שכר הבכירים לא יוגבל: נדחה "חוק המשכורות" בממשלה

ועדת השרים לענייני חקיקה התנגדה היום להצעת חוק המכונה "חוק המשכורות" ■ ההצעה קובעת: הוצאות השכר של חברה יוכרו לצרכי מס רק עד גובה של פי 15 משכר המינימום או המשכורת הנמוכה בחברה

ועדת השרים לענייני חקיקה הוציאה היום (א') התנגדות להצעת חוק המכונה "חוק המשכורות", הקובעת כי הוצאות השכר של חברה יוכרו לצרכי מס רק עד גובה של פי 15 משכר המינימום או המשכורת הנמוכה בחברה.

הצעת החוק - שהוגשה מחדש על ידי יושבת ראש מפלגת מרצ, ח"כ זהבה גלאון, לאחר שהוגשה במקור על ידי ח"כ לשעבר חיים אורון (ג'ומס) - אמורה למעשה ליצור תמריץ להקטנת פערי השכר בחברות, ולהפחית את הכדאיות של תשלום משכורות ענק לבכירים.

בדברי ההסבר להצעת החוק, נכתב כי "בשנים האחרונות הולכת וגוברת התופעה של תשלום משכורות עתק למנהלים בכירים, כאשר עובדים רבים באותם מקומות עבודה ממשיכים להשתכר שכר מינימום.

הצעת חוק זו אינה מגבילה את גובה המשכורת אותה רשאי מעביד פרטי לשלם למי מעובדיו, אך קובעת כי במשכורות גבוהות במיוחד אין אפשרות לשתף את המדינה בהוצאות השכר, על ידי ניכוי ההוצאה מהכנסות המעביד החייבות במס, אלא עליה להיות משולמת במלואה מכיסו של המעביד לאחר תשלום מיסיו. הוראה דומה קיימת בדיני המס בארצות הברית".

"מטרת הצעת חוק זו היא לקבוע כי משכורות גבוהות במיוחד המשולמות על ידי מעבידים למנהלים ולעובדים בכירים, לא יוכרו כהוצאות המותרות בניכוי מהכנסות המעביד, בחלק שהוא מעל השיעור המוצע", לשון ההצעה.

בהמשך להתנגדות ועדת השרים להצעה, אמרה גלאון: "מצער שהממשלה בחרה להתנגד להצעת חוק מתונה והגיונית שהיתה מרסנת את השתוללות שכר הבכירים בישראל. בשבועות האחרונים הממשלה הוכיחה פעם אחר פעם שמבחינתה, פערי השכר הגדלים בישראל והטבות המס שמקבלת שכבה דקיקה של בעלי הון לא רק שאינם ראויים לטיפול, אלא הם מצב רצוי".

צרו איתנו קשר *5988