נפט הוסיפה כ-28.5%. מהיכן נובע השוני, ומה משמעות הדבר מבחינת המשקיעים?
בעולם יש עשרות סוגים שונים של נפט, והנפוצים ביותר הם WTI וברנט כאמור. הראשון, אשר מופק במפרץ מקסיקו ליד טקסס ומחירו עומד על כ-99 דולר לחבית, נסחר בבורסת הסחורות בניו יורק ומשמש כמחיר ייחוס לסוגי נפט אחרים באזור ארה"ב (למעשה, זהו מחירה של חבית נפט "סטנדרטית").
הברנט, המופק בים הצפוני (בין נורבגיה, בריטניה ודנמרק) ומחירו כ-111 דולר לחבית, נסחר בבורסת הסחורות בלונדון ומשמש גם כן כייחוס, אך לסוגי נפט אחרים באירופה ובמזרח התיכון. מאחר שהברנט קשה יותר לזיקוק, סביר כי מחירו יהיה נמוך יותר. אולם, מגמה זו התהפכה בשנה שעברה, בעיקר כתוצאה מאי-יציבות במזרח התיכון מחד, ומגבלות בהפקת והפצת הנפט הטקסני מאידך.
מגלגלים חוזים במקום חביות
תעודות הסל האמורות אינן רוכשות פיזית את הנפט, אלא עוקבות אחריו באמצעות חוזים עתידיים. לכל חוזה עתידי שכזה קיים תאריך פקיעה, שבסופו מחזיק החוזה מקבל את הסחורה או את השווי הכספי שלה. תעודות הסל אינן מעוניינות לקבל את הסחורה בפועל, ולכן הן מגלגלות את החזקתן, כלומר מוכרות את החוזה הקצר שעומד לפקוע, וקונות את הבא אחריו.
במסגרת תהליך זה, הנקרא גלגול חוזים, המשקיע עשוי להפסיד או להרוויח כסף עקב פערי מחירים בין החוזים הקצרים לארוכים. למשל, נניח שרוסיה - מפיקת נפט מובילה בעולם, מחליטה להכפיל את קצב הפקת הנפט שלה החל מהשנה הבאה. במקרה כזה, ייתכן שמחיר הנפט לחודשים הבאים, כלומר לחוזים הארוכים יותר, יהיה זול יותר, משקיע שירצה לגלגל את החוזה יצא ברווח, שכן החוזים הארוכים זולים יותר עתה.
מצב זה, שבו מחיר חוזה עתידי רחוק יותר נמוך ממחיר חוזה עתידי קרוב יותר, נקרא "Backwardation". מנגד, ייתכן מצב הפוך, הנקרא "Contango", שבו מחירו של חוזה עתידי רחוק יותר גבוה ממחירו של חוזה עתידי קרוב יותר.
אם כן, כיצד הצליחו תעודות הסל הישראליות להשיג תשואה עודפת? ככל הנראה, במהלך השנה האחרונה נהנו המשקיעים בתעודות הישראליות, המחויבות להחזיק את החוזה הקצר ביותר, מיותר מקרים של בקוורדיישן מאשר מקרים של קונטנגו.
הסיבה לכך גלומה במחירי הנפט. המשקיעים סברו שככל שהשנה תתקדם, מחיר הנפט יהיה זול יותר, וכך תעודות הסל הציגו תשואה גבוהה משמעותית מתשואת חוזה הנפט (אם כי מגמה זו אינה ייחודית לתעודות הסל, אלא השפיעה על כלל המשקיעים בחוזים עתידיים על הברנט). לגבי הפער בין תכלית לקסם, אחת האפשרויות היא שהוא נבע מן הפער בין הגלגולים.
נציין כי מלבד מחיר חוזה הנפט, תעודות הסל הישראליות מושפעות גם משער החליפין דולר-שקל. מאחר שמקורן בבורסה בתל אביב, תעודות הסל נסחרות בשקלים, בעוד חוזה הנפט וקרן הסל USO נסחרים בארה"ב ונקובים בדולרים. בשנת 2011 הדולר התחזק בכ-8% מול השקל, לכן בנטרול עליית הדולר, מתברר שתעודות הסל של תכלית וקסם עלו ב-22.7% ו-18.9% בהתאמה.
תעודות הסל הישראליות אמנם הצליחו בסיבוב הנוכחי, אך אין בכך ערובה להמשך, שכן בכל הקשור לנפט הרי לא פעם מדובר בהשקעה ספקולטיבית המושפעת מאירועים בטווח הקצר. החרפת המשבר מול איראן עלולה להביא לעלייה במחיר הסחורה - ראש חברת הנפט הממשלתית של איראן העריך השבוע כי מחיר הנפט הגולמי יגיע ל-120-150 דולר לחבית; ואנליסטים סבורים, כי חברות הזיקוק יחפשו חלופה אחרת כמו הנפט הרוסי ואף במזרח התיכון. אך בינתיים הגיע איתות מרגיע מאיראן, שדחתה את ההצבעה על הצעת החוק לאסור באופן מיידי את אספקת הנפט לאירופה, והביא לירידה של יותר מ-0.5% במחיר הנפט.
ראש בראש תעודות הסל הישראליות מול USO
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
