זכו באוסקר

בחסות המאמן הקטאלוני שלה, מכבי ת"א הזמינה את הפועל בחזרה למרוץ האליפות ■ ארבע הערות על הדרבי (ועוד אחת על הקלאסיקו עטר נגד קטן)

1. יותר מאשר פער שלוש הנקודות שיש למכבי ת"א על פני הפועל ת"א גם לאחר הדרבי אתמול (א'), מעניין אותה יותר פער שלוש הניצחונות שנפער בינה לבין הפועל במאזן הדרבים בכל הזמנים. כי מכבי, בניגוד למאמן הקטאלוני שלה, עסוקה מאוד בהגמוניה שהלכה לאיבוד ונשארת יותר מדי זמן, אפילו בתנאים הבסיסיים של דרבי, בצד האדום. אחרת קשה להסביר איך מכבי - שהפער האיכותי, הפיננסי, והארגוני בינה לבין הפועל עוד גדול מהפער שיש בין שתי קבוצות הכדורסל של המועדון - לא מסוגלת ליצור מומנטום שיעביר שוב את ההגמוניה לצד שלה.

2. בסוף המשחק ראיתי את פאר נדיר, מנכ"ל קניוני עזריאלי, יוצא מהמשחק ופוגש את שמעון ציטרון, איש עסקים. שניהם היו פה ושם בשדרת הניהול של הפועל ת"א בשנים האחרונות - והצחוק של פאר נדיר, הוא לא צחוק רגיל, הוא כבר צחוק מתגלגל. אחרי הכל, הפועל הניחה את ראשה מתחת למאכלת של מכבי וחיכתה למכה. בכל זאת, הרכב חסר, שורה של הרחקות ופציעות, סגל בעייתי עם זרים לענף, מול קבוצה מאורגנת, עובדת ויוצרת כמו מכבי - בדרבי שהוא משחק שבו או שאחת נותנת מכה או ששתיהן לא באות למשחק - הזמין משחק לפנתיאון, מצד מכבי. רק שאיש לא הודיע על האירוע לשחקנים.

התירוץ של שוער מכבי וינסנט אניימה, "קשה לשחק מול 11 שעומדים מאחורי הכדור, אפילו צ'לסי לקחה ככה מול ברצלונה את הצ'מפיונס ליג", לא יכול לתפוס במקרה הזה. מכבי כמעט ולא יצרה דבר במשחק הזה, אבל גמרה את המשחק כפי שהיא תמיד גומרת דרבים: פנדל מוחמץ, שני מורחקים, והפסד. בפנדל. לך תסביר לאוסקר גרסיה את פירוש הביטוי הלבנטיני "לדרבי חוקים משלו". במקום שממנו הוא בא, אין באמת דרבי, יש קלאסיקו. ושם, אפילו כשברצלונה מגיעה לסנטיאגו ברנבאו היא לא מתנגדת לתיקו. אז הוא החליף חלוץ אחרי הרחקה של בלם. תיקו, במגרש חוץ הומה באוהדי היריבה, כשהפער בין הקבוצות בצמרת עומד על שש נקודות, הוא בעצם ניצחון. אבל בדרבי הזה, שבו באמת יש חוקים משלו, מי שלא רוצה לנצח, מפסיד בסוף.

3. הניצחון של הפועל הוא הזמנה של מכבי למרוץ על אליפות. 42 שנה לא היה כאן באמת מרוץ דו-ראשי לאליפות בין שתי התל אביביות הגדולות, אבל המשחק אתמול רק מצביע על כך שגם העונה, מי שלא תפחד להזמין את עצמה למרוץ, תוכל לקחת את האליפות משתי הקבוצות, כי עוד כמה מחזורים זה כבר יהיה מאוחר. מכבי סובלת מבעיות מנטליות חמורות, אחרת קשה להסביר איך מועדון שעשה כזה חריש עמוק כפי שמיטש גולדהאר דרש, לא מסוגל לקחת אליפות כבר במחזור החמישי, בפרט איך שהיריבות שלו נראות. ולכן, הפועל ת"א, אם תחבר את עצמה מחדש, ותעשה כמה שינויים נדרשים, עוד יכולה להפתיע אחרי קיץ (טביב), סתיו (שירזי) וחורף קשים שעוברים עליה.

4. לי אין ספק מי השוער הכי טוב בתל אביב. לא אחת כתבתי שווינסנט אניימה הוא השוער הכי טוב שהיה אי פעם בישראל, אבל השוער המשפיע ביותר בת"א כרגע הוא אדל אפולה, ולא רק בגלל הפנדל שלו, אלא בגלל שהוא הצליח להשכיח את אניימה כל כך מהר. הצ'יף אניימה, שעד היום אהוב בצורה בלתי רגילה על-ידי שחקני הפועל, התקבל בשריקות בוז, אבל לא צורמות כמו אלה שהתנהל לצליליהן אביחי ידין. אפילו אניימה היה כל כך מופתע שאמר: "ציפיתי לקבלת פנים גרועה יותר. אחרי זה כבר נדמה לי שהתגעגעו אלי". הסיבה שהוא לא משפיע על המשחק של מכבי כפי שהשפיע על זה של הפועל היא לא רק העובדה שכבר שנה וחצי הוא לא נגע בכדור (למכבי יש הגנת ברזל ולפני כן הוא ישב על הספסל בליל), אלא כיוון שהוא לא נדרש למשחק הרגל המופלא שלו, כולל פנדלים. וכאשר השוער הזה לא משתתף בכלל בדרבי, זה להחביא ווינר בתוך עדה של לוזרים. אניימה היה מבקיע אתמול את הפנדל שנפסק למכבי, לא כי הוא בועט פנדלים טוב יותר מאלירן עטר, אלא כי הוא קורץ מחומר של אגדות.

אפולה הצליח בהפועל בתוך פחות משנה וחצי לעשות את מה שאניימה עשה לשביט אלימלך - לעשות דברים טוב יותר. למרות שוואליד באדיר כינס אתמול אפילו את שחקני הספסל לתדרוך מנטלי אחרון, אין בהפועל ת"א, פרט לאפולה, שחקן שלוקח את המועדון על כתפיו. אפולה ת"א.

5. אני עדיין לא סגור על הסיבה שבגינה נותר יניב קטן מחוץ לסגל במשחק בשבת מול רמת השרון, אבל אפשר כבר להגיד שראובן עטר איבד את הקסם שהביא אותו למכבי חיפה כמאמן. תמיד היה נדמה שעטר הוא מהחומרים שייצרו שחקנים כמו אהרן אמר - גאונים ומקופחים - אבל כשעטר המאמן מחליט ללכת ראש בראש עם הכוכב שלו, ועוד באמצע העונה, זה כאילו למחוק את מעמדו של ראובן עטר השחקן. שהרי רובן לא היה עושה לעטר את מה שעשה לקטן.

יניב קטן זכה בשבע אליפויות במדי מכבי חיפה, ב-12 ורבע עונות. אין שחקן במכבי חיפה שלקח כל כך הרבה אליפויות בפרק זמן כל כך קצר. ב-2010, העונה של גילי ורמוט, גילתה הסטטיסטיקה שהוא הכניס כדורים מדויקים לרחבה הרבה יותר מוורמוט. והרי ג'ון סטוקטון לא היה הופך למלך האסיסטים של ה-NBA אלמלא קארל מלון קלע אותם. אם עטר היה מבין שקטן, גם בגילו, יכול לייצר אליפויות, ורק צריך למצוא לו את השחקנים המתאימים סביבו, הוא היה נותן לו לפחות להקרין את המנהיגות שלו מהספסל.

לא צריך להיחפז למסקנות ולומר שעטר מסתיר את הפיאסקו שלו מאחורי המקרה של קטן, אבל אין ספק שעטר שוכח עבור מה משוחק המשחק הזה - עבור הקהל. אותו קהל שהחזיר אותו לחיפה. אולי המעמד של קטן ביציע ג' הוא כמו של נמני במכבי ת"א, אבל זה של קטן הרבה יותר גדול מזה של קלינגר בשער 11. הקהל הזה עוד עלול להוריד לו את דירוג האשראי.