השופטת בדימוס שרה פריש: "לא לנהל משפט שדה נגד אלשיך"

כשופטת בדימוס, פריש סבורה כי "שינוי רטרואקטיבי של פרוטוקול הוא מעשה שלא ייעשה", אך מסתייגת מהמשפט הציבורי שנערך לשופטת הבכירה: "אני סומכת על נשיא העליון שיפעל נכון" ■ "חייבים להחמיר בענישה על אלימות"

"לא ראיתי את הפרוטוקולים שהשופטת ורדה אלשיך 'שיפצה' כביכול, ואני ניזונה מהפרסומים בתקשורת שמעלים תמונה עצובה. שינוי רטרואקטיבי של פרוטוקול בית משפט הוא מעשה שלא ייעשה".

כך אומרת בשיחה עם "גלובס" השופטת בדימוס שרה פריש, מייסדת מכללת שערי משפט, ראש משרד עורכי הדין פריש-שפרבר ואחת הבוררות המבוקשות בשוק. פריש, שמונתה לשפטיה בגיל 31 בלבד, הייתה השופטת הצעירה בישראל.

"לגופו של עניין, לא ראיתי את החומרים במקרה של השופטת אלשיך", אומרת פריש. "היא גם לא הגיבה באופן ציבורי לטענות שהועלו בעניינה בתקשורת, ולכן קשה לי עם המשפט הציבורי שנעשה לה. אני סומכת על נשיא בית המשפט העליון ועל מערכת המשפט שיידעו לפעול באופן נכון במקרה זה.

"במישור האישי, צר לי על השופטת ורדה אלשיך, שאותה אני מכירה שנים ומעריכה את עבודתה. אמון הציבור במערכת המשפט חיוני לקיום שלטון החוק במדינה, והפרסומים בעניין עלולים לפגוע באמון הציבור. אך באותה מידה, כפי שאמרתי, אני מציעה לכולנו לא לנהל משפט שדה".

אלימות וטלוויזיה

"תמיד הייתה אלימות קשה בישראל", אומרת פריש. "כשהייתי פרקליטה ובהמשך שופטת, עסקתי בעניינים פליליים מהקשים ביותר, וראיתי זאת כל הזמן. עם זאת, נראה לי שגל האלימות גבר, גם בעוצמתו וגם בשיטותיו. חלק מן העניין ניתן לתלות בטלוויזיה, בתוכניות, בחשיפה ובאלימות שנכנסת לכל בית דרך המסך, למעשה כמעט בלי הגבלה ובלי בקרה. זה דבר שהוא איום ונורא.

"יש היום הרבה יותר מתירנות, יותר חשיפה למידע ובמקביל מקום הרבה יותר משמעותי לאלימות בתקשורת. חייבים לטפל בעניין הזה טיפול שורש מאוד-מאוד רציני, שתחילתו בחינוך, בבית, בבית-הספר, בחברה, על כל רבדיה, ואולי סופו במערכת המשפט ומערכת אכיפת החוק, שצריכות להעביר מסר מרתיע."

לדבריה, "חייבים להחמיר בענישה. פעם אולי חשבתי שענישה משמעותית לא בהכרח תהווה גורם הרתעה, היום אני חושבת שהיא תהווה גורם הרתעה משמעותי, ובכל מקרה אין הרבה אופציות אחרות כאשר אתה כבר בתוך העניין ורואה את גל האלימות. הרי לא יעלה על הדעת שנערה תסתובב בלילה בתל אביב ותיאנס.

"ענישה היא חד-ערכית, חד-משמעית מתבקשת, והמקום של הנסיבות אישיות של מבצע העבירה צריך להצטמצם לממדים כמעט אפסיים, לעומת הנזק והמחיר שמשלם הקורבן ומשלמת החברה. אין אופציה אחרת. צריכה להיות פה אמירה חד-משמעית. זאת, במקביל לטיפול בתוכניות המוצגות בטלוויזיה ולחינוך מגיל צעיר".

פרישה בגיל צעיר

"פרשתי מהשפיטה בגיל מאוד צעיר, 45", מספרת פריש. "שופטים אחרים רק מתמנים בגיל הזה. לעסוק בעשייה השיפוטית 15 שנה היה מאתגר וחשוב, אבל הגעתי אז לצומת אישי. אני מטבעי סקרנית, רוצה להשפיע. עד היום אני מסתכלת לאחור באהבה גדולה לעשייה השיפוטית, אבל ראיתי שיש לי עוד דברים שאני יכולה לתרום בהם, ולכן פניתי למסלולים אחרים.

"מסלול אחד היה הקמת מכללת שערי משפט. יצרתי יש מאין. ובו-זמנית פניתי למסלול נוסף של הקמת המשרד שלי, יחד עם עו"ד אהרון שפרבר, שותפי, שהיה בעבר מתמחה שלי. בתוך המשרד הקמתי את 'המרכז לבוררות ולגישור', שבו יכולתי שוב לתת ביטוי לעשייה השיפוטית בכיוונים אחרים".

הראיון המלא עם השופטת בדימוס שרה פריש - במהדורה המודפסת.