אל תאמינו לאנליסטים: אין סיבה לקנות בנקים אמריקניים

הבנקים בארה"ב שוחים בים של סיכונים: רווחי הבנקים פושרים, ומה שפמפם אותם היו פיטורי עובדים וציפיות מגוחכות של וול סטריט

קנו, בבקשה, מניות בנקאיות. ארבע המילים הללו הן המסר של וול סטריט בעונת הדוחות הכספיים הנוכחית. ולא, אתם לא מחמיצים שום דבר. אין שום שיפור בשוק הבתים. האשראי הצרכני לא גדל. שוק המניות, גם אחרי ראלי של שישה חודשים, לא הכניס לבנקים הכנסות גדולות ממסחר ולא עמלות חיתום מיוחדות. המסחר באג"ח עדיין מקרטע.

אין באמת שום סיבה טובה לקנות את הבנקים הגדולים, חוץ ממשאלות לב ותקוות. הרווחים שראינו עד כה היו פושרים, ומה שפמפם אותם היו פיטורי עובדים וציפיות נמוכות עד כדי גיחוך של וול סטריט.

קחו לדוגמה את סיטיגרופ , שהפתיע לטובה כשדיווח ביום שני על רווח רבעוני של 2.93 מיליארד דולר. אם הזמנים הטובים יימשכו, סיטי יוכל להרוויח כ-11.2 מיליארד דולר ב-2012 - גידול צנוע בהשוואה לשנה שעברה.

כדי להגיע לשם סיטי יצטרך להמשיך להרוויח בקצב הזה, למרות סבך של סעיפי רווח והפסד חד-פעמיים: הפרשה של 1.3 מיליארד דולר נגד ערך החובות שלו; מכירת החזקה בבנק טורקי; עוד מכירות נכסים מ"המאזן הרע" של הנכסים הגרועים שלו, סיטי הולדינגס.

כל זה מעלה את השאלה עד כמה רווחיו בני קיימא. אחרי הכול, הכנסות סיטי ירדו ב-1.6% ברבעון שעבר. הרבעון של סיטי היה לא רע, ואנחנו לא מנסים להיטפל אליו. מה שבעייתי הוא הציפוי שמרחו על הרווחים הללו ההנהלות והאנליסטים, שלא צריך להאמין לכל מה שהם אומרים, אם בכלל.

התפקיד של מנכ"לים כמו ויקראם פנדיט מסיטי וג'יימי דיימון מ-JP מורגן הוא, אחרי הכול, לשווק את המניות שלהם. זו הסיבה שפנדיט דיבר על פנייה מחודשת לפדרל ריזרב בבקשה לאישור להגדלת הדיבידנד, ודיימון יכול לומר ששוק הדיור נוגע ברצפה שלו - ועוזר בכך להרים שני סקטורים בבת אחת (בנקאות וחברות בנייה) - למרות שרווחי הבנק שלו ירדו לאמיתו של דבר ב-3% מהרבעון המקביל בשנה שעברה.

עיסוי אצל האנליסטים

וישנם האנליסטים שגם התפקיד שלהם הוא לשווק מניות, או לכל הפחות להגדיל את ההתעניינות בהן. האנליסט הוותיק גלן שור כתב, ש"בסך-הכול אנחנו חושבים שסיטי מוציא לפועל את התוכניות שלו, ושהמניה זולה". יום אחרי הדיווח של ג'יי.פי. מורגן שני אנליסטים, טוד הגרמן מחברת סטרן אג'י וג'ייסון גולדברג מברקליס, העלו את מחירי היעד שלהם.

כמשקיע, אם אתה לא רואה שסיטיגרופ מתומחר בדיוק בכמה שהשוק חושב שהוא צריך להיות מתומחר, ושג'יי.פי. מורגן עוד לא נתן תשובה הגיונית לשאלה איך הוא יגדיל את רווחיו עד סוף השנה - מגיע לך להפסיד כל סנט שאתה משקיע בבנקים הללו.

שוב, התפקיד של אנליסטים הוא למכור מניות, אלא אם כן האנליסטית היא מרדית וויטני, שהתפקיד שלה הוא להיות דובית עד שמשהו רע באמת קורה.

גם אם המשקיע יכול לפלס את דרכו בשלום דרך ההייפ הבנקאי והאנליסטי, צץ מכשול שלישי - התקשורת. קחו לדוגמה את הכותרות על הרווחים של ג'יי.פי. מורגן ברבעון הראשון. זכרו שהרווח ירד בהשוואה לרבעון המקביל ב-2011: "רווחי ג'יי.פי. מורגן היכו את התחזיות עם עלייה במתן משכנתאות" (בלומברג); "ג'יי.פי. מורגן מקבל דחיפה מכלכלה משופרת ומסחר" (רויטרס); "רווחי ג'יי.פי. מורגן ו-וולס פארגו מאשרים שההבראה הבנקאית על הפסים הנכונים" (פורבס).

וואו, זה בטח היה רבעון משהו משהו. הבנקים "קיבלו דחיפה", "ההבראה הבנקאית על הפסים הנכונים". אם אתם כמוני, תרצו בוודאי שאשפי הכותרות האלו יכתבו את ההספדים שלכם.

אתם רואים את התמונה הגדולה. כאשר רוב המשקיעים מקבלים את החדשות שלהם, הם כבר עברו שלושה פילטרים. הנתונים עברו קוסמטיקה בבנק, עיסוי אצל האנליסטים ועוד צילומים מחמיאים בתקשורת, שאמורה לדעת קצת יותר טוב - מה שלא קורה משום מה.

אז הנה הסיפור האמיתי. רווחי הבנקים - וזה כולל כנראה את בנק אוף אמריקה, שפרסם את דוחותיו אחרי סגירת הגיליון - היו בסדר, אבל יש שם המון סיכונים.

הבנקים הללו ניצבים בפני תשלומים בכוח של מיליארדי דולר מבעיות שקשורות לתיקי המשכנתאות. יש להם מיליוני דירות מעוקלות במאזנים. המשקיעים עדיין מגישים נגדם תביעות.

לכל הבנקים הללו יש עדיין חשיפה לעמיתים האירופיים שלהם. יש להם עדיין הר של רגולציה חדשה להתמודד איתה. הם עדיין מתקשים בסביבה של ריביות נמוכות וכלכלה איטית.

זה לא אומר שהסביבה הזו לא תשתפר אי-פעם, אבל האם אתם קונים כעת מניות בנקאיות על סמך הרבעון הראשון? זה שבו הבנקים הגדולים עקפו כמה תחזיות נמוכות של אנליסטים, אבל התקשו לשחזר את הביצועים מהשנה שעברה?

אתם לא קונים - אפילו אם נבקש יפה?

הבנקים
 הבנקים

*** כל הזכויות שמורות ל-MarketWatch.com 2012

צרו איתנו קשר *5988