"השלטון המקומי מרחיב את הפערים בחינוך ונוקט מדיניות רגרסיבית בתחום חלוקת המשאבים" - כך קובע מחקר חדש של בנק ישראל שמתפרסם היום (א'). הבנק מוסיף כי "רשויות חזקות מקצות למערכת החינוך בתחומיהן הרבה יותר משאבים מהרשויות החלשות, וממשאבים אלה נהנים תושבי אותן רשויות, המתאפיינים ברובם ברקע חברתי-כלכלי חזק". בבנק מדגישים כי המחקר הזה מנוגד לדעה הרווחת שלפיה הרשויות המקומיות מפחיתות את אי השוויון בחלוקת המשאבים בחינוך.
לפי המחקר, בשנים 2001-2009 מימנו הרשויות המקומיות ממוצע של 1.5 שעות עבודה שבועיות לכיתה בכלל החינוך היסודי הרשמי (ללא חרדים).
רשויות מקומיות באשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים יחסית - שם מצויים בעיקר בתי ספר שתלמידיהם באים מרקע חזק - השתתפו במימון שעות העבודה יותר מרשויות באשכולות נמוכים. הרשויות הערביות, שרבות מהן עניות, כמעט לא השתתפו במימון השעות.
אם מתמקדים בשעות שמשרד החינוך מממן, היקף "ההעדפה המתקנת" בחינוך היסודי הממלכתי-עברי לטובת תלמידים חלשים לעומת חזקים, עומד על כ-32%. שיעור זה דווקא פוחת לכ-27% כאשר מביאים בחשבון שעות במימון הרשויות המקומיות, זאת כאמור משום שרשויות מבוססות הקצו לבתי הספר היסודיים הרבה יותר משאבים מרשויות פחות מבוססות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
