רפורמה בחקיקת עבירות ההמתה בישראל: עבירות הרצח וההריגה במתכונתן הקיימת יבוטלו, ובמקומן ייקבע מדרג של 6 עבירות שונות, החל מרצח בנסיבות מחמירות וכלה בגרימת מוות ברשלנות - כך קובע תזכיר חוק שפירסם היום (ג') משרד המשפטים לתיקון חוק העונשין.
הרפורמה בעבירות ההמתה - שנועדה לקרב את החקיקה בתחום זה בישראל לנהוג במדינות כמו ארה"ב, שם נהוג רצח מדרגה ראשונה ורצח מדרגה שנייה - באה בעקבות המלצות צוות שמינה פרופ' דניאל פרידמן בתקופתו כשר המשפטים, אשר בראשו עמד פרופ' מרדכי קרמניצר.
בתזכיר החוק נקבע כי בניגוד להרשעה ברצח כיום, המובילה להטלת עונש אוטומטי של מאסר עולם, ייקבע בחוק כי הרשעה ברצח תוביל לענישה מגוונת, שמאסר עולם היא העונש המרבי בגינה. עונש של מאסר עולם חובה ייקבע רק בעבירה של רצח בנסיבות מחמירות.
עוד קובע החוק כי עבירת ההריגה תבוטל, ובמקומה ייקבעו עבירות אחרות: המתה באחריות מופחתת והמתה בקלות-דעת. עבירת ההמתה באחריות מופחתת תכלול מקרים מסוימים שבהם מסיבות שונות, חרף קיומו של יסוד נפשי של אדישות או כוונה כלפי התוצאה הקטלנית, אשמתו של העושה חמורה פחות, ולפיכך לא יואשם בעבירות רצח או רצח בנסיבות מחמירות, אלא בעבירת ההמתה באחריות מופחתת. המתה באדישות שלגביה לא התקיימו הנסיבות המקלות, הבאה היום בגדר עבירת ההריגה, תהיה על-פי המוצע עבירת רצח.
בנוסף תיקבע עבירה של "גרימת מוות בהתרשלות רבתי", שתהיה דרגת ביניים בין המתה בקלות-דעת לבין גרימת מוות ברשלנות. עוד קובעת הצעת החוק כי תתווסף עבירה של המתה בעקבות בקשת הקורבן. באשר לעבירת גרימת מוות ברשלנות, מציע החוק לתקן את הגדרת הרשלנות בכלל - לא רק באשר לעבירות המתה.
עבירת הרצח הבסיסית תכלול "מעשים שגרמו למותו של אדם בכוונה או באדישות, גם אם לא התגבשו בעושה יסודות כוונה תחילה". העונש על עבירת הרצח הבסיסית יהיה מאסר עולם כעונש מרבי או מאסר שלא יעלה על 30 שנה.
עבירה של רצח בנסיבות מחמירות תכלול נסיבות מסוימות, שבגינן יורשע המבצע בעבירה זו. העונש בצד עבירה זו יהיה מאסר עולם כעונש חובה.
ממשרד המשפטים נמסר כי "מאחר שעבירה זו כוללת את מצבי ההמתה החמורים ביותר במדרג עבירות ההמתה, שבהם המעשה מבטא דרגה גבוהה במיוחד של אשמה, ראוי שהעונש שייגזר על מעשים אלה יהיה העונש החמור ביותר".
נסיבות מחמירות יכולות להיות: מעשה שנעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית; רצח במטרה לאפשר או להקל על ביצוע עבירה אחרת או במטרה לכסות על ביצוע עבירה אחרת, או במטרה להימלט מהדין; קורבן שהוא עד בהליכים פליליים; רצח במטרה לעורר פחד או להניע גוף שלטוני; מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור; רצח כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות על ציבור; אכזריות מיוחדת או התעללות בקורבן; קורבן שהוא קטין שעובר העבירה אחראי עליו; קורבן שהוא חסר ישע; כשהקורבן הוא עובד ציבור הממלא תפקיד באכיפת החוק או בניהול הליכים משפטיים או נבחר ציבור; כשיש סכנה לאנשים מלבד הקורבן; רצח במסגרת פעילות ארגון פשע או ארגון טרור; או רצח ממניעים מיוחדים.
הציבור יכול להעיר הערות על תזכיר החוק בנושא השינוי בעבירות הרצח באתר שיתוף הציבור, בכתובת http://shituf.gov.il/discussion/672. האתר יאסוף תגובות עד לתאריך 1/7/12. הערות הציבור ייאספו ויועברו לעיון הצוות המטפל בחוק, לקראת גיבוש הצעת החוק הסופית.
מארגון משפחות הנרצחים נמסר בתגובה: "בהמשך להודעת משרד המשפטים על פיצול עבירות ההמתה, עמדת ארגון משפחות נרצחים ונרצחות הינה כי הצעת החוק לא תשפר את המצב הקיים מהטעמים הבאים:
"מעשי רצח שלא יהיו אכזריים במיוחד (ולא יפלו בקטגוריה של 'רצח בנסיבות מחמירות'), אלא יהיו מעשי רצח 'רגילים', לא יהיה בצידן עונש מאסר עולם חובה. כיום, כידוע, החוק מחייב הטלת מאסר עולם על כל מורשע ברצח.
"על-פי הצעת החוק, חלק מהמעשים שמהווים כיום עבירת הריגה, יפלו בקטגוריה של 'המתה בקלות-דעת', ובכך יפחת העונש המקסימלי בגינן מ-20 שנות מאסר ל-9 שנות מאסר בלבד. יש בכך הנמכה של סטנדרט הענישה הנמוך ממילא.
"הצעת החוק משאירה על כנו את המצב המאפשר ענישה מופחתת בגין הפרעה נפשית, אף שבמקרים רבים קיימות חוות-דעת פסיכיאטריות סותרות, ולמרות תיאוריות פסיכיאטריות הגורסות כי אין לראות בעבירת רצח מעשה בלתי מודע או בלתי רציונלי, שכן הבחירה בו מודעת ומכוונת (ניתן לראיין את אנשי המקצוע העומדים מאחורי התיאוריה).
"לוועדת קרמניצר שעומדת מאחורי הצעת החוק לא ניתן מנדט לעסוק בנושא קציבת העונש לאסירי עולם, ועל כן נושא זה לא הובא בחשבון במכלול השיקולים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
