מעשה בגדר ובשני צווי הריסה

בידי רשויות התכנון אמצעים רבים למנוע בנייה בלתי חוקית המתבצעת במקום כלשהו. אחד מהאמצעים הדרסטיים הינו "צו הריסה מנהלי" להבדיל מ"צו הריסה שיפוטי". בנגוד לצו השיפוטי, שמוצא רק על ידי בית המשפט, הצו המנהלי מוצא מידי הרשות המקומית ולמעשה מהווה אמצעי אכיפה וענישה כאחד לתפוס את עבריין הבנייה מבלי להקדיש זמן להתדיינות בבית המשפט.

לכן המחוקק הקפיד עם רשות תכנונית כי עליה לוודא מספר תנאים לפי הוצאת צו כה דרסטי. בין תנאים אלו, ואולי החשוב שבהם, הוא תצהיר של מהנדס מטעם הרשות התכנונית כי הבנייה היא בלתי חוקית וכן העבודות לא הסתיימו או הסתיימו לא יותר משישים ימים לפני יום מתן התצהיר וכי הבניין טרם אוכלס או אם גם אוכלס לא עברו יותר משלושים ימים מאז האכלוס ועד מתן התצהיר.

לאחרונה בית דן המשפט המחוזי בערעור של ועדה מקומית לתכנון ובנייה תל אביב שהגישה נגד החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים שביטל צו הריסה שהוציאה הועדה המקומית נגד בנית גדר בתל אביב. השופטת אביגיל כהן דחתה את הערעור של הועדה המקומית וקבעה כי צו ההריסה ניתן שלא כדין.

חרף העובדה כי הוכח שהגדר נבנתה אכן למעלה משישים ימים לפני מתן התצהיר מטעם מהנדס העירייה, בית המשפט הגיע למסקנה כי גם אם כל התנאים שנכתבו לעיל מתקיימים עדיין יש בכוחו של בית המשפט לבטל צו הריסה וזאת לאור הוראה בחוק התכנון והבנייה, הקובעת כי "לא יבטל בית המשפט צו הריסה מנהלי אלא אם הוכח לו שהבנייה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת".

מכאן שגם אם תצהיר שנתן מהנדס מטעם העירייה עומד בכל התנאים, אין להוציא צו הריסה מנהלי כנגד בנייה שהינה בבחינת עובדה מוגמרת ואין בצו כדי למנוע את סיום העבודה.

כמו כן בית המשפט קובע כי לעניין תנאי "אכלוס" של בנייה בלתי חוקית, מאחר ובנוגע לגדר לא ניתן להשתמש במילה "אכלוס", אזיי די ב"השמשה" של הגדר, בכדי שלמלא אחר חובת "אכלוס" של אותה בנייה בלתי חוקית. כלומר בית המשפט המחוזי לא מצא כל פסול בנתונים שנרשמו בתצהיר ודיוקן של העובדות שצוינו בתצהיר, אך מאחר והבנייה הייתה גמורה, והצו לא דרוש למניעת סיום העבודה, אזי אין לנקוט בצו הריסה מנהלי אלא יש לפנות לצו שיפוטי - כלומר פניה לערכאות משפטיות.

עפ"א 44309-12-11 עיריית תל אביב נ' שלום

הכותב מומחה לדיני מקרקעין ותכנון ובנייה