האם סטארט-אפ קטן מקיסריה יחולל מהפכה בעולם הגיימינג?

לאחר שכבשו את סינגפור, את פורטוגל ובקרוב גם את צרפת, בפלייקאסט, סטארט-אפ פורץ דרך שפועל מקיסריה, נחושים להפוך את תעשיית המשחקים על הראש ■ האמצעי: משחקי וידיאו באיכות גבוהה במנוי חודשי, דרך הממיר של הטלוויזיה, ממש כמו VOD ■ הפוטנציאל: אין-סופי ■ אל תגידו שלא ידעתם

פלייקאסט, חברת סטארט-אפ בת 5, מנהלת בשנה האחרונה את פעילותה הבינלאומית מאזור התעשייה של קיסריה. בחזון של פלייקאסט (Playcast), וכבר עכשיו אצל אלפי הלקוחות שלה בסינגפור, בפורטוגל ובקרוב גם בצרפת, יתחברו בעתיד עוד ועוד בקרי משחק היישר אל ממיר הכבלים או הלוויין שלצד הטלוויזיה.

מנויי שירות המשחקים החדשני של החברה הקטנה - 40 עובדים בסך-הכול - לא יצטרכו לרכוש קונסולת משחקים בכמה מאות דולרים או להוציא מכיסם כ-60 דולרים בכל פעם שבה יוצא לשוק משחק חדש. תמורת כ-10 דולרים לחודש הם מקבלים גישה לערוץ שבו נמצא פורטל משחקים שפלייקאסט מפעילה. בערוץ הזה הם יכולים בכל רגע לשחק בכ-35 משחקים שזמינים להם בכל עת. מדי חודש הרשימה מתעדכנת.

עד כמה זה משמעותי? התשובה היא שמאוד. פלייקאסט היא אחת מארבע חברות שמתחרות זו בזו על דומיננטיות בתחום שעשוי להפוך על הראש את המודל העסקי הנוכחי של תעשיית המשחקים, המגלגלת מיליארדי דולרים. כיום המודל מבוסס על כך שמאות מיליוני שחקנים ברחבי העולם קונים קונסולות יקרות שאותן הם טוענים במשחקים יקרים. בתוך כמה שנים כל זה עשוי להשתנות, ולא מן הנמנע שהשינוי מתחיל בקיסריה.

"ב-1995 עשיתי תואר ראשון בתקשורת, ואם לסכם את כל התואר למשפט אחד, אז בעצם למדתי את הקשר בין הטכנולוגיה למסר שהיא מעבירה", אומר מנכ"ל פלייקאסט גיא דה בר (אחיו הוא שילה דה בר, לשעבר עורך ידיעות אחרונות). "מה שחשבתי אז זה איך כל ענייני האינטרנט האלה - יכולת השידור של תקשורת מהירה - ייצרו מדיה חדשה. משם בא הרעיון לחברה".

היכולת להגשים את החזון התפתחה בהדרגתיות. גדי תירוש, שותף בקרן הון סיכון JVP שבהנהלת אראל מרגלית, שהשקיעה כמה מיליוני דולרים בחברה, נזכר שכשנפגש לראשונה עם דה בר לפני חמש שנים, הוא היה סקפטי. "אמרתי לו שהרבה אנשים ניסו לעשות את מה שהוא אמר שהוא רוצה לעשות, ושאני בכלל לא בטוח שאפשר לפתח את זה, אבל שלוש שנים אחר כך הוא חזר אליי והראה לי שהם באמת הצליחו לפצח את האתגר הזה.

"האתגר הגדול הוא שני עניינים טכניים מאוד משמעותיים שמשפיעים על המודל העסקי - אחד מהם זה ההתגברות על האיחור בהצגת התמונה, והשני זה ה-Scalability (היכולת של המערכת להתמודד עם עלייה בנפח העבודה שנדרשת ממנה). את שני הדברים האלה הם הצליחו לפצח בצורה כזאת שהשירות זמין, יעיל, ועם מודל עסקי שמחזיק את עצמו. זה כל המשחק. נראה לי שברור לכל מי שנמצא בתחום הזה שמה שפלייקאסט עושה הולך לשנות את השוק באופן דרמטי".

- ולעשות הרבה כסף.

"ממדי השוק של עולם המשחקים הם עצומים. זה שוק ענק. תחשוב על זה שאתה מנגיש את המשחקים האלה לקהל הרבה יותר רחב דרך ספק הכבלים. זה מאפשר לאנשים לא לרכוש בכל פעם כותר ב-60 דולר, אלא בעצם להשתמש בחבילה שיש בה הרבה משחקים שכל הזמן מתרעננים. זו בדיוק אותה מהפכה שקרתה לעולם ברגע שהכניסו ערוצי סרטים לטלוויזיה ב-VOD".

- לאיזה שיעור מנויים על השירות מתוך מנויי חברות הכבלים אתם שואפים?

"המטרה שלנו היא להגיע ל-10%. המודל העסקי שלנו הוא כזה שבו לחברות הכבלים יש התחייבות למינימום הכנסות, כך שכל פרויקט שאנחנו עושים מזרים מזומנים מההתחלה, אבל אם נגיע ל-5% משוקי היעד שלנו זו תהיה חברה עם שווי אדיר - מיליארדים. 10% מביאים אותנו לרווחיות מאוד יפה ולסכומים מאוד מעניינים".

דה בר אמנם אינו מוכן לנקוב במספרים מדויקים של מנויים על השירות שמספקת פלייקאסט לשתי חברות הכבלים שהתחילו כבר להפעיל את השירות באופן מסחרי, אבל אומר שבשתי המדינות שבהן החברה פועלת - בפורטוגל מאז סוף 2010, ובסינגפור מאז אפריל 2011 - נע שיעור המנויים עליו מבין לקוחות שתי החברות בין 5% ל-10%".

"שירותי פרימיום דומים, בתמחור דומה, מגיעים לשיעורי חדירה של 2%", אומר תירוש. "במקומות שבהם השקנו, אנחנו כבר עם שיעורי חדירה של 4% ויותר, אבל תחשוב שאנחנו יכולים להגיע כבר עכשיו לסדר גודל של חמישה מיליון בתי אב. אם תיקח 2% מהמספר הזה ותכפיל ב-7 או ב-8 אירו, תקבל את צפי ההכנסות. וצריך לזכור שבעולם כולו יש כחצי מיליארד מנויים של שירותי כבלים דיגיטליים".

- מתי תפעלו גם בישראל?

"עד סוף השנה".

הכתבה המלאה - במגזין G