הצעה לטיול טבע שמתחיל בתל דן ומסתיים בכפר יובל

מוקדם בבוקר רגוע בשמורת תל דן, שרגילה לאלפי מבקרים ביום. בשבילי היא זיכרונות של ילדות, ביקורים תכופים וחגיגת בת מצווה. מאז השתנו פניה, אך יופייה לא מש, כמו גם קסם הבר. מרחבי העולם באים לחזות בפלאי הבריאה של פלגי המים המפכים, בצמחייה הפראית והעבותה, בגשרוני העץ והאבן, ובעיקר בנחל השוצף במרץ.

פעולות הממשק של רשות הטבע והגנים בשמורה אינן עוצרות לרגע. בשנים האחרונות האפילו מאות איקליפטוסים זרים על הנוף הארץ ישראלי, ולכן ביתקו ושלפו אותם משם, האירו את הקרקע, מנעו נזק ועוררו צמחייה שנעלמה מהנוף. גם על בית הגידול הלח שומרים כאן מכל משמר, מאפשרים לסלמנדרות, לדגי החפף, ללוטרות ולאחרים להתרבות בלי הפרעה. אפשר לשוטט בשמורה שעות, להיעלם בשבילים המסתוריים, להתענג על קול שקשוק המים, להתפעל מהארכיאולוגיה ומתצפית הנוף הצפונית - ובסוף, גם לטבול בבריכת השכשוך הצוננת - זהירות, מים קפואים (טל' 04-6951579).

משאית פיצות וקמפינג משפחתי. הגליל העליון שואב אליו המוני נופשים שמחפשים טבע, מים ונוף מוריק. האתרים רבים וטובים, ולצד הוותיקים יש גם חדשים, שהתחילו את דרכם עם הרבה פרפרים בבטן. מישל אלחרר משאר ישוב הוא תיירן חדש בנוף הצפוני. בהשראת אחותו המתגוררת בעמק הלואר בצרפת הוא התחבר ליין והחליט לייצר. במקלט עזוב ומוזנח שנוקה וטופח הוא הקים יקב והתחיל לייצר כמויות יין קטנות. כיום הוא מגיע לכ-3,000 בקבוקים בשנה, ונוסף לאירוח החינני והנוסטלגי במקלט הוא עמל על הקמת מרכז מבקרים בחצר ביתו. היינות אדומים, בעיקר זניים, ומחירם 80 שקלים לבקבוק (טל' 050-5369796).

ביציאה הדרומית מהמושב שוכנת על שפת הבניאס חוות פאולי - קמפינג מזן אחר. השטח אינו גדול במיוחד, אבל מחולק למתחמים קטנים שמתאימים לחבורות או למשפחות. יש שלושה מטבחונים עם מקרר, עם מיקרו ועם קומקום, יש מנגלים שייצר ארז סופר, הבעלים, לטובת המקום, ונקודה למדורה ולפויקה - וכמובן, חשמל, שירותים ומקלחות ברמה סבירה, ואפילו אינטרנט אלחוטי למכורים. צמוד אליו זורם הבניאס, ואפשר לרחוץ בקטע יפהפה, מוצל ונוח. הקמפינג מתאים למטיילים באזור, לא מתאפשר בו רעש, מספר הנופשים בו מוגבל, וצריך להזמין מקום מראש במייל (,paulyranch@gmail.com 60-65 שקלים לאדם, טל' 050-5356220).

בכניסה לקיבוץ דפנה ראיתי אקזמפלר לא מוכר. לבית הקפה קוקייה נוספה מעין חוליה שנראתה מרחוק כמו טעות, אבל כשהתקרבנו התבררה ההפתעה. אביבה ויואל, הבעלים, רצו להוסיף לתפריט פיצות ובחרו להקים להן בית בנפרד - פיצרייה. אבל לסיפור הזה יש מוטיב הרפתקני, שהוביל אותם לחפש משאית ישנה ש"תגרור" את הפיצרייה. משאית מושלמת לא מצאו, אבל קבינה של ליילנד צ'יפיטין משנת 1967, ששימשה כמכלית מים צבאית - כן. הפרונט חובר למבנה, וכך נראית משאית הפיצות כאילו נתקעה בקיבוץ. את יצירת הפאר עיטר ביד יונתן גל בהומור ובאותנטיות, והיא פולטת מקרבה פיצות שנאפו בתנור איטלקי, עשויות מקמח ומעגבניות מאיטליה. הטעם הנפלא מתפצפץ בפה, ויש תוספות שלא הייתם חולמים עליהן (38-45 שקלים) וגם פוקצ'ות וקלצונה (טל' 04-6945800).

צילום אינטראקטיבי וטיול טרקטורונים. דילגנו למוזיאון הפתוח לצילום בתל חי, שמלבד היותו יחיד מסוגו בעולם, חנך אגף מדעי אינטראקטיבי. בתצוגה החינוכית-דינמית יש ביטוי להתפתחות הדימוי הצילומי ומתקנים הממחישים את יסודות הצילום. בהפעלה קלה ופשוטה אפשר להתנסות באלמנטים שונים מעולם הצילום הדיגיטלי: שבירת האור לצבעים, בחירת צמצם, קומפוזיציה ועוד. בסיום משתתפים בסדנת צילום "פוטוגרמה", שתשאיר לכם גם מזכרת (14-18 שקלים). הקיץ יהיו פעילויות נוספות, כמו קורסי צילום ותערוכות (טל' 04-6816702).

סיימנו בכפר יובל. התמלאנו אבק מטיילים בטיול טרקטורונים של גיא ודנה קרוצ'י - זוג צעיר ואופטימי שהגיע מהמרכז להתיישב בגליל ולהביא אליו מטיילים. המסלול הקופצני מטפס אל תל "אבל בית מעכה" המקראי, וצופה אל הגבול הצפוני, מתפתל בין מטעי נשירים, חוצה את נחל עיון וכולל גם הפוגה מרעננת על שפת המים (250 שקלים לזוג בטרקטורון, 300 שקלים לשלישייה בריינג'ר). בתוספת מחיר אפשר להזמין אצלם ארוחות שטח וטיולי שקיעה רומנטיים, ויש כרטיס משולב לאטרקציות בסביבה (טל' 050-5405454).

בערב אכלנו אצל אורנה עמדי. "מה שיש" הוא המוטו שלה. היא לא בשלנית ולא שפית, לא מבקשת תארים ולא מתהדרת בהם. יש לה חצר חמודה מוצלת, ובשעות הערב היא מגישה אוכל שבישלה. "מה שיש" תופס אצלה גם לגבי הכלים, הריהוט והחיים בכלל. היא יותר אינטואיטיבית ופחות שכלתנית, כך שאין תפריט. הארוחה כוללת סלטים, לחם, מרק, מנה עיקרית וקפה. קינוחים ושתייה מבוקבקת בתשלום נוסף (יש מים קרים כמובן). האוכל היה ביתי ומנחם, ולו גרתי כאן, הייתי מתפטרת מבישולים פעם בשבוע, מוסרת את קיבתי ואת תשוקתי בידיה ומתפנקת באוויר הטוב. אם לא תסתדרו עם מה שיש היא תנסה לאלתר (כשר, 40 שקלים, טל' 04-6940007).

את הראש שמתי בגרנד ויסטה - מלון בוטיק יפהפה בנוי אבן עם בריכה ועם נוף נהדר. החדרים גדולים, אבל עמוסים בריהוט שמרגיש כמו בית; בחלקם, רהיטי עץ האגוז הדומיננטי מכבידים. אבל השירות של אורי זכריה יוצא דופן והוא דואג לכל אורח באופן אישי. בחדרים יש מיני פינוקים, ומלצרית נמצאת בחדר האוכל משמונה עד שמונה, דואגת לארוחת בוקר ולכיבודים במשך היום. בספא יש ג'קוזי, סאונה וחדרי טיפולים. האוויר קריר, מי הבריכה צוננים, האטרקציות במרחק נגיעה, מי צריך יותר. (1,250-1,720 שקלים, טל' 054-6918687).