אחת הטענות המרכזיות של מי שהתנגד לתקנה שהעביר האוצר בתחילת פברואר, שקבעה כי מנהלי קופות גמל וקרנות פנסיה לא יוכלו עוד לגלגל את דמי הניהול בתעודות סל על העמיתים, הייתה כי התקנה תפגע במחזורי המסחר. הפגיעה, כך צפו, תתבטא בעיקר באפיקים הסובלים מסחירות נמוכה, כמו למשל מניות היתר, שחלקן של תעודות הסל במחזור המסחר בהן הוא משמעותי ועומד על עשרות אחוזים. ההנחה הייתה שמכיוון שהמוסדיים לא ירצו לשאת בעצמם בעלויות, הם יפדו את תעודות הסל, ובכך ייבשו עוד יותר את האפיקים הללו.
כחודש חלף מאז וכעת נראה כי התחזית הפסימית אכן התממשה. מבדיקת "גלובס" עולה כי בפברואר לבדו, איבדו התעודות העוקבות אחרי מדדי היתר 21% מהיקף נכסיהן עקב פדיונות. בסוף ינואר עמד היקף נכסי התעודות העוקבות אחר מדד היתר 50 ויתר מאגר (לשעבר יתר 120), על 676 מיליון שקל, ועקב פדיונות של כ-140 מיליון שקל, התכווצו נכסיהן ל-537 מיליון שקל.
ומה קרה למחזורי המסחר? מנתוני הבורסה עולה כי מחזור המסחר היומי הממוצע במניות היתר עמד בכל אחד מהחודשים ינואר ופברואר על 22 מיליון שקל (ביתר 50) ו-42 מיליון שקל (יתר מאגר). זאת, לעומת מחזור יומי ממוצע של 61 מיליון שקל ו-91 מיליון שקל, בהתאמה, במהלך 2011 כולה. כלומר המחזורים אכן התכווצו בעשרות אחוזים.
חשוב להדגיש כי הממוצעים בכל הנוגע למניות היתר עלולים להטעות. מתוך כלל המניות במגזר הזה, מספר בודד של חברות מרכז את רוב המסחר, כשבשאר המניות מסתכמים המחזורים באלפי שקלים בודדים ביום. בחלק מהמניות תעודות הסל מהוות מרכיב קריטי ממחזור המסחר. דוגמה טובה לכך היא מניית אפוסנס, שהמחזור היומי הממוצע שלה עמד בשנה האחרונה על כ-110 אלף שקל, כשחלקן של תעודות הסל מתוכו היה 47 אלף שקל. כלומר, 43% מהמסחר במניה הגיע מהתעודות.
יש מי שמנצל את הירידות
ומה קרה לתעודות הסל על מדדי מניות היתר? המחזור היומי הממוצע בהן בחודש החולף עמד על 8.5 מיליון שקל, בזמן שהמחזור הכולל במניות היתר עמד, כאמור, על 42 מיליון שקל. כלומר, תעודות הסל היוו כ-20% מסך המחזור במניות אלה. לפני כניסתה של התקנה לתוקף עמד המחזור החודשי הממוצע בתעודות אלה על 5.2 מיליון שקל, כך שבזמן שהמחזור במניות היתר קטן, המחזור בתעודות על מדדי היתר דווקא גדל.
הגידול הזה במחזור התעודות נבע קרוב לוודאי מגל הפידיונות שעוררה התקנה החדשה, שהוביל לירידות חריפות במדדי היתר. בעוד שהמעו"ף ירד בכ-1% מתחילת השנה ומדד ת"א 100 עלה בשיעור דומה, ת"א יתר 50 איבד 4%, ויתר מאגר ירד ב-6%.
כשיש פדיונות בתעודות הסל מנהלי מתעודות רוכשים אותן בחזרה, ומוכרים את נכסי הבסיס, כלומר את מניות המדד עצמן. ברור כי עסקת מכירה לא יכולה להתקיים ללא קונה בצד השני, כך ששאלת השאלות היא מיהם אותם קונים?
בשוק ההון מעריכים כי מי שקונה את מניות היתר שמשתחררות הם לעיתים המוסדיים בעצמם, שמשקיעים חזרה בחלק מהמניות שמרכיבות את המדד. המניות הקטנות יותר, שאינן מתאימות להשקעה מוסדית, נשארות מוזנחות. ניתן גם להניח כי בשוק פועלים שחקנים שמזהים כי חלק מהמניות הקטנות שנמכרות מוצעות במחיר נמוך מאוד, והם מנצלים זאת כדי לרכוש אותן.
לפני כשבוע פרסמנו כאן ב"גלובס" פרויקט שעסק בהתייבשות הבורסה, ממנו עלה כי מחזורי המסחר באחד העם צללו בעשרות אחוזים למאות מיליוני שקלים ביום, המדדים המקומיים נמצאים בפיגור מול בורסות העולם, והמשקיעים הזרים הדירו את רגליהם מהשוק.
הסיבות לכך הן מגוונות, ורבות מהן נופלות תחת פרדוקס "הביצה והתרנגולת". כך, לא תמיד ברור מה קדם למה: האם הייתה זו יציאת הכספים המאסיבית של המשקיעים המוסדיים לחו"ל? האם אלה הן מיעוט ההנפקות החדשות או המחיקה של חברות מהמסחר? הכבדת הרגולציה, שינויים בענף החיתום, העלאת המיסוי על רווחי הון ואולי האשם הוא בכלל במצב הגיאו-פוליטי שהשתנה לרעה?
כעת יש להוסיף לכל הסיבות הללו גם את הירידה בביקושים לתעודות הסל - שמרכזות כיום למעלה מ-20% מהמסחר במניות - שרק מחריפה את המצב במניות הקטנות, שממילא סובלות מסחירות נמוכה ומקיפאון.
הדומיננטיות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
