המבקר על משרד הביטחון: חוסר יעילות, הפסדים כספיים

אישור עסקאות: בניגוד להנחיות

מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (במיל') אודי שני, אישר לחברה ביטחונית ישראלית לבצע עסקה עם מדינה, בניגוד לעמדת משרד החוץ - כך קובע מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בדוח השנתי המתפרסם היום (ג'). המבקר מתריע על ליקויים מהותיים בניהול רישיונות השיווק והיצוא הביטחוניים על-ידי משרד הביטחון, הניתנים על-ידי האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י).

הביקורת חשפה כי חרף ההנחיות, שני איפשר לאחת החברות הביטחוניות הישראליות למכור ערכה מסוימת למדינה, שזמן קצר קודם לכן החליט משרד החוץ להפסיק את הייצוא הביטחוני אליה בעקבות שינויי מדיניות ביחס לאותה מדינה. מהדוח עולה כי בסוף 2010 אישר ראש אפ"י, מאיר שליט, באישורו של שני, את העיסקה. מלבד ההתעלמות המופגנת של ראשי משרד הביטחון מעמיתיהם במשרד החוץ, המבקר העיר כי בהחלטתם, שני ושליט הפלו לרעה חברה ביטחונית ישראלית אחרת שבאותו זמן ביקשה לייצא ממוצריה לאותה מדינה.

ליקויים בהתנהלות משרד הביטחון והמנכ"ל שני נמצאו בעוד ארבע עסקאות, שלוש מהן לא באו לכדי מימוש. המבקר קבע כי שני פעל בלי סמכות; לא קיים את חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני ותקנותיו; קיבל החלטות בלי עבודת מטה סדורה ולא התייעץ כמתבקש עם שר הביטחון, אהוד ברק. לדעת המבקר, אי מילוי הוראות חוק הפיקוח ביחס לתיאום ולהתייעצות עם משרד החוץ מעלה חשש לפגיעה באינטרסים המדיניים של ישראל.

ממשרד הביטחון נמסר: "משרד הביטחון מצר על כך שצוות הביקורת לא מביא לידי ביטוי את המורכבות והרגישות שבניהול מערכות יחסים אסטרטגיות-ביטחוניות עם מדינות שונות, ואת המשמעות האסטרטגית שיש למערכות יחסים אלה בשימור היתרון האיכותי של צה"ל. הביקורת איננה מתחשבת בנסיבות המיוחדות ומקדשת את הביורוקרטיה על פני התכליתיות".

פרויקט המל"טים עם תע"א: הפסדים נרחבים

ממצאי הביקורת בעניין התקשרות של משרד הביטחון וצה"ל עם תע"א חושפים ליקויים משמעותיים בתהליכי קבלת ההחלטות בעניין אישור ומימוש פרויקט המוגדר סודי בתחום המטוסים ללא טייס. מדובר בתוכנית שאפתנית בהיקף כספי גדול, שנועדה להביא לשיפור דרמטי ביכולות של מערך המל"טים. בשל רגישות הנושא, הדוח המלא נותר חסוי.

המבקר קובע כי בניהול הפרויקט נפקדו תכנון וראייה מרחבית הולמים, מצב שהוביל להפסדים כספיים נרחבים למערכת הביטחון.

מתע"א נמסר: "מנכ"ל התע"א פעל ופועל לשנות את התרבות הארגונית ושם דגש על קבלת פרויקטים עם שולי רווח נאותים". החברה פעלה בשנים האחרונות נמרצות ברוח המלצות המבקר ואף תמשיך בכך בעתיד".

ממשרד הביטחון נמסר: "מינהלת המל"טים, בשיתוף התע"א, למדה את ממצאי הדוח והפיקה את כל הלקחים המתבקשים. יודגש, כי אין בביקורת כדי להוריד ולו במעט מהיקף ועוצמת ההישגים של מערכת הביטחון ומדינת ישראל בתחום זה".

מיגון טנקים: העדפת רפאל על פני תעש, ללא מכרז

פרק נרחב בדוח מקדיש המבקר להצטיידות צה"ל במערכת ההגנה לכלי רק"מ (רכב קרבי משוריין) מפני טילים נגד טנקים מסוג "מעיל רוח" של חברת רפאל. המבקר חושף ליקויים בעבודת המטה של צה"ל ושל משרד הביטחון, תוך העדפת המערכת של רפאל על פני מערכת דומה של תעש המכונה "חץ דורבן", וזאת בלי לקיים בנושא מכרז לפי חוק חובת המכרזים.

בעוד המערכת של רפאל מותקנת בטנקי המרכבה סימן 4, המערכת של תעש תוכננה להיות מותקנת על הנמ"רים (נגמ"ש-מרכבה) החדישים. למרות זאת, מנכ"ל משרד הביטחון, אודי שני, חזר בו מהתוכנית והחליט כי גם הנמ"רים וגם טנקי המרכבה יישאו מערכת הגנה זהה כדי לחסוך בעלויות של שתי מערכות שונות. מהדוח עולה כי בסוף 2010 הורה שני לבדוק היתכנות לאחד את הפרויקטים של רפאל ושל תעש.

העמדה של שני הציתה תבערה בין רפאל לבין תעש, שתיהן חברות ממשלתיות: מנכ"ל תעש, אבי פלדר, דרש להיות הקבלן הראשי של הפרויקט לפיתוח המערכת המשולבת עם רפאל. אלא שברפאל דרשו בדיוק אותו דבר. בניסיון להוציא את העגלה מן הבוץ, קבע שני לפני כשנה כי רפאל תהיה הקבלן הראשי, אלא שמבקר המדינה מצא כי שני חרג בכך מסמכותו, שכן לא התקיים בנושא מכרז.

סוגיית המכרז שלא התקיים וההעדפה המובהקת של רפאל הן רק חלק מהליקויים: המבקר מצא כי ההערכה של משרד הביטחון בנוגע ליכולת לשלב מבחינה טכנולוגית בין רכיבי המערכת של רפאל ורכיבי המערכת של תעש לא התבססה על עבודת מטה; משרד הביטחון לא העריך מבעוד מועד את מידת הנכונות של החברות לשתף פעולה זו עם זו; ולא נעשתה עבודת מטה ראויה שתבחן את מידת התרומה של מערכת כזו לצה"ל על רקע החלופות הקיימות ועוד.

שני מסר למשרד המבקר כי המערכת של תעש לא בשלה וכי החלטתו התקבלה על רקע איתנותה הפיננסית של תעש. המבקר פנה לשר הביטחון, אהוד ברק, והתריע על תהליכים לקויים בקבלת החלטות בנושא, שמשמעותם הצטיידות במאות מערכות הגנה לטנקים ולנגמ"שים בעלות של מיליארדי שקלים. המבקר דרש מברק לפעול כמתחייב בחוק ולפרסם מכרז טרם ייעשו מהלכים שיקשו על האפשרויות לשנות את פני הדברים ולתקן את הטעון תיקון.

ממשרד הביטחון נמסר: "כל עוד נקבע ע"י הגורמים המקצועיים במפא"ת ובצה"ל כי 'מעיל רוח' היא המערכת הבשלה והמבצעית היחידה שבנמצא, מערכת הביטחון תמשיך להצטייד בה".

תעש: קריסת קווי ייצור אסטרטגיים

משרד הביטחון הזניח במשך שנים את תעש, לא הזרים לה תקציב שהיה דרוש לתחזוקת קווי הייצור של תחמושת כבדה שנחוצה לצה"ל לשעת חירום, חייב אותה להחזיק בקווים אלה אף שאינם רווחיים אך בפועל הזמין ממנה כמויות זעומות. כשהחברה לא הייתה מסוגלת לספוג הפסדים נוספים - היא החלה לסגור על דעת עצמה חלק מקווי הייצור שהוגדרו "קווים אסטרטגיים עבור המדינה". במסגרת בדיקת מעקב בנושא, קובע המבקר כי "משרד הביטחון וצה"ל פעלו באופן לא יעיל... המשמעות היא איבוד יכולות ייצור של תחמושת כבדה לצה"ל ופגיעה במוכנות לעת חירום".

שר הביטחון, אהוד ברק ומנכ"ל משרדו, אודי שני, היו ערים לאורך כל הדרך למצב וידעו על קריסת קווי הייצור של התחמושת הכבדה, אך בחרו לפתור את הבעיה בקביעה שלפיה הסוגיה תוסדר במסגרת פתרון כולל להבראת תעש. בהתייחס לכך העיר מבקר המדינה כי "ראוי ששר הביטחון יפעל בהקדם לקבלת החלטה מגובה בתקציב מתאים בנוגע לקווי ייצור של תחמושת כבדה בתעש שיש לשמר, וזאת ללא התניה כלשהי".

ממשרד הביטחון נמסר: "לאחר מלחמת לבנון השנייה, משרד הביטחון וצה"ל קיימו תהליך בחינה מחודשת של כלל יעדי ההצטיידות ותוכנית הצטיידות שהושלמה רק לאחרונה. כל עוד לא תאשר הממשלה מתווה תקציבי למערכת הביטחון ותאשר את התוכנית הרב-שנתית שלה, לא ניתן יהיה להוציא לדרך את התוכנית ולהשלים את הפערים בסוגי התחמושת הרלוונטיים של צה"ל. בכל מקרה, התוכנית נועדה לכסות את צורכי מערכת הביטחון בלבד ואינה משחררת את הנהלת ודירקטוריון תעש מצעדי ההבראה המתבקשים".