ד"ר אירית חביב-סגל, מומחית לדיני חברות, הלכה לעולמה

ד"ר אירית חביב-סגל, מומחית ישראלית מובילה בעלת שם עולמי בתחום דיני חברות וניירות ערך, הלכה אתמול לעולמה בגיל 53, לאחר מאבק ממושך במחלה קשה. הלווייתה התקיימה היום (א') בשעות הצהריים בבית-העלמין קריית שאול בצפון תל-אביב.

חביב-סגל הותירה אחריה שתי בנות, יעלי ואריאל. בעלה של חביב-סגל נפטר לפני כ-14 שנה, לאחר מאבק ממושך באותה מחלה קשה עמה היא התמודדה, והיא התגוררה בשנים האחרונות בשכונת נווה-אביבים בתל-אביב.

חוקרת בולטת

חביב-סגל, מרצה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, בוגרת אוניברסיטאת ייל, נחשבה ל"כוהנת הגדולה" של דיני החברות בארץ. היא הייתה אחת החוקרות הבולטות בארץ בתחום ופרסמה את ספרה הראשון, "דיני חברות לאחר חוק החברות החדש", בשנת 1999. בהמשך פרסמה ספר נוסף בסדרה, וביוני 2007 יצא לאור ספרה השלישי על דיני תאגידים, והפך אף הוא ל"תנ"ך" של העוסקים בתחום.

ספריה, הנחשבים למרכזיים ומובילים בתחום התמחותה, ומאמריה הרבים, מצוטטים בקביעות בפסיקת בתי המשפט המחוזיים ובית המשפט העליון.

בשנים האחרונות התמחתה חביב-סגל גם בתחום הממשל התאגידי והאכיפה המינהלית וייעצה לשורה ארוכה של חברות ומוסדות בולטים במשק בהקמת מנגנוני ממשל תאגידי. בנוסף, עסקה במתן חוות-דעת לבתי המשפט. האחרונה שבהן התייחסה למשפטו של איש העסקים אלי רייפמן, בה צידדה חביב-סגל בעמדתו וסברה כי לא ניתן לסתור את הטענה כי הוא אינו יכול לאתר את מניות אמבלייז שבבעלותו.

בעבר סיפקה חביב-סגל חוות-דעת בפרשת "צינורות המזרח התיכון" הפלילית, לפיה וויליאם הרנדל, שתואר בכתב האישום כאיש-קש שהיה בעל עניין אישי בחברת צינורות, אינו עומד במבחנים של בעל עניין אישי, ועל כן הבסיס לכתב האישום נגדו נשמט.

בראשית שנות ה-2000 ניסתה חביב-סגל ליישם את כישרונה גם בעסקים, והקימה את חברת הסטארט-אפ אי-בייס, אך זו פורקה, לבקשתה, לאחר סכסוך בינה לבין שותפיה לשעבר, בנג'י קאהן ואלחנן פס.

את הקריירה המשפטים שלה החלה חביב-סגל בלימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית, אותו השלימה בהצטיינות ב-1984. בהמשך התמחתה בבית המשפט העליון אצל השופט שלמה לוין ובמשרד עורכי הדין בנימין לבנבוק. לאחר ההתמחות המשיכה ללימודי דוקטורט במשפטים באוניברסיטת ייל, ועם חזרתה לארץ השתלבה כמרצה באוניברסיטת תל-אביב.

בתקופת ההתמחות הכירה חביב-סגל את בעלה, ונולדו להם שתי בנות. בתקופת לימודיה באוניברסיטת ייל פרצה מחלתו של בעלה.

בראיון שנתנה חביב-סגל ל"גלובס" לפני מספר שנים סיפרה על ההתמודדות עם המחלה: "חשבנו שהוא הצליח להביס אותה, והיו לנו כמה שנים מאוד טובות, אבל היא חזרה. המאבק במחלה היה קשה מאוד, ולקח לי המון זמן לשים אותה מאחורי".

כ-10 שנים מאוחר יותר התפרצה המחלה אצלה, ואתמול היא הכריעה גם אותה.

טרגדיה איומה

חבריה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב וכן עורכי דין, שופטים ונציגי חברות גדולות ובנקים, להם סיפקה חוות-דעת וייעוץ מקצועי, ליוו אותה היום בדרכה האחרונה.

פרופ' יוסף גרוס, מחבריה לפקולטה, אמר היום: "אירית תחסר לכולנו, הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית. תוך זמן די קצר מיום שחזרה מייל הפכה לאחת המובילות בנושא של דיני חברות. היא הביאה אתה ניחוח אמריקאי ואת היסודות האמריקאיים לישראל. היא אף כתבה את אחד הספרים הטובים ביותר שיש על דיני חברות. מעבר לכך, היא הייתה מאוד אהודה על הסטודנטים שלה, בני היה אסיסטנט שלה. היא תרמה לכמה חברות גדולות בנושאים של אכיפה מינהלית בשנים האחרונות, והמחלה שפקדה אותה ניתקה אותה ואת הציבור מאחת המומחיות הגדולות בארץ בנושא של דיני חברות".

עוד הוסיף גרוס: "מבחינה אישית וחברתית הייתה מאוד אהובה על אנשים ונעימת הליכות".
פרופ' עמרי ידלין, מחבריה הקרובים, אמר: "זאת טרגדיה איומה. אירית הייתה בחורה מאוד חכמה ומבריקה, ואנחנו מצטערים מאוד שהיא איננה אתנו עוד".

עו"ד פנחס רובין, מחבריה של חביב-סגל, אמר ל"גלובס": "קשה וחבל. היא הייתה מכוכבי דיני התאגידים בארץ. בראשית דרכה היא יצקה מים על ידיו של פרופ' אוריאל פרוקצ'ה, מגדולי הוגי הדעות של דיני התאגידים בארץ, ובהמשך פרשה כנפיים וכתבה ספר מוביל ומעמיק על התפר בין חוק החברות לבין עקרונות הכלכלה. היא הייתה מטובי המשפטנים בדיני התאגידים, ומחריפי השכל".