הדרך למימוש רפורמת החכירה של המינהל עוד רחוקה

גולת הכותרת של הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל הייתה תיקון הסטטוס של מאות אלפי בעלי דירות מ"שוכרים/חוכרים" ל"בעלים" ושחרור המינהל מההתעסקות איתם ועם המאכערים ■ בפועל, רצונה של הנהלת המינהל לשמר את כוחה ופלונטר פוליטי מול סיעת קדימה בקק"ל מבטיחים שהדרך לבעלות עוד ארוכה

בסוף השבוע האחרון חגגו במינהל מקרקעי ישראל את "הסרת המכשול האחרון ממימוש הרפורמה במקרקעי ישראל", לאחר שבג"ץ דחה עתירה שהגישו תנועת דרור ישראל, הנוער העובד והלומד, מחנות העולים, השומר הצעיר וחברי הכנסת שלי יחימוביץ, אריה אלדד ונחמן שי, כנגד ההחלטה להעניק בעלות לרוכשי דירות בקרקעות המדינה. העותרים טענו כי מדובר בפגיעה בחוק יסוד מקרקעי ישראל, הקובע את עקרון בעלות הלאום, אולם בג"ץ החליט שאין להתערב ברפורמה הגדולה שמוביל ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

כך או כך, ללא שום קשר לעתירה, מדובר על פניו דווקא בכישלון המהלך הראשון שהוביל נתניהו מיד עם כניסתו לתפקיד: הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל. זו הרפורמה החשובה ביותר של נתניהו, עם מסיבות העיתונאים וההכרזות הדרמטיות.

בישראל ישנן כ-800 אלף דירות ובתים הבנויים על אדמות מדינה. מתוך זה, כ-300 אלף דירות בנויות על אדמות קרן קיימת לישראל (קק"ל), וכ-500 אלף על אדמות מינהל. בעלי הדירות מוגדרים כשוכרים (חוכרים) בחוזים מתחדשים. מבצעי היוון של המינהל האריכו את תוקף השכירות, אבל לא פתרו את שאלת הבעלות המלאה ברישום מפורש בנסח הטאבו.

ניתוק מהמינהל

בלב הרפורמה במינהל עמדה הכרעה אידיאולוגית. הליכוד, החל מכינון ממשלת בגין, תומך בכך שמאות אלפי משפחות הגרות על קרקע מינהל יקבלו בעלות מלאה על דירתם ובנסח הטאבו ישונה מעמדם מ"שוכרים" ל"בעלים". זו גם ההמלצה של ועדות שונות, החל מוועדת גולדנברג לפני 30 שנים, דרך ועדת רונן ועד ועדת גדיש. תהליך העברת הבעלות התחיל בטפטוף החל מ-1998, ואמור היה להגיע לסיומו מיד לאחר הפעלת הרפורמה.

מתן בעלות לשוכר/חוכר, מנתק אותו ממגע עם המינהל - מגע שמלווה במאכערים - ואמור לחסוך למינהל משאבים עצומים. זהו לב הרפורמה: הוצאת הטיפול בחוזי חכירה ובבעיות "תחזוקת" חוכרים למיקור חוץ - כמו רישום זכויות, העברת זכויות, רישום משכנתא וכו' - אמורה לחסל את הסירבול ואת תופעת המאכערים במינהל. הוצאת הטיפול בחוזים ובחוכרים ממסדרונות המינהל הייתה גם הבסיס לקיצוץ נרחב בכוח אדם ויציאת 200 עובדי מינהל לפרישה מוקדמת.

אבל לאחרונה החליט מנהל המינהל, בנצי ליברמן, שכמות העבודה והיקף המשימות גדלו, והדבר מחייב גיוס 200-250 עובדים חדשים לחטיבת השירות, וגם הטיפול בחוזים ובחוכרים יישאר בתוך המינהל. באופן טבעי, ברור שפקידים נוטים להאריך ללא סוף את ההליכים האלה, כדי לשמר את כסאותיהם. לפי שעה צפוי עוד ויכוח עם האוצר על כמות העובדים החדשים והתקנים, אולם המאכערים, כך נראה, ימשיכו לחגוג.

מינהל מקרקעי ישראל מסר, שאין אמת בנתונים המספריים שהועלו על תוספת העובדים. ליברמן עצמו מסר, כי מודל החטיבה נותר בהתאם לתכנית העבודה המקורית, בכפוף להתאמות הנדרשות.

היום, שלוש שנים אחרי הליך חקיקת הרפורמה במינהל - קריאה שלישית הייתה באוגוסט 2009 - מתברר שעוד רחוקה הדרך להעברת כל הדירות לבעלות. האידיאולוגיה תחכה.

ההתחלה הייתה טובה. נתניהו, במסגרת ההסכם הקואליציוני עם ש"ס ועם העבודה (אז בראשות אהוד ברק), הכניס לקווי היסוד את ביצוע הרפורמה במינהל. הרב עובדיה יוסף נתן לו גם הכשר הלכתי, הנוגע לפסוק "והארץ לא תימכר לצמיתות". נקבע כי בקרקע עירונית - זו שעליה מצויות דירות על אדמות המינהל והקק"ל - התורה מתירה מכר מלא וקנין פרטי. שר השיכון אריאל אטיאס, בהזמנת ברק, הופיע בסיעת העבודה והרביץ בהם תורה.

מבחינת נתניהו, התנגדות לעיקרון הבעלות יכולה הייתה לבוא מטענות הקצוות מימין ("השייכים הסעודים ישתלטו על נכסי המדינה") ומשמאל ("הטייקונים ישתלטו על כל האדמות"). האופוזיציה הפורמלית שנותרה הייתה סיעת קדימה, זו שבממשלה הקודמת תמכה במסקנות ועדת גדיש למתן בעלות על הדירות.

בעיה קשה אחת הייתה לנתניהו בהרצת חוק המינהל החדש: קק"ל. הקרן אינה מסוגלת לטפל ב-300 אלף השוכרים על אדמותיה, והמינהל נותן לקק"ל את השירות הזה. אחד מבסיסי הרפורמה במינהל, שהוכנס לחוק, היה הסכם חילופי הקרקעות בין המינהל לבין קק"ל, שיאפשר להעביר בעלות ב-300 אלף הדירות.

נתניהו דחף בעצמו את ההסכם עם קק"ל, ואפילו הכניס שתי סנקציות גדולות ומותנות: ראשית, כל עוד קק"ל אינה מאשררת את ההסכם, יהיו לה רק 2 נציגים במועצת מקרקעי ישראל - הגוף הממונה של המינהל, וכשקק"ל יחתמו יקבלו עוד 4 נציגים במועצה. שנית, אם הממשלה תחליט רק על 2 נציגי קק"ל לא תוכל קק"ל להמשיך ולקבל פטור ממיסים, ותיאלץ להתמודד עם תשלומי היטלי השבחה, מיסי מכירה ושבח - פרוצדורות שקק"ל לא תוכל לעמוד בהן (סעיף 4 בחוק).

האסיפה הכללית של קק"ל התכנסה לאשר ההסכם. נתניהו שלח מכתב נרגש לחברי האסיפה הכללית (בעברית ובאנגלית), ובו ביקש מהם לתמוך בהסכם, כדי "לאפשר בסיס יציב להמשך השותפות המבורכת בין מדינת ישראל לקק"ל".

נתניהו התייצב אישית באסיפה הכללית של קק"ל כדי לשכנע אותם לתמוך בהסכם ובהעברת הבעלות לשוכרים. האסיפה הכללית קיבלה, ברוב לא גדול, החלטה התומכת בהסכם. נתניהו חגג ביוני 2009: קק"ל בידינו.

ואז התחילו כמה פרשיות פוליטיות בקק"ל. ראשית, סיעת קדימה בקק"ל טענה שנפלה טעות בהצבעת הסיעה באסיפה הכללית. נציגת קדימה, צופיה דימנט (יו"ר "קדימה העולמי"), עתרה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים. בסוף יוני 2009, כשהליכי החקיקה התקדמו בכנסת, ניתן צו מניעה נגד יישום ההסכם.

שנית, התחיל מאבק האיתנים בין יו"ר קק"ל אפי שטנצלר לבין שלום שמחון שרצה להחליפו. מאוחר יותר התרחש מאבק על תפקיד היו"ר-עמית, עד שציפי לבני אישרה את מינויו של ח"כ אלי אפללו מקדימה ליו"ר עמית.

תפנית פוליטית

נתניהו היה מעורב עד ראשו גם בהליך החקיקה בכנסת ביוני-אוגוסט 2009. כשבוגי יעלון לא התייצב להצבעה על הרפורמה, מטעמיו העקרוניים, נתניהו שלח את מצליף הקואליציה ח"כ זאב אלקין לחפש את יעלון, אבל הדפיקות של אלקין בדלת חדרו של יעלון לא נענו. את ההתנגדות הגדולה לחוק הובילה סיעת קדימה בכנסת.

לא היה גבול לשמחתו ולגאוותו של נתניהו כשהחוק עבר את הקריאה השלישית בכנסת, ונכנס לתוקפו עם החתימה במאי אשתקד על הסכם הפרישה של 200 העובדים. הרפורמה הכי חשובה שלו עברה. אפשר לממש את האידיאולוגיה ולתת ל"שוכרים" בעלות מלאה.

היום, מבחינה כמותית, נותרו עוד כ-200 אלף דירות מינהל ו-300 אלף דירות קק"ל שצריך להעביר בהן בעלות. המינהל, כאמור, ימשיך לטפל ב-200 אלף דירות, ובקק"ל העסק נראה תקוע.

ראשי קדימה בקק"ל והנהלת קק"ל תקועים. הדיונים בעתירה נדחים והעתירה עדיין לא הגיעה להכרעה. נתניהו היה למעשה יכול להפעיל את הסנקציה שאותה בישל בעצמו בהליכי החקיקה, דהיינו, להפסיק את הפטור ממיסים שיש לקק"ל.

כל העניין קיבל תפנית מוזרה עוד יותר כאשר שאול מופז צירף את קדימה לקואליציה. קדימה, בכניסתה לממשלת נתניהו, הרי מקבלת את מדיניות נתניהו וממשלתו ובמסגרת זו כמובן הרפורמה והעברת הבעלות. זו אותה קדימה, שנציגיה בקק"ל מתנגדים להסכם חילופי הקרקע קק"ל-מינהל, ובכך מונעים העברת הבעלות לידי השוכרים/חוכרים של דירות על אדמת קק"ל.

תגובת לשכת ראש הממשלה: "ראש הממשלה פעל ופועל למימוש הרפורמה במינהל".

יו"ר קק"ל אפי שטנצלר, שנלחם על שיפור התמורות בכסף ובקרקעות בפריפריה, חושב על פתרון אחר, לפיו חוזה החכירה על אדמת קק"ל יהיה חוזה ל-999 שנים, כמעט בעלות. גם בפתרון של שטנצלר בעלי הדירות עדיין יוגדרו בטאבו כשוכרים.