המבקר על המרמרה: נתניהו וברק קיימו דיון חפוז ולא שקלו חלופות

תהליך קבלת החלטות לקוי של הדרג המדיני בפרשת המשט הטורקי לעזה - כך קובע דוח מבקר המדינה המתפרסם היום (ד') וחושף את הכשלים בדרך לאישור הפעולה הצבאית של ההשתלטות על ספינת ה"מרמרה". הדוח מצביע על האחראים המרכזיים - ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק.

כזכור, ב-31 במאי 2010 השתלטו כוחות צה"ל על האונייה "מרמרה" שהייתה בדרכה לעזה. במהלך הפעולה נתקלו חיילי צה"ל בהתנגדות אלימה מצד המשתתפים במשט, רובם אזרחי טורקיה, ובאירוע נהרגו תשעה מנוסעי האונייה.

"ראש הממשלה זימן דיון 'מעכשיו לעכשיו', באופן חפוז, ללא התרעה מוקדמת ולאחר שחלק מאוניות המשט הטורקי כבר הפליגו לדרכן... משתתפי הדיון לא היו מודעים מראש למטרות הדיון ולתכניו, ולא הייתה להם שהות להתכונן אליו", קובע המבקר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס.

נתניהו, נכתב בדוח, נמנע מקיום דיון מסודר בקבינט הביטחוני או בפורום השרים המצומצם. ברק, לעומת זאת, מנע קיום דיון של הדרג המדיני בתוכניות המבצעיות לקראת ההשתלטות.

גם הדרג הצבאי אינו חומק מהביקורת: דרכי ההתמודדות שהציג לדרג המדיני לקו בחסר, דרכי הפעולה שניסח לא היו מספקות, והוא לא שקל כראוי את מידת המסוכנות של משתתפי המשט הטורקי.

למרות הביקורת החריפה, מציין לבסוף המבקר כי אין בקביעתו שתהליך קבלת ההחלטות היה לקוי, להצביע על כך שבמבחן התוצאה היו יכולות תוצאות ההשתלטות על ה"מרמרה" להיות אחרות. עם זאת, כתב: "ראוי שראש הממשלה יפעל להבטיח כי קבלת החלטות בתחום הביטחון הלאומי תיעשה בהליך סדור, תוך הישענות על המל"ל בתוקף חוק המל"ל ועל גורמי משרד החוץ וגורמי הביטחון והמטה הנדרשים, לרבות העלאת הנושאים הרלוונטיים לדיון בהרכב השרים המתאים".

שאננות בצמרת: "אולי יירו במישהו"

לפי הדוח, הדרג המדיני הבכיר (ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ), צמרת צה"ל, גורמי מודיעין והמטה לביטחון לאומי (מל"ל) ידעו כבר מראשית 2010 על הכוונה לבצע את המשט הטורקי והכירו בחריגותו לעומת משטים קודמים. אך למרות הערכות כי ייתכנו גילויי אלימות מצד משתתפי המשט, נתניהו לא פעל לגיבוש מדיניות התמודדות המשלבת את כל הגורמים, ובמקום זאת קיים פגישות אישיות נפרדות עם ברק ושר החוץ אביגדור ליברמן, שלא תועדו.

נתניהו לא קיים כל דיון עם קבוצת שרים בנושא, מלבד דיון אחד בפורום השביעייה, במאי 2010, סמוך להגעת המשט - דיון "מעכשיו לעכשיו", שנעדרו ממנו נציגי הגופים הנוגעים בדבר. "בתהליך קבלת ההחלטות בהובלת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובאחריותו בעניין הטיפול במשט הטורקי, נתגלו ליקויים מהותיים ומשמעותיים", כתב המבקר.

מדוח המבקר עולה עוד כי הייתה שאננות בקרב הדרג הצבאי והמדיני באשר לרמת המסוכנות של משתתפי המשט. לפי הדוח, שר הביטחון והרמטכ"ל אז, רא"ל (מיל') גבי אשכנזי, העלו חשש מפני תגובה אלימה מצד נוסעי המשט, וייתכן שהם יחזיקו נשק. בדיון בפורום השביעייה אשכנזי אף ציין כי אין לו ספק שיופעל כוח נגד לוחמי צה"ל.

ואולם, הביטחון המופרז ככל הנראה גבר, כיוון שההערכה הסופית של הרמטכ"ל ובכירי הדרג הביטחוני הייתה כי צה"ל יצליח לעמוד במשימה של עצירת המשט הטורקי. יתרה מכך, מחומר הביקורת עולה כי צה"ל לא גיבש דרך פעולה למקרה שייתקל בתגובה אלימה מאורגנת מצד משתתפי המשט ולא הציגה לדרג המדיני ולפורום השביעייה.

באותו דיון שאל השר דן מרידור את אשכנזי אם יש לו מספיק אנשים, וזו הייתה התייחסותו של אשכנזי לנושא: "לא יהיה בהתחלה... אז זה יהיה בהדרגה". בהמשך אמר: "אנחנו עולים עם נשק באופן מבוקר, סלקטיבי, לא כולם, אבל אין ברירה, כי יכול להיות שיירו במישהו".

לשאלת השר בני בגין "מה האפשרות שלהם... לחסום את הדרך לגשר?", ענה אשכנזי: יש אפשרות כזאת, "אבל אני מניח שבסוף בכוח נצליח לעשות את זה". ברק חשב שהשאלות הללו כלל לא רלוונטיות לדיון ואמר, לא בפעם הראשונה: "בצד המבצעי צה"ל מתעסק". בשלב הזה הוא הציע לעבור לעסוק בתחום ההסברה.

בינואר 2011 אמר השר משה (בוגי) יעלון למשרד מבקר המדינה כי השרים העלו באותו דיון שאלות על ההשתלטות, וברק חסם את השאלות הנוגעות לפן הצבאי בטענה כי זה איננו דיון מבצעי. כמו כן אמר כי נתניהו גיבה את ברק בעניין זה.

באשר לאירועים לאחר המשט, יעלון ציין כי במסיבת עיתונאים הוא שמע להפתעתו שהמבצע אושר על-ידי ראש הממשלה, שר הביטחון וגם פורום השביעייה שבו נכח, וכי דבר זה "הקפיץ אותו".

משרד ראש הממשלה השיב למבקר כי "הדרג המדיני, כמו כל גורם אחר, לרבות מערכת הביטחון עצמה, לא היה מודע ולא יכול היה להיות מודע למסוכנות הנשקפת ממשתתפי המשט".

יחסים עכורים: "המל"ל מודר"

דוח המבקר מאיר בזרקור חזק גם את היחסים העכורים ששררו בין נתניהו וברק לבין פרופ' עוזי ארד. ארד היה במשך שנים מעוזריו הקרובים של נתניהו, כיהן בתפקיד ראש המל"ל ונאלץ להתפטר לאחר שנחשד בהדלפה.

לפי הדוח, נתניהו לא ביקש מהמל"ל לקיים עבודת מטה על המשט, והמל"ל עצמו, אף שזיהה את המשט הטורקי כאירוע חריג, קיים דיון בסוגיה רק במאי 2010 ולא מימש את סמכותו בכל הקשור לריכוז עבודת המטה הנדרשת.

מתשובתו של המשנה דאג לראש המל"ל, אבריאל בן-יוסף, עולה כי באותה תקופה הייתה לברק התנגדות עקרונית למל"ל, ונתניהו ראה בו גוף האמון על מחקר בסיסי בלבד. לפיכך, נציגי מערכת הביטחון לא השתתפו בדיוני המל"ל, ונציגי המל"ל לא זומנו לדיון בפורום השביעייה שעסק במשט.

"בתקופה המדוברת מודר המל"ל מתהליכי קבלת ההחלטות בדרג המדיני הגבוה, ואף נתקל בחוסר שיתוף-פעולה שיטתי מצד מערכת הביטחון לביצוע עבודת מטה עבור הממשלה", אמר ארד. בתנאים אלה, טען בן-יוסף, "אין זה סביר לצפות מהמל"ל לעשות את הבלתי אפשרי".

המבקר קושר את היחסים העכורים בין המל"ל לדרג המדיני לכשל באירועי המשט ומציין כי ברק, בתיאום עם נתניהו, מנע את הגעתם של נציגי צה"ל לדיון המיוחד שזימן המל"ל בנושא המרמרה.

מהדוח עולה כי נתניהו וברק מידרו את המל"ל א רק בענייני ה"מרמרה". המבקר קובע כי הם מחרימים את דיוני הגוף בנושאי חוץ וביטחון ומסכלים דיונים בקבינט הביטחוני ועבודת מטה שהמל"ל רוצה לקדם - בניגוד לחוק, שנחקק לפני 3 שנים, ולמטרה שלשמה הוקם המל"ל, שאמור לשמש גוף מטה של ראש הממשלה והממשלה לנושאי ביטחון לאומי. מי שנושא באחריות לכשלים ביישום החוק הוא ראש הממשלה.

מהדוח עולה כי נתניהו סיכל את עבודת המטה בצורה בוטה. למשל, הוא קבע כי חלק מהמידע בנושאי חוץ וביטחון המגיע לידיעתו לא יועבר לראש המל"ל ורוב הדיונים בנושאים אלה רוכזו לבקשתו על-ידי מזכירו הצבאי. נתניהו אף הטיל מגבלות על העברת מידע למל"ל והחליט על אי-שיתוף ראש המל"ל בדיוני ועדת ראשי השירותים.

לפי הדוח, גם ברק חיבל בתפקוד התקין של המל"ל, בין השאר כיוון שמנע מגורמים ביטחוניים וצבאיים להשתתף בדיונים שקיים הגוף. עוד קובע המבקר כי חלק מהגופים במערכת הביטחון ובגופים הביטחוניים הכפופים לראש הממשלה לא שיתפו פעולה עם המל"ל, דבר שהתבטא, בין היתר, באי-מסירת מידע, העדרות מדיונים בנושאי חוץ וביטחון והתנגדות לקיום דיונים שרצה המל"ל לקיים בקבינט.

כישלון ההסברה: כשצה"ל הופך למסביר הלאומי

הדוח מצא גם כשל הסברתי ביחס לאירועי המשט לעזה, שהסיבות לו הן הביורוקרטיה הישראלית, היעדר תיאום בין הגופים האחראים על ההסברה, עיכוב בהעברת מידע בין צה"ל לגופי ההסברה וליקויים טכניים.

לפי הדוח, בעקבות ליקויים בהגדרת תחומי האחריות בין משרד הביטחון לצה"ל, פעלה חטיבת דובר צה"ל כגוף הדוברות וההסברה הלאומי המרכזי של ישראל, בניגוד לייעודה. למעשה, היא מחפה על חולשה ביכולותיהם של גופי דוברות והסברה אחרים.

לפי הדוח, שיקולי הדוברות וההסברה של צה"ל הביאו לעיכוב בהעברת החומר המצולם הדרוש להסברת האירוע בחו"ל, כך שהוא לא היה זמין בשעות הראשונות שבהן חלחלה תפיסת האירוע בדעת הקהל בעולם.

דובר צה"ל באותם ימים, תא"ל אבי בניהו, ציין בסיכום התחקיר החטיבתי בעניין, שנערך ביוני 2010, כי "נכון להיום לא מתאפשר שידור חי של פעולות צה"ל בשל מסורת; ביטחון מידע; פרסום שמות של פצועים וכו'. זאת, על אף היתרונות ההסברתיים שזה עשוי להביא".

המבקר ציין עוד כי מטה ההסברה הלאומי, האמור לשמש סמכות מקצועית עליונה, מנחה ומתאמת של גופי הדוברות וההסברה בכלל ובעתות חירום תקשורתיים-הסברתיים בפרט, מתקשה לתת את המענה המצופה ממנו, נוכח מספר עובדיו המצומצם.

לפי הדוח, משרד החוץ מתקשה לענות על הנדרש ממנו בתחום ההסברה, בעיקר בשל הפער הגדול בין הצרכים החיוניים הנדרשים לתחום מרכזי זה לבין היכולות המצומצמות העומדות לרשותו.

המבקר מציין עוד כי לא ברור עד היום איזה גוף במדינה אחראי להסברת חוץ ואיזה להסברת פנים. בחודשים שקדמו לאירוע המשט, לא פעל גורם כלשהו כמנחה מקצועי לכתבים הזרים בארץ, וקולה של ישראל כלל לא נשמע בשפה העברית בזירה הבינלאומית. ההידרדרות החמורה שחלה ביכולות המחלקה לתקשורת ערבית של משרד הביטחון הביאה למעשה להפסקת פעולתה.

בעשור האחרון פרסם משרד מבקר המדינה כמה דוחות על היערכות גורמי ההסברה בנושאי חוץ וביטחון: ב-2002, בעקבות מבצע "חומת מגן"; ב-2007, לאחר מלחמת לבנון השנייה; וב-2010, על ההסברה בערבית, בעקבות מבצע "עופרת יצוקה".

אירוע המשט חושף למעשה כי למרות שיפור מסוים במערך ההסברה הלאומי, "נותרו ולעתים אף התגברו ליקויים בסיסיים, ומהם כאלה שלא באו לידי תיקון זה זמן רב. זאת, למרות הצהרות ואף החלטות שהתקבלו על הצורך לתקן ליקויים אלה".

תגובות

מלשכת יועץ שר הביטחון לתקשורת נמסר בתגובה: "שר הביטחון, אהוד ברק, מקבל את הביקורת ויפעל כבעבר, כדי שבמערכת הביטחון ובצה"ל יתקנו את כל הדרוש תיקון. כך צריך לעשות, וכך אכן נעשה".

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "במבחן התוצאה אזרחי ישראל נהנים מביטחון שלא היה כמותו מזה שנים רבות. הביטחון ממנו נהנים אזרחי ישראל הוא תוצאה ישירה של ניהול אחראי ומדיניות נחושה. הדיונים הביטחוניים שמתקיימים ב-3 השנים האחרונות הם חסרי תקדים בהיקפם ובעומקם, ויעידו על כך המשתתפים בהם. ראש הממשלה מבקש למסור את הערכתו לעבודה שביצע מבקר המדינה".

ממערך ההסברה הלאומי נמסר בתגובה: "מערך ההסברה הלאומי הוקם לפני 5 שנים, ומאז מעורבותו בתהליכי קבלת ההחלטות הולכת וגדלה. גם פעילותו לתיאום גורמי ההסברה השונים משתכללת כל הזמן.

"בדוח מצביע מבקר המדינה על שיפור ניכר בתיאום בין הגורמים ובמיצוי היכולות של מערך ההסברה, וזאת בהובלת מטה ההסברה הלאומי. המבקר מציין את הכרת הדרג המדיני והדרג הצבאי את חשיבות נושא ההסברה. בנוסף מציין המבקר את ההתקדמות בהסברה באינטרנט ובניו-מדיה, ובהסברה לקהלי היעד דוברי השפה הערבית שמבצע מטה ההסברה הלאומי.

"בהתאם להמלצת מבקר המדינה ייבחן גיבוש של תוכנית מקיפה לתיקון ושיפור הדרוש במערך ההסברה הלאומי. בנוסף במערך ההסברה החלו כבר בתיקון חלק מהליקויים עליהם מצביע מבקר המדינה".

 מרמרה