איגוד לשכות המסחר: "הכנסת היא אויבת המגזר העסקי"

המגזר העסקי פתח היום (ג') במתקפה על הכנסת ועל מהלכי חקיקה בעת האחרונה, שאותם הגדיר "פופוליסטיים" ו"מסוכנים לכלכלת ישראל". במסיבת עיתונאים שכינסו בירושלים ראשי איגוד לשכות המסחר בתל אביב, הכריז הנשיא אוריאל לין כי יקדם חוק חדש להגנה על זכויות המעסיק, במטרה לשמור על עצמאות המגזר העסקי ולמנוע מרשויות המדינה להתערב בשיקוליו של מעסיק. באיגוד לשכות המסחר הגדירו את החוק המוצע, כמהפכני וכראשון מסוגו בעולם.

זכות קניין בלעדית

על פי הצעת החוק, שהועברה בימים האחרונים לעיונם של חברי כנסת, לבעל עסק תעמוד זכות קניין בלעדית על עסקו ועל נכסיו, ולא ניתן יהיה לפגוע בהם או להתערב בשיקוליהם באמצעות החלטות שיפוטיות. כך, לבעלי עסקים יעמוד חופש חוזים תוך איסור לפגוע בחופש ההתקשרות החוזית שלהם, וגם יאסר להטיל עליהם מיסוי רטרואקטיבי על רווחים שצברו בעבר.

לפי לין, החוק המוצע אמור גם לקדם תחומים נוספים שנוגעים למגזר העסקי ובהם הזכות של אדם לקבוע בעצמו את מבנה התעסוקה בבית העסק שבבעלותו, באופן שהוא יוכל להעסיק את עובדיו באמצעות חברות קבלן ולא יהיה חייב להעסיקם באופן ישיר. יצוין כי משפחתו של לין מחזיקה בחברת כוח אדם.

לין אמר היום כי הרקע לגיבוש החוק המוצע, הוא ההכבדות המוטלות על המגזר העסקי בעת האחרונה מצד הרגולטור ומהלכי חקיקה "אנטי עסקיים" בתחומי הסביבה, חוקי העבודה, פליליזציה של תחום הניהול העסקי, דרישות מנהלתיות, חוקים להגנת הצרכן ורגולציה מאסיבית בשוק ההון.

"הרגולציה - חבל על הצוואר"

"הכנסת הפכה להיות אויב המגזר העסקי", אמר היום לין, "היא מעבירה חוקים כאילו המגזר הזה הוא אויב המדינה. נתניהו ושטייניץ יהיו אחראים אישית להתמוטטות הכלכלה הישראלית. חוק ההגנה על המעסיקים הוא החוק להגנה על מדינת ישראל".

גם נשיא קבוצת סקאל, סולי סקאל, תקף את מהלכי החקיקה, ואמר כי הם מרעים את מעמד המגזר העסקי. "לעשות עסקים בישראל של היום זה עונש", אמר. "אני מנסה להסביר לחברות בינלאומיות שאיתן אני עובד מה המצב הרגולטורי בארץ והן לא מאמינות לי, חושבות שאני מתלוצץ. אחרי שהן מבינות שזה המצב - הן לא רוצות לעשות כאן עסקים".

בעלי עסקים מובילים אחרים הוסיפו ותקפו את מדיניות הממשלה, והציגו את הרגולציה על המגזר העסקי כ"חבל שמתהדק על צוואר בעלי העסקים".

לדברי האלוף (במיל') אורן שחור, שמכהן כיו"ר ICC ישראל, "הרגולציה המקומית והחשש של בעלי עסקים להיהפך לעבריינים הם הסיבה המרכזית לכך שעסקים זרים לא מגיעים לארץ, ושעסקים אחרים יוצאים לחו"ל. חוק יסוד זכויות המעסיק כפי שאנו מציעים, עולה מתוך מצוקה אמיתית".