"לא כדאי להיות חברה ציבורית, האופציה לגיוס הון סגורה"

לטענת מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, "לרשימת ההכבדות הרגולטוריות הנוחתות על הבורסה יש תוצאה ברורה" ■ באיגוד מתכוננים עתה לסבב פגישות מול רשות ני"ע

כמעט מכל עבר מוטחות בימים אלה טענות בשוק ההון נגד גל הרגולציה הבלתי פוסק, המכביד על הפעילות הכלכלית המקומית. גם באיגוד החברות הציבוריות כבר לא מוכנים לשבת בחיבוק ידיים אל מול הגזירות הנוחתות בזו אחר זו על החברות הבורסאיות.

באחרונה פועלים באיגוד בניסיון להחיל כמה שינויים, שיקלו על ההתנהלות השוטפת של החברות הנסחרות. כצעד ראשון בדרך לאימוץ כמה שינויים במחויבויות החברות יתקיים בחודש הבא סבב מפגשים מול רשות ני"ע.

"תוצאת הרשימה המתארכת של ההכבדות הרגולטוריות הנוחתות על הבורסה היא ברורה - היום לא כדאי להיות חברה ציבורית", אומר אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, בניסיון לשלוח מסר לקראת סבב הפגישות מול רשות ני"ע.

"היום האופציה לחברה פרטית שרוצה לגייס הון ולצמוח להפוך לציבורית היא די סגורה. מנכ"ל בחברה שכזו, שרואה את הרגולציה המתלווה לשינוי במעמדה, ואת החשיפה האישית שתיגרם לו בשל כך, לא ירצה להיכנס לבורסה".

לדברי פלטו, שנכנס לתפקידו בתחילת השנה, "הבנקים מלווים רק לגופים הגדולים והחזקים, ולכן חברות רבות לא צומחות. מי שחושב שהשפעות הרגולציה על החברות נותרות בחלל ריק, מוזמן להסתכל על המשק".

"הממשלה צריכה ליצור הליך הפוך"

פלטו מציין, כי "לא צריך להגיד שכל המצב הכלכלי נגרם בשל כך, אבל כשהמצב קשה, תפקיד הממשלה ליצור תהליך הפוך, ולאזן את הבעיות על-ידי רגולציה המקילה על הפעילות העסקית. המשקיעים פה מצפים מהרגולטורים השונים לבוא לעזרת המשק, וזה יגיע בשלב מסוים, רק חבל שאצלנו מתעוררים מאוחר, כמו שהממשלה מתעוררת מאוחר לטיפול במשבר הכלכלי".

אחד מהצעדים הבולטים, שבאיגוד מקווים לראות אותם מתממשים בזמן הקרוב, הוא קיצוץ מספר הדוחות הכספיים שיפרסמו החברות מארבע לשניים בלבד, תוך מעבר לדיווח חצי שנתי ושנתי בלבד.

לדברי פלטו, "השאיפה היא שב-2013, חברות שמחוץ לת"א 100 ידווחו פעמיים בשנה בלבד. אפשר להחליט על הגשת שני דוחות כספיים מלאים, ובין לבין להציג דוחות פחות 'כבדים', הדורשים פחות משאבים, כמו דוח הנהלה או דוח על שינויים בפעילות".

לטענת פלטו, "מהלך שכזה יוריד משמעותית את העומס הרגולטורי מהחברות הקטנות, ויחסוך להן משאבים וזמן ניהולי. בעוד שבחברה גדולה חלק גדול מהעבודה הקשורה לדוחות הכספיים יכולה להתבצע על-ידי גורמים חיצוניים, בחברות קטנות המנהלים נדרשים לכל העבודה. לא מעט חברות כבר אמרו לנו שתמורת השינוי הזה הן יהיו מוכנות לוותר על יתר השינויים שאנחנו מנסים לקדם".

לדברי פלטו, "בדקנו, ומתברר שהדרישה הזו לא מנותקת ממה שקורה בעולם. ממחקר שביצעה עבורנו חברת לקסידייל עולה כי זו המגמה היום, בעיקר באירופה, במדינות כמו אנגליה, שוויץ ועוד.

"לדוגמה, בעוד שאסם מגישה ארבעה דוחות כספיים בשנה, החברה האם שלה, נסטלה, הנסחרת בשוויץ, מסתפקת בשניים. בסך הכול, החברות מדווחות במהלך העסקים השגרתי שלהן על אירועים מהותיים".

"המנהל נמנע מביצוע פעולות"

לגבי המצב הנוכחי אומר פלטו, כי "הגענו למצב שבו הרגולטורים השיגו את ההיפך ממה שהם רצו, משום שהיקף הדוחות הגיע למאות עמודים, שמסייעים לחברות 'להחביא' חלק מהמידע, והמשקיעים הולכים שם לאיבוד. מעבר לכך, בהרבה מקרים החברות נפגעות, כי מאלצים אותן להסגיר סודות מסחריים".

נוסף לעניין הדוחות, באיגוד החברות הציבוריות מזהים בעייתיות בנושאים נוספים, ובין אלה שינוי עניין האכיפה המנהלית (מנגנון אכיפה שמאפשר להטיל קנסות ולהגביל כהונת נושאי משרה) ודרישות ה-SOX הנוגעות לתקנות החשבונאות שבהן נדרשות החברות לעמוד.

לגבי האכיפה המנהלית אומר פלטו, כי "השפעת תקנות האכיפה המנהלית על הפעילות העסקית של החברות היא גדולה, משום שמנהל, שמרגיש שבמקרה של טעות הוא נחשף לתביעות ולקנסות, נמנע מלבצע פעילויות. גם ההשפעה פה היא מצטברת, משום שמדובר במאות חברות".

עוד מוסיף פלטו, כי "האיגוד מוביל מהלך שבו כל רגולטור יבצע בדיקת עלות-תועלת של שינויים רגולטוריים שהוא עומד לבצע. זוהי חובה בכל מדינות ה-OECD, וגם ישראל התחייבה לכך, אבל בינתיים זה לא קורה".

לסיכום, אומר פלטו, שכיהן בעבר בכמה תפקידים במשרד האוצר, כסמנכ"ל בבנק מזרחי-טפחות וכיועץ כלכלי עצמאי: "בשורה התחתונה, מה שקורה בבורסה זה סימפטום; צריך לטפל בבעיות מהשורש.

"כל רגולטור מנסה להתבלט, ואין יד מכוונת ומדיניות מכוונת שמסתכלת על התמונה כולה. הממשלה לא השכילה לתת פתרונות אמיתיים לבעיות שהציפה המחאה החברתית, וזרקה כל מיני פתרונות מדומים, בדמות מכות קשות וכואבות על החברות הציבוריות. תחרות המחירים האדירה שהתפתחה בשוק התקשורת היא אחת ההוכחות לכך, שהטענה שוועדת הריכוזיות תגביר את התחרות היא הונאה.

"בסופו של דבר, יציבות ושקט הם הדברים הכי חשובים לפעילות העסקית. הסקטור העסקי בארץ חי בסביבה של חוסר ודאות וחוסר יציבות, כי אף אחד לא יודע מה יהיה מחר; כל פעם מתקבלות החלטות אחרות. בסביבה כזו בעלי החברות נמנעים מלהשקיע, וממתינים לראות מה יקרה, מה שיוצר גלגל הפוגע בצמיחה ובפעילות הכלכלית.

"אנחנו מעדיפים להגיע להבנות עם רשות ני"ע, אבל לא פוסלים על הסף גם אלטרנטיבות. אם סבב הפגישות שלנו לא יצלח, נוכל למצוא אוזן קשבת גם בכנסת, לפעמים גם הרשות צריכה קצת עזרה מבחוץ".

צרו איתנו קשר *5988