סנקציות בגין איחור בדיווחים

תקציר: אי דיווח או איחור בדיווח על עסקאות מקרקעין עלול לחייב בקנס מינהלי ובנסיבות חריגות אף להוביל לכתב אישום. הוראת ביצוע שפורסמה לאחרונה מציגה את עמדת רשות המיסים בנושא.

החל מיום 31.3.2011 ובעקבות תיקון 70 לחוק מיסוי מקרקעין, קוצר פרק הזמן להגשת דיווחים (מש"ח) למשרדי מיסוי מקרקעין מ-50 ל-40 יום. במקביל, תוקן סעיף 94א שעניינו קנסות על איחור בדיווח. קודם לתיקון קבע הסעיף קנס בשיעור 1.5% מהמס לכל שבועיים איחור. כפועל יוצא, נישומים שהגישו דיווח באיחור (במודע או לא במודע) נחשפו לקנסות אדירים, שעלו לעיתים על מלוא הרווח מהעסקה. מנגד, במקרים בהם לא הייתה חבות מס בעסקה (כדוגמת מכירת דירת מגורים בפטור ממס שבח), התוצאה המעשית הייתה היעדר קנס כלל.

בעקבות התיקון, נקבעו קנסות קצובים העומדים (החל מ-16.1.2012) על 260 שקל לכל שבועיים איחור בהגשת הצהרות (מש"ח או הודעה על הפסקת תנאי הדוחה תשלום מס), ועל 210 שקל באיחור בעת הגשת הצהרות שלא כרוכה בהן בדרך כלל חבות במס (הודעה על נאמנות, הודעות על הקצאה באיגוד מקרקעין). עוד נקבע במפורש כי המנהל רשאי לפטור מתשלום קנס, אם הוכח להנחת דעתו שהאיחור היה מנסיבות מוצדקות.

חשוב לדעת כי איחור בהגשת הצהרה על קניה/מכירה או פעולה באיגוד מקרקעין עלולה להיחשב גם כעבירה מינהלית הכפופה לקנס מינהלי. קנס זה הינו בשיעור 5% מהמס המגיע במקרה של חבות במס, או 0.2% משווי הזכות שנמכרה (ועד 26,100 שקל) במקרה בו המאחר פטור ממס.

הנושא הובהר לאחרונה במסגרת הוראת ביצוע 6/2012 שפורסמה ב-30 באפריל ומרכזת את הנהלים להפעלת חוק העבירות המינהלות על עבירות מס שונות (רובן בתחום מס הכנסה), וקובעת קריטריונים ביחס להחלטה אם וכיצד להטיל קנס מינהלי. כך, נקבע שהטלת הקנס תיעשה רק לאחר זכות שימוע. עוד נקבע, כי יישקל ויתור על קנס מינהלי במקרים שבהם הסיר הנישום את המחדל במהירות יחסית (ולו לאחר קבלת התראה). כך גם במקרים בהם סכום המס בשומת מקרקעין נמוך מ-10,000 שקל, או ששווי העסקה נמוך מ-250 אלף שקל לגבי מי שפטור ממס וכן בהתקיים נסיבות מקלות אישיות.

מאידך גיסא, במקרים חמורים, ניתן יהיה להגיש כתב אישום במקום להטיל קנס מינהלי. במסגרת זו מונה ההוראה נסיבות כגון נישום החוזר ועובר עבירות מינהליות, קיום עבירה חמורה במיוחד, בעלי מקצוע כגון עו"ד, רו"ח ויועצי מס המבצעים עבירות במסגרת תפקידם, או מקרים בהם קיים צורך בהרתעה מיוחדת.

הכותבים ממשרד זיו שרון ושות' ואלתר