מהן טענות ההגנה של אולמרט ב-3 הפרשות בהן הוא נאשם?

בשבועות הקרובים עלול למצוא את עצמו אולמרט - המואשם ב-3 פרשות שונות: טלנסקי, ראשונטורס ומרכז ההשקעות - כרה"מ הראשון בישראל שהורשע בפלילים ■ עם הגשת סיכומי ההגנה ולקראת הכרעת דינו, "גלובס" מביא את עיקרי טענותיו

"רציתי להתחבא במקום שבו אף אחד לא יראה אותי, זה מה שרציתי, זה מה שכל בן אדם נורמלי היה עושה. אבל אני ראש ממשלה, אני צריך להופיע בערב יום הזיכרון בהר הרצל כשההר מוצף אלפי משפחות שכולות, ואתה עומד שמה חשוף לעיני כולם".

כך תיאר ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, לשופטיו בבית המשפט המחוזי בירושלים, מוסיה ארד, יעקב צבן ומשה סובל, את מה שעבר עליו בימי פתיחת החקירה נגדו בפרשת טלנסקי, במאי 2008.

כ-4 שנים חלפו מאותו יום שתיאר אולמרט בהתרגשות. בשבועות האחרונים סיכמו סנגוריו של אולמרט בעל-פה ובכתב (על פני כ-1,500 עמודים!) את טענותיהם בתיק, ומשפט אולמרט הראשון הגיע לסיומו.

בערב יום הזיכרון הקרוב ינאם ראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו, בפני אלפי משפחות שכולות בהר הרצל. אולמרט עלול להפוך עד אז (או מעט מאוחר יותר) לראש הממשלה הראשון בתולדות ישראל שהורשע בפלילים.

לפני כחודשיים, לאחר סיום סיכומי התביעה בתיק, ערך "גלובס" ניתוח של מצבה הראייתי של התביעה. עם הגשת הסיכומים מטעמו של אולמרט (ומטעמה של שולה זקן המואשמת לצדו) ולקראת הכרעת הדין במשפט, הגיעה השעה להביא לידיעת הציבור גם את עיקרי טענות ההגנה של אולמרט העומד לדין בגין 3 פרשות מרכזיות: טלנסקי (מעטפות הכסף), ראשונטורס ומרכז ההשקעות.

פרשת טלנסקי (מעטפות הכסף): התנהלות פוליטית שגרתית

האישום: לטענת הפרקליטות, בתקופת כהונותיו כראש העיר ירושלים וכשר התמ"ת, קיבל אולמרט באופן תדיר מעטפות מזומנים מאיש העסקים מוריס טלנסקי בסך מאות אלפי דולרים. הכספים, נטען, הוחזקו בעבור אולמרט בקופה סודית במשרדו של עו"ד אורי מסר, וקבלתם הוסתרה מעין כל. במקביל, פעל אולמרט כדי לקדם את ענייניו העסקיים של טלנסקי.

סעיפי העבירה: מירמה והפרת אמונים, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות.

עיקר טענות ההגנה: סנגוריו של אולמרט מציגים בכתבי ההגנה, בבית המשפט ובסיכומים, שורה ארוכה של טענות משפטיות להגנתו של ראש הממשלה לשעבר, ומנסים בנימוקיהם לא להשאיר אבן אחת שאינה הפוכה.

טענתם המרכזית היא כי כספי טלנסקי שהופקדו עבור אולמרט אצל עו"ד מסר היו "כספים פוליטיים", שניתנו לאולמרט כדין, כתרומות על רקע אידיאולוגי, וכי הוכח במשפט שלא נעשה בהם שימוש אישי-פרטי כלשהו.

בסיכומי ההגנה נטען כי "פרשת טלנסקי עוסקת למעשה ביחסים שבין אישיות פוליטית לבין גייס תרומות, שמבקש לתמוך בו על רקע אידיאולוגי. טלנסקי ראה באולמרט את המנהיג שביכולתו להוביל את ישראל ואת העם היהודי אל המנוחה והנחלה".

ההגנה מדגישה כי בשנים 2003-2005, שבהן עוסק המשפט, לא היה איסור על קבלת תרומות בתקופה שאינה תקופת בחירות, ולא הייתה חובת דיווח על תרומות אלה.

לדברי הסנגורים, "נעשה כאן ניסיון לקבוע באופן תקדימי כי תופעה של קבלת תרומות וכספים פוליטיים שלא בתקופת בחירות מהווה עבירה פלילית.

"בשנים הרלבנטיות עוד דמויות פוליטיות מובילות, דוגמת נשיא המדינה כיום שמעון פרס, גייסו כספים פוליטיים במזומן, בתקופה שאיננה תקופת בחירות".

גם עדי התביעה זוכים להתייחסות מפורטת בסיכומי ההגנה של סנגורי אולמרט. לגבי טלנסקי, "התובע עצמו הגדיר אותו כיהודי מבוגר, מבולבל, הלוקה בקשיי זיכרון חמורים". לטענתם, הוא שיקר לאורך רוב עדותו, כך למשל כשהעיד כי העביר לאולמרט 15 אלף דולר במזומן בנובמבר 2005.

לדברי ההגנה, גם היומנים שניהלה שולה זקן, שלטענת התביעה מעידים על העברות הכספים לאולמרט, אינם יכולים לסייע לשקרי טלנסקי. זאת, הן מכיוון שהם שנויים במחלוקת, והן מכיוון שהם הוצגו לטלנסקי בחקירתו והוא "התיישר לפיהם ולאחר שהתקבע על-פי הרשום ביומן, מסר את גירסתו בעדותו".

יתרה מכך, לדברי ההגנה, יומני שולה זקן לא יכולים לשמש כראיה נגד אולמרט. זאת מכיוון שזקן בחרה שלא להעיד במשפט, ולכן על-פי החוק לא ניתן לעשות שימוש ביומניה כראיה.

בכל מקרה, מדגישה ההגנה, גם אם לא ייפסלו היומנים מלשמש כראיה, אין התאמה בין הכספים שהעביר טלנסקי לרישומים ביומנים הממוחשבים של זקן, ואין לתת להם משקל.

לגבי עו"ד אורי מסר, טוענים הסנגורים כי הוא העיד כי בכל התקופה שהחזיק כספים עבור אולמרט בנאמנות, הוא מעולם לא הזהירו כי קיימת ולו שמץ בעיה חוקית בכך. אולמרט הסתמך על מסר, מה שמצביע על כך שאולמרט פעל בתום-לב ושולל אפשרות לייחס לו מודעות לעבירה פלילית בעצם החזקת הכסף ובצורה שבה הוחזק.

ביקורת על הרשויות: מעל הטיעונים המשפטיים והעובדתיים של ההגנה בפרשת טלנסקי מרחפת כל העת מעין "טענת-על", שלאורה מבקשים הסנגורים שהשופטים יסתכלו על הפרשה כולה. הטענה, שלעתים נאמרת במרומז ולעתים במפורש, היא שנגד אולמרט הוגש כתב אישום בעת שכיהן כראש הממשלה בגין התנהלות שגרתית של פוליטיקאים במעמדו, ושמדובר בכתב אישום שעצם הגשתו מפלה אותו לרעה לעומת אישי ציבור אחרים.

הסנגורים כותבים בסיכומים כי "התביעה תרגמה בכתב האישום התנהלות פוליטית שגרתית, מקובלת ולגיטימית, של אולמרט לשחיתות ולעבירה פלילית".

אולמרט יוצא גם נגד אופן ניהול המשפט על-ידי הפרקליטות. "טיעוני התביעה היו רוויים בספקולציות שחלקן נשפכו בהבל-פה, בתשובה לשאלות בית המשפט, תוך ניסיון להתגבר על החסר הראייתי".

עוד מציינת ההגנה כי "בשנים שבהן עוסק כתב האישום, אולמרט היה עבד והוא עבד כל אותן שנים לא למען עצמו, אלא למען כל אחד ואחת מאתנו".

גם את "יחסי הציבור" שעשתה הפרקליטות לפרשת טלנסקי, לא שוכחים הסנגורים לבקר. לדבריהם, תיק טלנסקי זכה לכינוי "פרשת מעטפות הכסף", על אף שלאורך כל המשפט לא הציגה הפרקליטות ולו מעטפה אחת.

ההכרעה: מצבו של אולמרט בפרשת טלנסקי/מעטפות הכסף אינו פשוט. כדי להיחלץ בשלום מהאישומים נגדו בפרשה זו צריכים השופטים להשתכנע כי אולמרט אכן עשה שימוש בכספים לצרכים פוליטיים בלבד. אולם ספק אם הטענה הוכחה במהלך המשפט.

מצד שני, נטל ההוכחה בפלילים רובץ על התביעה, ולדברי ההגנה, המדינה לא הוכיחה כי אולמרט עשה שימוש פרטי בכספים שקיבל, וכן כי בכל זאת הובאו אינדיקציות, בין היתר ביומני שולה זקן, שאולמרט עשה שימוש בכספים מטלנסקי לצרכים פוליטיים.

פרשת ראשונטורס: הפרדה בין נסיעות פרטיות לציבוריות

האישום: במהלך כהונותיו כראש עיריית ירושלים וכשר, גבתה לשכת אולמרט מימון כפול מארגונים ציבוריים, שהזמינו אותו לאירועים בחו"ל, בסך כולל של 90 אלף דולר, ובחשבון שנפתח על שמו בסוכנות הנסיעות ראשונטורס נעשה שימוש לצורך נסיעות פרטיות שלו ושל בני משפחתו.

סעיפי העבירה: קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מירמה והפרת אמונים, העלמת הכנסות.

עיקר טענות ההגנה: בסיכומי ההגנה נטען כי הוכח כי בניגוד גמור לתזה של הפרקליטות, בלשכת אולמרט נשמרה בזמן אמת הפרדה בין נסיעות פרטיות לנסיעות ציבוריות - הפרדה שעליה הייתה אמונה רייצ'ל ריסבי-רז, מתאמת הנסיעות של אולמרט.

לאולמרט היה ברור כי במשרד הנסיעות ראשונטורס מתנהל חשבון נפרד, שבו נרשמו הנסיעות הפרטיות שלו ושל בני משפחתו. רובן המוחלט של נסיעות אלה כוסו באמצעות נקודות 'הנוסע המתמיד', שאותן צבר אולמרט בנסיעותיו לחו"ל. את ההאשמה לאי-הסדרים במימון נסיעותיו מטילה ההגנה על ריסבי-רז.

לדברי הסנגורים, למרות מסירותה ורצינותה, עבדה ריסבי-רז בנושא מימון הנסיעות בדרך לא מסודרת, שהביאה לתקלות. בשנים 2002-2005 נסע אולמרט לחו"ל 71 פעמים, מתוכן ב-14 נסיעות נוצר עודף, ב-14 נסיעות נוצר חוסר, והשאר היו נסיעות מאוזנות. לדברי ההגנה, הדבר שולל את התזה של הפרקליטות כי מדובר בשיטה.

אולמרט טוען כי הוא לא עסק במימון נסיעותיו לחו"ל. "אולמרט סמך על העוזרים והמזכירות ולא עסק בנושאי ההתחשבנויות הכספיות. אילו היה מתערב בכל חשבונית ובכל הזמנת נסיעה, לא היה נותר לו זמן לבצע את שאר הדברים המהותיים המוטלים עליו... במקרים נקודתיים בלבד אולמרט התייחס לשאלות שנשאל בנושא מימון הנסיעות, אך לא ידע על קיומם של עודפים כלשהם, אשר נודעו לו רק בחקירתו במשטרה", נטען.

ביקורת על הרשויות: גם בנוגע לחקירת פרשת ראשונטורס, לא חוסכים סנגורי אולמרט את ביקורתם מהרשויות. הפעם הביקורת מופנית בעיקר לעבר המשטרה. לטענתם, חוקרי המשטרה "ננעלו" במקרה זה על קונספציה מוטעית, וניסו למצוא בכל דרך תימוכין לכך שללשכת אולמרט היה קשר להתחשבנות שהתנהלה בראשונטורס.

לדבריהם, חוקרי המשטרה החמיצו עובדות מהותיות שעלו מן החומר, ביחס להפרדה בין נסיעות פרטיות לנסיעות ציבוריות וביחס להתנהלות עצמאית ונפרדת בראשונטורס.

ההכרעה: בין הצדדים אין ויכוח כי נוצרו עודפים כחלק מהנסיעות הציבוריות של אולמרט, אך בעוד שהתביעה טוענת כי הראיות מוכיחות כי אולמרט היה מודע לשיטה פסולה של יצירת מימונים עודפים בנסיעותיו הציבוריות, וכי הדבר נעשה בהנחייתו ובהנחיית ראש לשכתו, שולה זקן - טוענת ההגנה כי אולמרט לא היה מעורב בכך.

הכרעת השופטים, אם כן, צפויה לקום וליפול על שאלת המודעות של אולמרט לשיטת המימונים העודפים של נסיעותיו.

פרשת מרכז ההשקעות: לא היטיב עם מסר

האישום: לטענת הפרקליטות, בתפקידו כשר התמ"ת הכריע אולמרט משיקולים זרים בשורה של עניינים לטובת חברות ששכרו את שירותיו של מקורבו ושותפו לשעבר, עו"ד אורי מסר.

סעיף העבירה: מירמה והפרת אמונים.

עיקר טענות ההגנה: את טיעוני הסיכום חילקו הסנגורים ל-3 חלקים עיקריים. בחלק הראשון הם דנים במערכת היחסים בין אולמרט למסר, ומסקנתם היא כי מדובר ביחסי חברות נמשכים וביחסי עורך דין-לקוח, אך מעולם לא היו ביניהם קשרים כלכליים.

לדברי ההגנה, יש בכך כדי לשלול את טענת התביעה כי אולמרט פעל בניגוד עניינים ביחס ללקוחות מסר, בין היתר "בשל אופיים המקצועי והכספי של היחסים בין השניים".

בהמשך דנים הסנגורים בשאלה האם על-פי הדין הישראלי, מערכת היחסים בין אולמרט למסר הביאה לכך שאולמרט היה בניגוד עניינים כשפעל מול לקוחות מסר. לטענתם, מסר לא יכול היה להיחשב כ"קרוב" של אולמרט כמשמעות המונח בכללים למניעת ניגוד עניינים. ראשית, מכיוון שמסר אינו קרוב משפחתו. שנית, מכיוון שלאולמרט לא היה עניין אישי במצבו הכלכלי של מסר.

לבסוף, טוענים הסנגורים כי גם בהנחה שאולמרט היה נתון בניגוד עניינים, כשקיבל החלטות כשר בנוגע ללקוחותיו של מסר, התנהגותו לא הגיעה לכדי הפרת אמונים.

לדבריהם, מאחר שפעולות אולמרט בפרשה, נעשו קודם לדיון הנוסף הפלילי (דנ"פ) בעליון ב-2004, שבו הורשע מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, שמעון שבס, בהפרת אמונים ובו הותוו יסודות עבירת הפרת האמונים - את מעשיו של ראש הממשלה לשעבר יש לבחון לפי ההלכה שקדמה לשבס.

לטענת הסנגורים, "לפי הלכת שבס היה על התביעה להוכיח כי ביסוד מעורבותו של אולמרט מטרה מושחתת, או שהוא היה מודע לפסול שבהתנהלותו. אולם המאשימה לא טענה כלל כי אולמרט פעל ממניע פסול או שהייתה לו מטרה מושחתת".

לחילופין, גם אם התנהגות אולמרט תיבחן לפי הלכת שבס, לא ניתן להרשיעו בהפרת אמונים. שהרי גם אחרי דנ"פ שבס, "כאשר שר בממשלה עוסק בעניינו של אדם שיש ביניהם קשרים אישיים ופוליטיים ארוכי שנים, המעמידים את השר במצב של ניגוד עניינים, המצדיק כי השר ימשוך את ידו מטיפול בענייני חברו, אין משמעות הדבר כי ניגוד עניינים זה עולה כדי הפרת אמונים".

ביקורת על רשויות התביעה: לטענת אולמרט, במהלך המשפט הבהירה הפרקליטות כי היא מבקשת להרשיעו רק כאשר פעולותיו היו "לטובתו של עו"ד מסר ולקוחותיו", ומשכך חלק מפרשיות-המשנה לא נכללו בכתב האישום. ואולם, בהמשך היא חזרה בה מכך וטענה כי אולמרט פעל בניגוד עניינים גם כשקיבל החלטות שלא סייעו ללקוחות מסר.

לדברי ההגנה, התנהלות זו של הפרקליטות, בראשות עו"ד אורי קורב, הקשתה עד מאוד על אולמרט להתגונן מפני האישומים נגדו.

ההכרעה: רק לפני חודשים מספר דחה המחוזי בתל-אביב את טענתו של פקיד גוש דן לשעבר, שוקי ויטה (שהורשע במירמה והפרת אמונים, כיוון שהיה נתון בניגוד עניינים, בעת שטיפל בלקוחותיו של עו"ד יעקב וינרוט), כי מעשיו בוצעו קודם לדנ"פ שבס, ולכן יש לשפוט אותו לאור המציאות המשפטית המקילה שקדמה לפסק הדין. סנגוריו של אולמרט אמנם ניסו לאבחן את מקרהו מזה של ויטה, אולם פסק דין ויטה אינו מבשר טובות לאולמרט.

גם העובדה שלפי הלכת שבס "ככל שמעמדו של עובד הציבור רם יותר, כן עשוי ניגוד העניינים שבו הוא מצוי להגביר את הפגיעה המהותית בערך המוגן על-ידי האיסור הפלילי", מדירה בוודאי שינה מעיני ראש הממשלה לשעבר ומקורביו.

צוות הסנגוריה: 3 משרדים על 3 פרשות

3 משרדי עורכי דין, מהמובילים בארץ, מייצגים את אולמרט במשפטו בבית המשפט המחוזי בירושלים, כאשר על כל אחת מהפרשות המרכזיות בכתב האישום הופקד משרד אחר.

בפרשת מרכז השקעות יוצג אולמרט על-ידי עורכי הדין אלי זהר, רועי בלכר, הדס ברקוביץ' וליאת ארזי, ממשרד גולדפרב, זליגמן.

בפרשת טלנסקי-מעטפות הכסף יוצג ראש הממשלה לשעבר על-ידי עורכי הדין נבות תל-צור, ירון ליפשס וטל שפירא, ממשרד כספי.

בנוגע לאישום בפרשת ראשונטורס יוצג אולמרט על-ידי עוה"ד נוית נגב וגל הררי-גולדמן ממשרד שינמן, נגב, ניב.

מקורבי אולמרט: "הוא לא דייק בחקירה כי היה טרוד בעשיית שלום עם הפלסטינים"

ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שוהה בימים אלה בארה"ב. בימים האחרונים היה אולמרט אורחם של המוסדות החשובים ביותר במדינה, ובין היתר השתתף במפגש של 3 השגרירים החשובים ביותר בוושינגטון, שגרירי צרפת, גרמניה ובריטניה.

בארץ "בילה" אולמרט חלק ניכר מזמנו בחודשים האחרונים על ספסל הנאשמים באולם הצר והישן של בית המשפט המחוזי בירושלים. ואולם, בוושינגטון הוא מתקבל בכבוד השמור למלכים ולרוזנים.

גורמים בצוות ההגנה של אולמרט אמרו ל"גלובס" כי היחס שלו זוכה ראש הממשלה לשעבר בקרב שועי-עולם, כמו גם היחס החם והאוהד לו הוא זוכה כל העת מחוץ לאולם בית המשפט, ברחוב הישראלי, מאזנים אצלו את התחושות הקשות, של מי שמרגיש כי הוא הועמד לדין על לא עוול בכפו.

לדברי הגורמים, גם היום, 4 שנים אחרי שנפתחה החקירה נגדו, לא השתחרר אולמרט מהתחושה שנעשה לו עוול כבד. לאולמרט, אומרים הגורמים, לא הייתה מעולם בעיה עם עצם קיומה של חקירת המשטרה, אלא עם ההדלפות הרבות ממנה ועם חוסר ההבנה שבאותם ימים הוא היה, כראש ממשלה, עסוק בגורל המדינה ולא היה מסוגל להקדיש זמן למלחמה על חפותו.

בדיעבד, אומרים הגורמים בצוות ההגנה, באה התביעה וטוענת כי אולמרט לא דייק בחקירה, כי דבריו בבית המשפט סותרים את דבריו בחקירה. ואולם לדבריהם, בתביעה שוכחים כי בימים שבהם נחקר, היה אולמרט טרוד בעשיית שלום עם הפלסטינים ולא בעצמו.

לדבריהם, אפילו מזכירת המדינה האמריקנית דאז, קונדוליסה רייס, שנפגשה עם אולמרט בימים שאחרי תחילת החקירה, סיפרה כי היא שמעה בפגישה דברים שהיממו אותה ומיהרה להתקשר לנשיא ארה"ב דאז, ג'ורג' בוש, בטלפון מאובטח, כדי לומר לו שאולמרט רוצה שלום ושהיא פוחדת שיהרגו אותו, כי את ראש הממשלה יצחק רבין הרגו על הרבה פחות.

"התנהלות התביעה - מבזה"

את הרגשתו של אולמרט לגבי התנהלות התביעה במשפטו מתארים הגורמים בצוות ההגנה כ"מבזה".

ואולם, אם התחושות של אולמרט לגבי אופן ניהול משפטו בידי הפרקליטות הן קשות ביותר, הרי שלדברי הגורמים בצוות ההגנה, יחסו לאופן ניהול המשפט על-ידי השופטים מוסיה ארד, יעקב צבן ומשה סובל, הוא שונה לחלוטין.

לדבריהם, אולמרט מרגיש כי המשפט נוהל בידי השופטים בצורה עניינית, הוגנת ומקצועית, וכי בית המשפט נהג כלפי כל הגורמים המעורבים במשפט בצורה מכובדת, מקצועית ומעוררת הערכה.

לדברי הגורמים, לאולמרט גם אין כל טענות מיוחדות לסיקור התקשורתי של משפטו, והוא חושב שהסיקור היה סביר.

האם אולמרט - שהוא לא רק פוליטיקאי מיומן וראש ממשלה לשעבר, אלא גם משפטן רב-ניסיון - מעריך ומאמין כי הוא יזוכה מהאישומים נגדו? על השאלה הזו קשה לגורמים בצוות ההגנה להשיב, מכיוון שאולמרט ממעט לדבר על כך.

עם זאת, הם אומרים כי אולמרט נותן אמון מלא בעורכי הדין שלו, שסבורים כי הם הציגו בבית המשפט תמונה מלאה ושונה בתכלית מהתמונה שהציגה התביעה - תמונה שמצדיקה זיכוי מלא של אולמרט, ולו מחמת הספק.

קרב משפטי נוסף בגזרת הולילנד

יום שלישי, 6 באפריל 2010, אמור היה להיות יום דיונים שגרתי במשפטם של אהוד אולמרט ושולה זקן בבית המשפט המחוזי בירושלים. אלא שבפתח הדיון קם התובע, פרקליט מחוז ירושלים עו"ד אלי אברבנאל, וביקש מהשופטים - באופן מפתיע ובניגוד למתוכנן - לשנות את סדר הבאת העדויות במשפט ולהעיד תחילה את העדים הקשורים בפרשת ראשונטורס, ורק לאחר מכן את העדים הקשורים בפרשות מרכז ההשקעות ומעטפות הכסף.

סנגוריהם המופתעים של אולמרט וזקן התנגדו מכול וכול לבקשת הפרקליטות. "אנחנו לא ערוכים לכך, שינוי סדר העדת העדים עלול לפגוע באופן מהותי בזכויות הנאשמים", טען עו"ד אלי זהר, בא-כוחו של אולמרט, והוסיף: "אנחנו לא יכולים לנהל כך הגנה. לא ניתן לנהל משפט עם עיניים קשורות".

כעבור ימים ספורים התבררה הסיבה לבקשת הפרקליטות: באותו היום היא החלה, בצוותא עם המשטרה, לנהל את החקירה בנוגע לפרשת השוחד לכאורה שנתנו יזמי פרויקט הנדל"ן הולילנד בירושלים לבכירי עיריית ירושלים - פרשה שמכונה "פרשת הולילנד".

ב-5 בינואר 2012 הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד 16 נאשמים, ובראשם אולמרט וזקן. הפעם מואשם אולמרט הן בעבירות מירמה והפרת אמונים והן גם כי לקח שוחד בעת שכיהן כראש עיריית ירושלים.

בחודש יולי השנה ייצאו אולמרט וסנגוריו לקרב משפטי נוסף, כשיתפתח שלב העדויות במשפט הולילנד.

טיעוני המפתח של אולמרט
 טיעוני המפתח של אולמרט