פירמת רוה"ח BDO זיו-האפט מצרפת 5 שותפים חדשים

באחרונה פתחה הפירמה שלוחה חדשה בבאר-שבע והרחיבה את פעילותה בדרום ■ יו"ר הפירמה, רו"ח דני מרגלית: "אני רואה פוטנציאל רב בצמיחה כלכלית של האזור"

הבוקר (ג'), אחרי ששוגרו מרצועת עזה לישראל 222 רקטות ב-4 הימים האחרונים, התבשרנו על הפסקת-אש בדרום, שהחזיקה מעמד פחות מ-4 שעות. חרף המצב הביטחוני והעובדה שכל רגיעה נוספת שתושג עדיין צריכה להיבחן במבחן המציאות, יש מי שצופה גדולות לדרום הארץ ואף משגר מסר מעודד לתושביו: הדרום מהווה קרקע פורייה לצמיחה כלכלית.

לדברי יו"ר פירמת ראיית החשבון והייעוץ BDO זיו-האפט, רו"ח דני מרגלית, "ירי הטילים הוא לא תופעה חדשה, ועל אף הצער הרב וההשתתפות במצוקת התושבים, הרי שבראייה קדימה אני רואה פוטנציאל רב בצמיחה כלכלית של האזור".

לאחרונה פתחה הפירמה בראשותו שלוחה חדשה בבאר-שבע ואף הרחיבה את הפעילות בדרום. מרגלית מסביר את הרקע לצעד זה: "אנו רואים פוטנציאל גדול באזור הדרום. BDO זיו-האפט מלווה את פעילות משרד הביטחון בפרויקט עיר הבה"דים ובפרויקטים עתידיים נוספים, ואם רק חלק קטן מתוכניות משרד הביטחון להעברת הפעילות לדרום הארץ ירקמו עור וגידים בשנים הקרובות, צפויה לאזור צמיחה אמיתית.

"לזה יש להוסיף את המגמה שכבר רואים בשטח - של חברות, ביניהן גם חברות היי-טק, שמעתיקות מפעלים לדרום הארץ, גם בעקבות החוק לעידוד השקעות הון וצפי להתפתחות נדל"נית ניכרת בעקבות מעבר הבסיסים לדרום".

אסטרטגיית ההתרחבות

במקביל להתרחבותה בדרום הארץ, מרחיבה פירמת רואי החשבון גם את מעגל השותפים שלה.

החודש צירפה הפירמה 5 שותפים חדשים, והיא מונה היום 47 שותפים. BDO זיו-האפט, שמעסיקה 399 רואי חשבון ו-1168 עובדים בסך-הכול, דורגה בשנת 2011 (על-פי דירוג חברת דן אנד ברדסטריט), כפירמת רואי החשבון השנייה בגודלה בישראל על-פי מספר העובדים, והשלישית בגודלה על-פי מספר רואי החשבון המועסקים בה.

לדברי מרגלית, "הפירמה החליטה לצרף השנה 5 שותפים מכל הדיסציפלינות כחלק מאסטרטגיית ההתרחבות שלה בתחומי העיסוק השונים. בשנה שעברה צירפנו 3 שותפים חדשים, והשנה עוד חמישה, כאשר המטרה היא להמשיך ולהרחיב את שדרת הניהול".

אשכול המסים התרחב

שלושה מבין 5 השותפים החדשים נבחרו מחברת הייעוץ והניהול של הפירמה: רו"ח קרן קיבוביץ, מנהלת מחלקת SOX וממשל תאגידי בחברת הייעוץ והניהול; רו"ח טל דולב, שותף מוסדות פיננסיים בקבוצת ייעוץ וביקורת מערכות מידע; רו"ח דנה גוטסמן, מבקרת פנימית מוסמכת (CIA) וראש קבוצת ניהול סיכונים בחברת הייעוץ והניהול.

גם אשכול המסים בפירמה התרחב השנה. לאחר שבשנה שעברה רו"ח טארק דיביני הצטרף כשותף לאשכול המסים, השנה הצטרף כשותף גם רו"ח עדי שלום, מנהל מחלקת מיסוי פרט ואופציות באשכול המסים.

בתחום הביקורת צורף כשותף רו"ח דודי ורטהיימר, חבר במועצת רואי החשבון בישראל, המשמש כיום כמנהל ביקורת באשכול הטכנולוגיה ומנהל יותר מ-10 עובדים בתחום זה.

גל התספורות הנוכחי אינו האחרון

מיקומה בצמרת 5 הפירמות הגדולות בארץ, כמו גם הייצוג של רבות מן החברות הציבוריות בארץ, מספק למרגלית ראייה רחבה של שוק ההון והמגמות שלו. על הרקע הזה מביע מרגלית חששות מהרגולציה המתגברת בשנים האחרונות.

לדבריו, "הכבדת הרגולציה על החברות הציבוריות באה לידי ביטוי במספר מישורים: חדשות לבקרים אנו שומעים על חברות שרוצות לרכוש את המניות שבידי הציבור ולצאת מהבורסה בגלל נטל הרגולציה. אחת הסיבות לכך היא שאין אבחנה בשוק ההון הישראלי בין חברות קטנות לגדולות מבחינת הדרישות הרגולטוריות. בשוק האמריקני קיימת הבחנה כזו, ולדעתי, בסוף היום אין מנוס מיצירת הבחנה בין חברות קטנות לגדולות מבחינת הדרישות הרגולטוריות של שוק ההון גם בישראל".

מרגלית חושש כי השארת המצב הקיים עלולה להוביל להתמוטטות בשוק ההון. "אף אחד לא מעוניין ששוק ההון יתמוטט, גם בבורסה, גם ברשות ניירות ערך, גם בבנק ישראל וגם במשרד אוצר לא מעוניינים בהקטנת מספר החברות הציבוריות, כי יכולת ההנעה והצמיחה של השוק בישראל נגזרת מכושר גיוס ההון. אמנם לא מדובר רק בהנפקת מניות, אבל גם המקורות האחרים מתדלדלים ומאיימים על המשק".

אחד האתגרים הנוספים הצפויים לשוק הישראלי ב-2012 הוא החזרת המשקיעים הזרים לארץ. לדברי מרגלית, "בשנים האחרונות הזרימו המשקיעים הזרים הון רב למשק, אך בשנה האחרונה ישנה רגרסיה בתהליך. זה לא משנה אם יציאת המשקיעים הזרים נובעת מצרכים תזרימיים, מחשש שלהם מהמצב הביטחוני בישראל או מרצון שלהם להשקיע במדינות מתפתחות אחרות. העובדה היא שיש האטה, וזה נדבך נוסף שמקשה על יצירת מקורות להנעת המשק".

גם בתחום גיוסי החוב צפויות לנו שנים לא קלות. לדברי מרגלית, גל התספורות המשמעותי שעברנו אשתקד לא היה האחרון. "בשנת 2012 צפוי פירעון אג"ח של 42 מיליארד שקל, וב-2013 סכום גבוה יותר, ולחברות אין כיום כושר גלגול של החובות, בעיקר החברות שהאג"חים שלהן כבר נסחרים היום בתשואה גבוהה. כאשר מוסיפים לזה את דרישת בנק ישראל מהבנקים לשפר את הלימות ההון, נראה צמצום בנפח האשראי שהמערכת הבנקאית מסוגלת להעמיד לחברות".

על הרקע הזה מזהיר מרגלית כי מחנק האשראי המקומי שייווצר בעקבות זאת יכול לבדו להוביל את המשק להאטה, וזאת גם אם המשבר הכלכלי הגלובלי לא ישפיע על המשק.

מתן מגוון שירותים לליווי עסקי

- איך כל זה ישפיע על עבודת פירמות ראיית החשבון?

מרגלית: "מבחינת פעילותם של משרדי ראיית החשבון, צריך להבחין בין ה'ביג 5' למשרדים הקטנים יותר. במשרדים הגדולים, שיעור ניכר מהפעילות אינו בא לידי ביטוי בפעילות הביקורת המסורתית. כיום, חלק ניכר מהפעילות של משרדנו עוסקת בחשיבה עסקית עם לקוחות ובבחינת דרכי התמודדות עם האתגרים שצופנת לנו השנה הקרובה.

"בשונה ממה שהיה בעבר גם ההתייחסות של הלקוח היום למשרד רואה החשבון היא בפרספקטיבה יותר רחבה - לא רק מתן מענה לצורכי הרגולציה, אלא מתן שירותים של ליווי עסקי במגוון תחומים, אסטרטגיים, ייעוץ כלכלי, הערכות שווי, אבטחת מידע ועוד, בכפוף כמובן למגבלות האי-תלות".