מנכ"ל דלק US: "רוצים להכפיל היקף הפעילות כל 5 שנים"

דלק US נהנית בשנתיים האחרונות משיפור משמעותי בתוצאותיה, וגם חלק מהאנליסטים צופים לה עתיד חיובי ■ בראיון ל"גלובס" מסביר מנכ"ל החברה, עוזי ימין, מה הביא לשיפור ומה מתכננים שם להמשך

בשנת 2007, לפני עידן תגליות הגז בים התיכון, המשקיעים שרצו לדעת לאן הולכת קבוצת דלק נהגו לעקוב אחר מצבה של חברת הבת, דלק US , שהיוותה אז כשליש מהשווי הכולל של הקבוצה. אך בשנתיים שלאחר מכן נרשמה ירידה חדה בתוצאות זרוע האנרגיה האמריקנית של יצחק תשובה, שעל רקע הכלכלה המקרטעת של ארה"ב ועודף כושר זיקוק עברה להפסדים.

אלא שמתחילת 2011 המצב השתנה בצורה חדה. במהלך המשבר האחרון נסגרו כמה בתי זיקוק, ויחד עם מספר תהליכים שקשורים לשוק הנפט בארה"ב ורכישת בית זיקוק נוסף שנעשתה בתזמון מצוין, הגיע שינוי משמעותי בתוצאות דלק US. כך, אם את 2010 סיימה החברה עם הפסד של 79.9 מיליון דולר, בשנת 2011 היא רשמה רווח שיא של 158.3 מיליון דולר. בהתאמה לתוצאות המצוינות, גם מנייתה זינקה מתחילת 2011 בלא פחות מ-150%, כך שכעת נסחרת החברה לפי שווי של 1.15 מיליארד דולר.

בראיון ל"גלובס" מתייחס עוזי ימין, מנכ"ל החברה, לשינוי החד בתוצאות דלק US בשנה החולפת, ולתוכניותיה לעתיד.

"בשנים האחרונות הרבה מאוד חברות אנרגיה אמריקניות הפסיקו לקדוח במדינות זרות וחזרו לקדוח בארה"ב. השיפורים הטכנולוגיים הביאו לכך שכיום ניתן לקדוח לעומק רב יותר במקומות בהם נמצא נפט בעבר, וממגדל קידוח אחד ניתן גם לצאת הצידה למספר מקומות.

"בנוסף לתהליך הזה" ממשיך ימין, "ארה"ב הפכה בשנה שעברה להיות יצואנית של תזקיקי דלקים, והיו לה יותר בתי זיקוק ממה שהיא צריכה. אלא שבתי הזיקוק האלו נמצאים בעיקר באזור מפרץ מקסיקו, משם הגיע חלק גדול מהנפט הגולמי לארה"ב (נפט מסוג ברנט). לנפט שמופק בתוך ארה"ב וקנדה אין יכולת להגיע אל בתי הזיקוק שנמצאים באזור המפרץ, בשל היעדר תשתית לוגיסטית, וכך נוצר עודף היצע של הנפט האמריקאי (WTI), שלא יכול לצאת החוצה".

עודף ההיצע הזה גרם לירידה במחירו של הנפט מסוג WTI, וחברות הזיקוק שפועלות במערב התיכון, שם ממוקמים גם בתי הזיקוק של דלק US, קונות את הנפט הגולמי שלהן במחירים שצמודים לבנצ'מארק של הנפט מהסוג הזה, שמחירו עומד נכון להיום על כ-88 דולר לחבית. לעומת זאת, מחירי המכירה של התזקיקים (בנזין, סולר, דלק סילוני וכו') מתבססים על מחיר הברנט שמגיע מהים הצפוני, שמחירו גבוה בהרבה (עומד היום על כ-105 דולר לחבית), עובדה שכמובן משחקת לטובת החברה.

כך, הפער הגדול שנפתח בין שני סוגי הנפט בשניים האחרונות, הגדיל את מרווח הזיקוק של דלק US באופן משמעותי, ואם ב-2010 מרווח הזיקוק האינידקטיבי נע בין 4 דולר ל-8 דולר לחבית, הרי שברבעון הראשון של 2012 הוא עמד על 23.8 דולר לחבית. בהתאמה לכך, גם המרווח של דלק גדל משמעותית, ואת הרבעון הראשון של 2012 היא סיימה עם רווח של 46.2 מיליון דולר.

ומה לגבי תרחיש עתידי שבו המצב יתהפך ומחירו של הנפט מסוג ברנט יהיה גבוה יותר ממחיר ה-WTI? ימין טוען שהוא אינו מדואג מכך. "אם מחר המצב יתהפך - יש לנו גישה לברנט. יש לנו יכולת גמישה לזקק את כל סוגי הנפט, וממש לא מעניין אותנו אם הברנט יותר יקר או ה-WTI יקר יותר. אותנו מעניין שיהיה הפרש, כי מחיר התזקיקים נקבע לפי המחיר היקר יותר".

מהלך הצפת ערך

דלק US, שהוקמה ב-2001, מפעילה היום שני בתי זיקוק: אחד בטיילר שבטקסס, אותו רכשה ב-2005, והשני באל-דוראדו שבארקנסו, שרכישתו הושלמה בשנה שעברה, תמורת 90 מיליון דולר. שני בתי הזיקוק הללו הם בעלי כושר זיקוק של כ-140 אלף חביות ליום. מבחינה פיננסית, הרווחיות של בתי הזיקוק נגזרת מההפרש בין המחיר שבו הם רוכשים את הנפט הגולמי, לבין המחיר שבו הם מוכרים את התזקיקים ("מרווח הזיקוק").

השיפור בתוצאות דלק US הגיע בזמן מבחינת קבוצת דלק, שמחזיקה ב-67.2% ממניותיה. בזמן ששותפויות הגז פסקו לחלק דיבידנדים בשל ההשקעות העצומות שהן עושות במאגר "תמר", מניית הפניקס מאבדת חלק משמעותי משוויה בשל הירידות בשוק ההון, והאג"ח של דלק ישראל נסחרות בתשואה דו ספרתית - הרווח הגבוה של דלקUS והדיבידנדים שחזרה לחלק מקזזים חלק מאובדן הערך של הקבוצה בשנה האחרונה.

המהלך הבא של דלק US, שעליו ימין לא יכול לדבר, הוא הנפקת דלק לוג'יסטיקס, פעילות הלוגיסטיקה של הקבוצה. על פי טיוטת תשקיף שהגישה החברה, היא מתכוונת להנפיק בבורסה את הפעילות ולגייס עד 135 מיליון דולר, לפיו שווי שטרם נקבע. דלק לוג'יסטיקס הוקמה רק באחרונה, ואליה הועברו צינורות הנפט, הטרמינלים ומתקני האחזקה שברשותה של דלק, כמו גם פעילות המכירה הסיטונאית של מוצרי הזיקוק.

דלק היא אינה חברת הזיקוק הראשונה שמבצעת מהלך כזה, וחברות זיקוק אמריקניות כגון Sunoco ו-Cvi ביצעו מהלך דומה בשנים האחרונות. מטרת המהלך היא ליצור יתרון מיסוי, שכן חברות אלו דומות במבנה שלהן לשותפויות שיכולות לחלק דיבידנדים ולשלם עליהם רק מס יחידים במקום מס חברות. מהלך כזה גם מציף ערך אצל חברות הזיקוק מכיוון שהוא גוזר שווי לפעילות היציבה יחסית שלהן, מעבר לפעילות הזיקוק שבה התנודתיות היא גבוהה.

לאן הולכת המניה

מניית דלק US רשמה את מחיר השיא שלה, 30 דולר, בקיץ 2007, כשנה לאחר ההנפקה. בשנה זו הרוויחה החברה 96 מיליון דולר. כעת, על פי ממוצע תחזיות האנליסטים, הרווח ב-2012 צפוי להסתכם ב-188 מיליון דולר.

- אתה מאמין שהמניה תוכל לחזור בקרוב למחיר השיא?

"אני לא מתעסק בספקולציה הזו, יש לי חברה לנהל. העולם נהייה כזה שמסתכלים על המניות 12 פעמים בשעה, ומנהלים חושבים איך אני מתקן את המניה לרבע השעה הקרובה ולא ל-2020. את הרווחים של 2007 ייצרנו בשנת 2005 ואת השנים 2011-2012 הרווחנו בשנת 2009, כשהאסטרטגיה נבנתה. אנחנו יודעים איך 2012-2013 תיראה מבחינתנו, והיום אני מתעסק עם דברים שישפיעו על הפעילות שלנו ב-2014-2015".

- מה התוכניות שלכם לעתיד?

"אנחנו עושים שלושה דברים: ממשיכים לשלם את החוב, מחזירים כסף לבעלי המניות ומחפשים הזדמנויות נוספות. אנחנו רוצים להכפיל כל חמש שנים את היקף הפעילות של החברה, מבלי למנף אותה. אם היום יש לנו כושר זיקוק של 140 אלף חביות ביום, אז להגיע בעתיד לאזור ה-300 אלף חביות. ואם אנחנו מוכרים היום בחנויות הנוחות ב-300 מיליון דולר לשנה, אז להגיע למחזור מכירות של 600 מיליון דולר".

על כל פנים, מי שכן מתעסק במחיר המניה, ומעריך שהיא צפויה לחזור למחיר השיא שלה הוא בית ההשקעות ברקליס, שלפני יומיים פרסם סקירה מקיפה על חברות הזיקוק האמריקניות. ברקליס הותיר את המלצתו למניה על "קנייה", תוך שהוא מעלה את מחיר היעד ב-58%, ל-30 דולר.

דלק US

■ שנת הקמה: 2001

■ תחום פעילות: הפעלת שני בתי זיקוק ו-375 מתחמי תדלוק, וכן אחזקה בצינורות דלק וטרמינלים לשיווק דלקים

■ בעלת השליטה: קבוצת דלק (67.2%)

■ מנכ"ל: עוזי ימין

■ מספר עובדים: 3,800

■ שווי שוק: 1.15 מיליארד דולר

■ הכנסות ב-2011: 7.2 מיליארד דולר

■ רווח נקי ב-2011: 158 מיליון דולר