מדוע לא מודח יו"ר ועד עובדים שמואשם בהטרדה מינית?

מדוע מי שהדיח את ועד הרכבת לא מדיח יו"ר ועד שנאשם בהטרדה מינית, ולמה הנהלת רותם אמפרט הייתה כה אקטיבית כשמדובר ביו"ר ועד ולא בעובד רגיל?

"אנחנו בטוחים שבג"ץ לא ייתן יד לפורעי חוק" - כך נמסר אתמול (ג') בתגובה רשמית של ההסתדרות הכללית, לעתירה שהגיש נגדה הארגון המתחרה "כוח לעובדים". פורעי החוק, כלשון התגובה, הם חברי הוועד של רכבת ישראל, שהודחו מתפקידיהם על-ידי ההסתדרות בסוף יוני האחרון.

באופן אירוני, יום לפני אותה תגובה שמציגה את ההסתדרות כאבירת החוק והסדר, הגישה אותה ההסתדרות את עמדתה בעניינו של שמעון סבן, יו"ר ועד העובדים במפעל רותם אמפרט מקבוצת כימיקלים לישראל, המואשם בהטרדה מינית של עובדת, בפגיעה בפרטיות ובהאזנת סתר.

על אף שהוגש נגד סבן כתב אישום כבר ב-17 ביולי האחרון, בהסתדרות לא חשבו להדיח אותו מראשות הוועד. הנהלת רותם אמפרט מבקשת מבית הדין לעבודה למנוע את כניסתו של סבן לכל מתקני החברה (שלושה בסך-הכול), ולא רק למפעל המרכזי, כפי שקבע באחרונה בית משפט השלום בבאר-שבע.

ההסתדרות, לעומת זאת, סבורה כי אין להצר עוד יותר את צעדיו של סבן, וטוענת כי החברה "יורה בכל התותחים" כדי לפגוע ביו"ר ועד עובדים ותיק וחזק - וזאת זה זמן רב.

סבן, רק כדי לסבר את האוזן, מואשם בכך שקיים יחסי מין עם עובדת שהוא עצמו סייע בקליטתה, תוך שידולה לקיום היחסים, בזמן שהוא דואג לשיפור תנאי עבודתה בקרב מנהליה. הוא מואשם בכך שצילם את העובדת ללא ידיעתה בזמן קיום היחסים, בכך שהציג את סרטון הווידיאו לעובדים אחרים ובכך שהזמין את אחד העובדים לצפות "בזמן אמת" בעת אחד המפגשים עם העובדת במשרדי הוועד.

כך קורה שוועד עובדי הרכבת מוגדר על-ידי ההסתדרות כ"פורע חוק", משום שאיחר לדיון בבית משפט ודיבר לא יפה אל השופטת, ואילו יו"ר ועד אחר שחשוד בפלילים זוכה לגיבוי משפטי וארגוני.

הכוח המניע

אבל גם ההתנהלות של הנהלת רותם אמפרט בפרשה הזו מעלה כמה סימני שאלה. על-פי בא-כוחה של ההסתדרות במרחב הנגב המרכזי, עו"ד אהוד שילוני, מי שהגישה את התלונה הראשונית למשטרה כנגד סבן היא לא אחת העובדות - אלא הנהלת החברה עצמה.

במילים אחרות, הנהלת החברה, שנתפסה כמי שהשעתה את סבן מעבודתו בעקבות חקירה משטרתית שאליה התוודעה, היא זו שעומדת מאחורי פתיחת החקירה. החברה מכחישה נמרצות טענה זו.

וכך כותב עו"ד שילוני בתגובה לבית הדין: "המבקשת (רותם אמפרט) מציגה את עצמה כ'תמת-לב' וכמי שנאלצת לפעול כמעט בעל -ורחה כנגד יו"ר ועד, שבמקרה נודע לה כי יש נגדו חשדות/אישומים פליליים - הא ותו לאו. היא מעלימה לחלוטין את העובדה כי היא 'הכוח המניע' מאחורי כל החקירה ומאחורי הלחץ האדיר שהיא מפעילה במישורים שונים..."

הוא אף מציין את העובדה כי מתוך שורה של האשמות חמורות, בין היתר בתחום הפיננסי, נותר כתב אישום מצומק למדי.

על איזה "מישורים שונים" מדובר? כך למשל, עו"ד שילוני מתאר כי בדיוק ביום שבו התנהל הדיון בבית משפט השלום בדבר בחינת תנאי מעצרו של סבן, אירחה הנהלת רותם אמפרט עשרות קצינים מהמחוז הדרומי במשטרה. האירוע כלל סיור במפעל וארוחת צהריים, שעליה שקד שף שהוזמן במיוחד מתל-אביב. עו"ד ציון אמיר, שמייצג את סבן באופן אישי, שיגר מכתב בעניין למפקד המחוז הדרומי, עם העתקים למפכ"ל המשטרה וליועץ המשפטי לממשלה.

"בנסיבות אלה, כאשר הנהלת רותם ומרשי מצויים במאבק בלתי מתפשר ביניהם, מתעוררת בלבו תחושת אי-נוחות מעצם הזמנת השוטרים לאירוע בתוככי המפעל, ובייחוד בעת שבו הדברים נעשו", כתב אמיר.

בהנהלת החברה טוענים כי רותם אירחה את חטיבת האבטחה במטה הארצי של המשטרה, שמהווה את הגוף המנחה לעניין מפעל מונחה משטרה שרותם מקדמת. עוד אמרו כי הביקור לא היה קשור לסוגיית סבן, וכי לא הובא שף.

כך ייעשה לאיש

למעשה, קשה שלא להתרשם כי האופן שבו נוהגת הנהלת רותם אמפרט במקרה הנוכחי קשור בעובדה שמדובר ביו"ר ועד העובדים. ספק רב אם הייתה לה המוטיבציה הזאת - בין היתר באמצעות מעורבות פעילה של משרד יחסי ציבור - אילו העבירות היו מיוחסות לעובד מהשורה או לאחד מהמנהלים בחברה.

מעבר לפניות היזומות לעיתונאים, הפרשה של סבן זכתה להתנהלות יוצאת דופן בין כותלי המפעל: על-פי תשובת ההסתדרות לבית הדין ועל-פי התמונות שצורפו כנספחים, נטען כי הנהלת החברה החרימה את רכבו של סבן לאחר השעייתו והעמידה אותו באופן מופגן מול שערי המפעל כשגלגליו מסונדלים. "כך לא יוותר ספק בלב אף אחד מהעובדים הנכנסים והיוצאים מהו הגורל שהיא מייעדת כנראה גם לבעל הרכב", כותב עו"ד שילוני ומוסיף: "כך ייעשה למי שזוקף ראש נגד המבקשת".

מקרה אחר, המתואר בתגובת ההסתדרות לבית הדין, מגלה כי הנהלת החברה סירבה תחילה לשלם לסבן את הבונוס לשנת 2011, ולאחר שהסכימה לשלמו כחלק מההסכמות שגובשו בחסות בית משפט השלום בבאר-שבע, חשפה בפני העובדים את גובה הבונוס של סבן, והודיעה כי יקוזז מהבונוס של יתר העובדים.

לדברי עו"ד שילוני, הנהלת החברה, שבינתיים חזרה בה מהמהלך, ביקשה להעביר בכך מסר שקרי לעובדים, כאילו הבונוס של סבן משולם "על חשבונם".

בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע צפוי לפרסם בימים הקרובים את פסיקתו בעניין הדרישה למנוע מסבן גישה לכל מתקני החברה, ואולם גם לאחר ההכרעה בעניין יוותרו שתי שאלות עקרוניות: האם הגשת כתב אישום אינה מהווה עילה מספקת בשביל שההסתדרות תביא לסיום כהונתו של יו"ר ועד עובדים (זה הרי מספיק בשביל להדיח ראש ממשלה); והאם ראוי שהנהלה של חברה תעניק רוח גבית בתקשורת לפרשה כזאת, שלולא הייתה נוגעת ליו"ר ועד העובדים, ספק אם היה לה אינטרס שתקראו על הסיפור הזה היום.