ההתמחות שוב על השולחן

צוות מיוחד יגבש המלצות לשינוי מבנה ההתמחות. האם שר המשפטים יאשר?

יותר מ-10 שנים עומדות המלצותיה של ועדת גרסטל, לשינוי מבנה ההתמחות ובחינת ההסמכה לעורכי דין, כאבן שאין לה הופכין, ממתינות לשר שיסכים לעמוד איתן מול ארגוני הסטודנטים ולהעביר את ההמלצות הנחוצות, כדי למנוע את המשך ההצפה הכמותית והדרדור האיכותי של מקצוע עריכת הדין.

לפני כ-9 חודשים, לאחר שעו"ד דורון ברזילי נבחר לראש לשכת עורכי הדין, הוא הודיע כי בהחלטה משותפת עם שר המשפטים, יעקב נאמן, הוקם צוות בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף, שיבחן את הדרכים ליישום המלצות ועדת גרסטל.

אלא שהזמן חולף, והמלצות עדיין אין. בשבוע שעבר דן בג"ץ בעתירה נוספת שהגישו סטודנטים למשפטים בדרישה להוריד את ציון העובר בבחינת הלשכה האחרונה, מחודש נובמבר 2011, מ-65 ל-60, בטענה כי הבחינה הייתה קשה במיוחד.

ראש ההרכב, השופטת אסתר חיות, העירה כי "ראוי לטפל בעניין הזה ולשנות את כל השיטה מהשורש", מתוך תפיסה שלפיה יש לשנות מהיסוד את מתכונת בחינת ההסמכה, ולא לטפל באופן נקודתי בבחינה שהתקיימה במועד כזה או אחר.

כעת מתברר כי הצוות בראשות רוטקופף, שבו חברים נציגים ממשרד המשפטים בלבד, מתכוון לגבש המלצות שונות באופן משמעותי מאלה של ועדת גרסטל. כך, למשל, אין כל כוונה ליישם את ההמלצה לכלול בבחינת ההסמכה "שאלות פתוחות", אלא להישאר במתכונת של שאלות אמריקאיות. זאת, לאור חוות-דעת משפטית, שלפיה לאור הצורך בבודקים אנושיים בבחינות של שאלות פתוחות, ולאור ההבדלים בשיטת הבדיקה בין הבודקים ייפגע עיקרון השוויון בין הנבחנים, באופן שעלול להביא לפסילתו של כל ההסדר בבג"ץ.

השינוי המסתמן במתכונת הבחינה יהיה בהוספת בחינה נוספת - עם סיום הלימודים לתואר ראשון ועוד לפני תחילת ההתמחות. בחינה זו תהיה אמנם במתכונת של מבחן אמריקאי, אך תעסוק במשפט מהותי, ויהיה צורך בעריכת ניתוח משפטי מעמיק כדי לבחור את התשובה המתאימה. בסוף ההתמחות ייערך מבחן אמריקאי נוסף, שיכלול את השאלות הפרוצדורליות הנהוגות כיום.

ועדת גרסטל, אגב, הציעה לקיים קורס למתמחים בחצי השנה הראשונה להתמחותם, ואולם מחלוקות בשאלה על מי תיפול עלות ההכשרה הורידו, ככל הנראה, את הרעיון הזה מהפרק.

עוד מתברר שבצוות רוטקופף לא נרשמת התלהבות מיוחדת מהכוונה המקורית להאריך את תקופת ההתמחות. זו עומדת כידוע על שנה, וב-15 השנים האחרונות עלה שוב ושוב הצורך האקוטי להאריכה מחדש, לשנתיים או לשנה וחצי.

חוסר רצון בולט נרשם לגבי הארכת ההתמחות לשנה וחצי, בשל הקשיים שהדבר יגרום למשרדים וארגונים המעסיקים מתמחים, ביחס לאי-חפיפה בין תאריכי סיום ההתמחות של מתמחים קיימים, למועדי תחילת ההתמחות של מי שאמורים לתפוס את מקומם.

הסיבה העיקרית שבעטיה עשויה היוזמה להארכת ההתמחות להיגנז, היא העובדה שבמשרד המשפטים מפקפקים ביכולתה של לשכת עורכי הדין להקים מנגנון יעיל של פיקוח על מאמנים.

הארכת ההתמחות תגדיל את היצע כוח העבודה הזול במשרדי עורכי דין גדולים, תגדיל את הביקוש ותביא ללחצים להורדת שכר ולהרעת תנאים. מי יוודא שהמתמחים אינם עוסקים בהכנת קפה ושליחויות? במשרד המשפטים מביטים אל הלשכה המשותקת, וחוששים כי הארכת ההתמחות כיום לא תשרת איש, מלבד את בעלי המשרדים הגדולים.

מנגד, בצוות רוטקופף לא מתלהבים גם מיוזמה שבאה מכיוון הפקולטות והמכללות למשפטים, ולפיה מי שיבחר להמשיך, בתום התואר הראשון במשפטים, ללימודי תואר שני במשפטים - יזכה לפטור מהתמחות, ויוכל בתום בתואר השני לגשת לבחינות ההסמכה.

גירסה מצומצמת יותר של ההצעה הזו היא שמי שילמד לתואר שני יזכה לקיצור תקופת ההתמחות הנדרשת - למשל, ייאלץ להתמחות במשך שנה אחת, בעוד שההתמחות הסטנדרטית תוארך לשנתיים.

הצעה זו, חוששים במשרד המשפטים, עלולה להביא להצפה בלימודי תואר שני, ולפיחות ביוקרה הנלווית לו עדיין, זו שפעם הייתה מנת חלקו של מי שלמד משפטים לתואר ראשון.

עו"ד נגד עו"ד

עו"ד טובה כהן ייצגה את חברת "י.א. דניאל ייזום ובנייה", במסגרת פרויקט שבנתה החברה בבאר-יעקב. בשלב מסוים גילתה החברה כי כהן, שהחזיקה ייפוי-כוח מטעמה, רשמה הערות אזהרה על דירות בפרויקט לטובת בנה וכלתה לעתיד, בניגוד להרשאה, אף שאחת הדירות נמכרה לרוכשים אחרים.

החברה מיהרה לשכור את שירותיו של עו"ד אבירם מזיוב, שנקט פעולות שונות בעניינה של עו"ד כהן, ולבסוף פנה לבית המשפט המחוזי מרכז וביקש סעד זמני כנגדה.

בעקבות זאת הגישה כהן תביעת נזיקין אישית נגד מזיוב בסך מיליון שקל. לטענתה, מזיוב פעל ברשלנות בעצם הגשת הבקשה לסעד זמני, ובלא שבדק את הנתונים. היא טענה כי חברת הבנייה עמדה במצב פיננסי קשה וביקשה הלוואה ממנה - עורכת הדין שטיפלה בפרויקט.

בעלי החברה אישר כי ביקש ממנה הלוואה, והוסיף כי השניים סיכמו כי עורכת הדין תרכוש בעצמה שתי דירות בפרויקט, ולדבריו הצעת הרכישה החתומה שימשה כבטוחה להעברת כספיה של כהן. כהן טענה כי מכתב ההתראה ששלח אליה עו"ד מזיוב היה "רצף של שקרים".

השאלה המשפטית שהתעוררה היא מה חובתו של עו"ד מזיוב כלפי הלקוח שלו - כלומר חברת הבנייה - ביחס לחובותיו כלפי צד שלישי, כלומר כלפי עו"ד כהן.

"מבחינתי, עורך דין איננו חותמת גומי", היא העידה, "הוא חייב לבדוק עובדות שעליהן הוא מבסס את התביעה".

לדבריה, מזיוב לא בדק את הסכם הליווי הבנקאי לפרויקט ואת תיקי הטאבו ולא ערך בדיקה במס שבח. סך של 150 אלף שקל מתוך המיליון שתבעה היו, לדבריה, החזר על כך שנאלצה לייצג את עצמה בדיון בעניין הסעד הזמני, שכן בשל הבהילות לא יכלה חברת הביטוח שלה להעמיד בזמן עורך דין שייצג אותה.

אלא שהשופטת אשרית רוטקופף מבית משפט השלום בפתל-תקווה לא התרשמה מטענות התובעת. "החברה פנתה לעו"ד מזיוב לייצוגה ולביצוע פעולות דחופות, לאור הסיטואציה הקשה שאליה נקלעה החברה", היא כתבה. "למזיוב התגלתה תמונה קשה, שנתמכה במסמכים, ממנה עלה כי כהן רשמה הערות אזהרה לטובת בנה וכלתה, כשהיא עושה שימוש בייפוי-הכוח שניתן לה על-ידי החברה, בניגוד לסמכותה וללא הסכמת החברה, תוך סיכון הפרויקט כולו. העסקאות לא דווחו לבנק המלווה ולמס שבח".

רוטקופף ציינה כי "מזיוב פעל כעורך דין סביר בדרך הראויה, כשפנה במכתב מפורט לכהן והעלה בפניה את טענות החברה". כהן, מתברר, לא השיבה באופן ענייני לטענות שהועלו במכתב. להגנתה, הסבירה כי ביקשה שלא לפגוע בכיסוי הביטוחי שלה, ואולם השופטת ציינה כי במשך 3 שבועות עד להגשת הבקשה לסעד זמני, לא טרחה כהן להשיב לטענות.

"במצב דברים חמור זה לא היה מנוס מהגשת הבקשה לסעד זמני", נקבע. בית המשפט מסכם כי "לא הוכח כי מזיוב התרשל באופן כלשהו במילוי תפקידו כעורך דין, גם כלפי התובעת - כצד שלישי".

במאמר מוסגר ציינה השופטת כי דרישת פיצוי של 150 אלף שקל בגין העובדה שכהן ייצגה את עצמה בהליך מהווה "חוסר סבירות קיצוני", והוסיפה כי "נראה שהתבלבלו אצלה היוצרות - אם נגרמו לה נזקים כלשהם היה עליה לפנות לחברה, ולא לעורך הדין שייצג אותה". (ת"א 18456/03/10).