פגיעה ישירה בעובדים ובתעסוקה

רבות כבר נכתב על הנואלות, חוסר האחריות, חוסר הרגישות וחוסר המקצועיות בהצעת הממשלה למיסוי נמוך של הרווחים הכלואים ועל הנזקים שייגרמו מאימוצה.

ברשימה זו אני מבקש להאיר זווית נוספת: הצעת הממשלה תפגע בעובדי החברות ובספקיהן הישראליים, במלחמה באבטלה ובהכרח גם בהכנסות המדינה.

נזכיר את הרקע: המסלול החלופי שבחוק עידוד השקעות הון, שהוחל כבר בשנת 2003, איפשר לחברות מוטבות - שעמדו בתנאים מסוימים - לבחור בהטבת מס משמעותית מאוד: שיעור מס אפס על רווחי החברה, כל עוד החברות לא מחלקות דיבידנד. חברות שבחרו במסלול זה צברו - לפי דיווחים בעיתונות - סכומי-עתק של יותר מ-100 מיליארד שקל.

מטרת החוק ברורה: החברות ימשיכו להשקיע את רווחיהן בישראל, בנכסי המפעלים ובהון האנושי שלהן, ויתרמו לכלכלה המקומית. בהתאם לכך, החוק הגדיר באופן רחב את המונח דיבידנד ככולל גם השקעה בחברות-בנות.

להערכתי, גם העברת כספים בדרך כלשהי - לרבות הלוואה - לחברות-האם שלהן בחו"ל באמצעות הלוואות, תיחשב כדיבידנד.

התוצאות העגומות

האפשרויות העומדות בפני החברות על-פי הדין הקיים הן, בין היתר:

אם הן יחלקו דיבידנד לבעלי המניות, המדינה תזכה למסים של 25 מיליארד שקל, ואולי אף יותר.

אם החברות ישקיעו כספים בחו"ל באמצעות חברות-בנות, השקעות אלה ייחשבו כנראה לדיבידנד, והמדינה תזכה לסכומי המס האמורים.

אם החברות ילוו כספים לחברות-האם שלהן, ניתן לסווג את ההלוואות האלה כדיבידנדים, ושוב המדינה תזכה למס האמור.

אם החברות ישאירו את הרווחים בקופתן, שיעורי התשואה שלהן יירדו, והן ייאלצו בסופו של דבר לחלק את הרווחים הללו.

אם החברות יתגמלו את ההון האנושי שלהן באמצעות הגדלת מספר המועסקים, העלאת שכר ומתן בונוסים - הן לא יתחייבו במס האמור; העובדים שלהן ישלמו מס, וקופת המדינה תגדל.

לעומת זאת, אם הצעת החוק תתקבל, החברות ישלמו סכומי מס מגוחכים, הנעים בין 3% ל-7%, ובתמורה החברות יוכלו לחלק דיבידנדים לכל המשקיעים, כולל לתושבי חוץ ולחברות זרות, וקיים חשש גדול שסכומי כסף גדולים יוצאו מישראל לעד.

התוצאות העגומות ברורות: ראשית, יסוכלו מטרותיו של חוק עידוד השקעות הון המפורטות בסעיף 1: "עידוד השקעות הון ויוזמה כלכלית, באופן שבו תינתן עדיפות לחדשנות ולפעילות באזורי פיתוח, לשם פיתוח כושר הייצור של משק המדינה; שיפור יכולתו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בינלאומיים; יצירת תשתית למקומות עבודה חדשים ובני-קיימא".

שנית, מכיוון שלאחר תשלום המס המגוחך החברות אכן יחלקו את הדיבידנד גם לתושבי חוץ, מאגר הכספים המצוי בידי החברה ייעלם, והנפגעים הראשונים יהיו כמובן (וכרגיל) עובדי החברות: לא עוד תוספות שכר, לא עוד בונוסים, לא עוד גיוסי כוח-אדם.

שוב נגלה כי הממשלה, כהרגלה, מוכנה לפגוע בהון האנושי ובהון החברתי ולחלות את פניהם של ההון הפיננסי ובעליו. קשה להבין מדוע ראשי ההסתדרות יושבים בחיבוק ידיים.

הכותב הוא פרופ' למשפטים באוניברסיטת חיפה, מומחה למדיניות מסים ולמיסוי תאגידי.