בסוף יש מנצח אחד

מיכאל גולן הוא רוקסטאר. כישורי המשחק וההופעה שלו משתווים לכישורי הניהול שלו. במסיבת העיתונאים שערך השבוע להשקת פעילותה של גולן טלקום, הוא הנהיג סטנדרט חדש: מסיבת העיתונאים הפכה לאירוע שמטרתו היא להדהים, לזעזע, לרגש, ושבסופה כל אחד מהנוכחים יוצא עם לסת שמוטה.

הצגה של איש אחד, עם קהל אוהד שגויס לטובת קריאות "בראבו" (בצרפתית זה נשמע יותר טוב) אחרי כל משפט שני, כניסה דרמטית, בניית מתח, הפתעות - הכול היה שם. שואו אחד ענק שהראה לנו איך משיקים בסטייל צרפתי.

איש לא עמד על הבמה מלבדו, לא חברי הנהלה, לא בעלים נוספים, אפילו לא איש יחסי הציבור, כלום. אחרי סרט תעמולה נגד חברות הסלולר הוותיקות, הכריז הכרוז: "קבלו את מיכאל גולן", כאילו מדובר במייקל ג'ורדן שנכנס לזירה.

ואחרי שסיפר את הסיפור והשתמש בכל השטיקים הנחוצים על עושק הציבור ועל כך שכמו רובין הוד, הוא בא לעזור לעניים, הוא ירד מהבמה נרגש כולו, בלי להותיר זמן לשאלה. "הלו, רגע, מה עם השאלות?", שאלו העיתונאים. איזה שאלות ואיזה נעליים, כוכב רוק עונה על שאלות לאחר ההופעה.

לפני שבועות אחדים פורסם ב"גלובס" כי ההישג של חברת 015 הלו, שהכריזה על רצונה לשווק שירותי סלולר ב-99 שקל לחודש (וכשלה והסתבכה מיד אחר-כך), הוא הניצחון של כולנו, ושאם מירס לא תבוא עם הצעה דומה היא לא תביא שום בשורה, למעשה.

כולנו ציפינו שמירס תהיה הראשונה להשיק את פעילותה ואחריה, גולן טלקום. כאשר גולן קבע 99 שקל לחודש, למירס כבר לא הייתה ברירה, היא הייתה חייבת לבוא עם בשורה משלה, ולכן שעתיים אחריו השיקה תוכנית דומה ב-89 שקל לחודש.

מיכאל גולן הצליח לנצח באלפית שנייה. זה כל הסיפור. בספר ההיסטוריה של השוק הסלולרי הישראלי הוא ייזכר כמי שחולל את המהפכה. הוא עמד בפודיום על הקובייה שנושאת את הספרה אחת.

גולן פרט על הרבה מיתרים בשבוע האחרון. הוא הזכיר לנו כמה אנחנו נדפקים על-ידי החברות הסלולריות, לא שכח לציין את המחאה החברתית, הקפיד להזכיר שוב ושוב את הטייקונים ובקיצור יצר תקווה.

די לראות מה שקרה למניות החברות הסלולריות בשבוע האחרון כדי להבין איזו דרמה התחוללה בשוק הישראלי. ההכרזה של גולן השמידה רבע משווין של פרטנר וסלקום, ובאופן מפתיע במיוחד גם של הוט, המתחרה המושבעת של גולן טלקום. בזק, הבעלים של פלאפון, איבדה 10%, רק כיוון שהיא עדיין מוחזקת כמניית התקשורת הטובה ביותר בשוק, למרות הירידות. אם זו לא דרמה, מה כן?

רגולציה חוצה ענף

הלקח שצריך ללמוד מהסיפור של השבוע החולף פשוט: רגולציה שממוקדת בשינויים התנהגותיים פרטניים לא עובדת. הרגולציה היחידה שעובדת חייבת להיות חוצה ענף, ולא רק בשוק התקשורת.

3 שחקנים לא מייצרים תחרות וכנראה גם לא שלושה וחצי. רק 4 שחקנים ומעלה מאפשרים לתחרות להתחיל לחלחל, והיא חייבת להיות אגרסיבית. ייתכן שאם כחלון היה מתפתה להכניס שחקן סלולרי אחד בלבד לשוק, הרפורמה לא הייתה מצליחה - שני שחקנים נוספים בזירה עושים הבדל דרמטי.

אך יותר מכל, את הלקח יש להפנים בשוק התקשורת הקווי. ריכוז השחקנים ב-4 קבוצות תקשורת, אם נלמד מהשוק הסלולרי, לא יעשה הבדל, או שיעשה הבדל מינורי. נדרשת מדיניות שמטרתה להגדיל את מספר השחקנים ולא לכנס אותם. נדרש שחקן תקשורת דומיננטי פעיל בשוק. מישהו הזכיר מיזם חברת החשמל?

gad-p@globes.co.il