בהמשך להחלטתה העקרונית לאמץ את המלצות ועדת טרכטנברג, אישרה הממשלה בתחילת ינואר את תוספות התקציב הנדרשות לביצוע ההמלצות, וכן תוספות לתקציב בגין החלטות נוספות שקיבלו הממשלה והכנסת מאז אישור התקציב הדו-שנתי, ביניהן בגין הסכמי השכר עם ארגון המורים העל-יסודיים והרופאים והעלאת שכר המינימום. כן החליטה הממשלה להגדיל את תקציב הביטחון לשנת 2012 ב-3.5 מיליארד שקל.
משמעות סך ההחלטות היא הגדלה נטו של הוצאות הממשלה ב-6.4 מיליארד שקל ביחס לתקציב המקורי, והיא מתווספת להחלטות שונות שכבר התקבלו או מצויות בדיון, שגם הן צפויות להגדיל את הוצאות הממשלה. על אף הגידול של סך ההוצאות המתוכננות אין כיום כוונה לפרוץ את תקרת ההוצאות בתקציב 2012. כך כותבים היום כלכלני בנק ישראל בסקירה של ההתפתחויות במשק ברבעון האחרון של 2011.
ברבעון האחרון נמשכה מגמת ההתמתנות של קצב האינפלציה, שהחלה בחודש מארס. האינפלציה בשנת 2011 כולה הסתכמה ב-2.2%, קרוב לאמצע יעד האינפלציה ( 1-3 אחוזים), והציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים הנגזרות משוק ההון ירדו אף מתחת לאמצע תחום היעד. לירידת המדד תרמו סעיפי המזון, החינוך, התרבות והבידור והתחבורה והתקשורת. בסעיף הדיור נרשמה בתקופה הנסקרת ירידה, בחלקה עונתית, והחלה ירידה של מחירי הדירות בבעלות (שאינם חלק ממדד המחירים לצרכן).
התפתחויות אלה הקלו על בנק ישראל להוריד את הריבית ב-0.5% במהלך הרבעון, כדי לתמוך בפעילות הריאלית לנוכח ההשפעה השלילית של ההאטה הגלובלית על צמיחת המשק המקומי.
למרות התמתנות הצמיחה ניכרו בחודשים האחרונים של 2011 מספר מגמות חיוביות: התרחבות הייצור והיצוא של תעשיות הטכנולוגיה העילית, חזרתה של גביית המסים העקיפים לרמת החודשים ינואר-אפריל, לאחר ירידה חדה בתקופה הקודמת, ושיפור בנכונות הציבור לרכוש מוצרי צריכה בני קיימא ודירות, מציינים בבנק ישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
