ניתוח "גלובס": האם דובר צה"ל מלחיץ או מרגיע את הציבור?

הפעם היחידה ב-5 ימי מבצע "עמוד ענן" שבה חרג תא"ל יואב (פולי) מרדכי מהנוהל שנקבע ביחידה, הייתה כשנשמעה אזעקה ראשונה ברחבי גוש דן. דובר צה"ל, שהקפיד עד אז, ומאז, על שתי הופעות תקשורתיות ביום בלבד - אחת בבוקר ואחת בערב - יצא בהצהרה למצלמות. במדי ב', כשברקע רעשי הצוותים במקום, הוא פצח בהודעה ישירה, מעט מתקשה להחליט לאיזו מצלמה להישיר מבט.

באותן דקות של לחץ ציבורי רב, התברר כי דובר צה"ל החדש, יואב (פולי) מרדכי, הוא לא משהו שהכרנו קודם. קולו רם ודיבורו מעט תוקפני-צבאי, שיורה את המסרים. לא איש תקשורת רהוט שמכיר אולפנים ובא להרגיע, אלא יותר איש צבא שנראה כאילו הפרענו לו באמצע תקיפה והוא נאלץ לזרוק לנו פירורי מידע הכרחי.

ביקורת באתר האינטרנט וואלה קבעה, כי מרדכי "מלחיץ" במקום להרגיע. זה נובע בעיקר מהעובדה שבזיכרון הלאומי שלנו נצרב נחמן שי, כמי שבימי מלחמת המפרץ יצק אישיות לתפקיד דובר צה"ל. אז, הוא התבקש על-ידי הרמטכ"ל, דן שומרון, לקחת גם את תפקידו של הג"א ולהנחות את הציבור להתנהג במלחמה הראשונה והיחידה עד כה בישראל שהייתה רק בעורף.

אלא שמאז, תפקידו של דובר צה"ל השתנה לחלוטין. זה קרה בעיקר לאחר מלחמת לבנון השנייה, כשלתפקידיו של פיקוד העורף נוספה השריית ביטחון על הציבור. דובר צה"ל נותר רק דוברו של הצבא, וזה בעיניי מרדכי, בדיוק מה שהוא עושה.

"התפקיד שלי אז היה שונה ממה שהוא היום", אומר ל"גלובס" חבר הכנסת נחמן שי, המתמודד בפריימריז במפלגת "העבודה". "אז חיברתי את התפקיד של המרגיע עם הדובר, והוא לקח את הצד של הדובר ולא טיפל בהרגעה. היום יש לחימה והדובר מתרכז בזה ומערכת פיקוד העורף עושה את תפקידה".

שי מסביר, כי מרדכי בא מתוך הצבא, בניגוד למי שבאו מהמערכת התקשורתית. הוא חלק מהתפיסה של הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, כי הוא רוצה שאנשי צבא ימלאו את תפקידי הפיקוד הבכירים.

מרדכי התחיל את הקריירה הצבאית בגולני והמשיך באמ"ן כמומחה לנושא הפלסטיני. בהמשך שימש כראש המנהל האזרחי. מכאן הערבית המצוינת שבפיו, שהובילה אותו גם במערכה זו לדבר מספר פעמים ברשתות הערביות ובהן "אל ג'זירה", שם ירה מסרים תוקפניים כלפי אויבינו. נדמה שמתוך הבנה כי בחמאס צופים גם במהדורות החדשות של ערוץ 2, מרדכי דיבר שם באינטונציה תקיפה דומה.

"אין ספק שהוא בא אחרי שורה ארוכה של תפקידים צבאיים ולכן הסגנון הוא יותר צבאי", אומר שי, "הטרמינולוגיה יותר צבאית והוא עוסק בלדברר את מה שצה"ל עושה בהצלחה. הסגנון שלו צריך להיות פחות אזרחי ויותר צבאי. אני דיברתי לילדים בני שש ולבני 60 ומעלה, לדוברי עברית קלה ולקשישים, לכן הדיבור היה יותר אנושי, לכאורה. ולכן זה רכש כל-כך הרבה אהדה. הוא פטור מזה. יש שלושה אלופי משנה של פיקוד העורף שיושבים באולפני החדשות ועושים את ההסברים וההרגעה. הם נותנים לו את הדיפנס, והוא צריך לעשות את הדוברות".

מחוספס ואותנטי

בניתוח של הופעותיו בתקשורת, היועץ האסטרטגי רונן צור מאמין שמרדכי דווקא מתאים לחלוטין לתקופתנו. "לחספוס ולאותנטיות יש הרבה מאוד עוצמה בעידן הזה", אומר צור. "אנשים פחות מחפשים מומחה מלוטש ורהוט. הוא נופל בדיוק לעידן הריאליטי ומנגן על התדר שמתקבל בציבור באמינות יותר גבוהה. הבחנתי בהחלט בסגנון השונה מהדוברים המלוטשים והוא מעביר את המסר ברמת אמינות הרבה יותר גבוהה, כפי שמצופה מאיש צבא. הוא לא דובר, הוא איש צבא".

ובכל זאת אומר צור, "מתפלקת לו התלהמות ברגעים מסוימים, שם הוא צריך למתן אבל ללא ספק הוא מדבר לציבור בשפה שהוא אוהב לשמוע. ההתלהמות נסלחת אבל יש לתקנה".

יש לזכור, שדובר צה"ל היא יחידה ולא אדם. בכל ערב נקבעת בקריה תוכנית תקשורתית ליום שלמחרת, וזו כאמור כוללת שני מופעים בתקשורת. בשעה 06:30 בבוקר מתחיל התדרוך עם הקצינים הבכירים של היחידה, שם הם מדברים על מה שקרה בלילה שחלף. ההופעה השנייה בתקשורת תהיה על-פי ההתפתחויות של היום, אך בדרך-כלל בשעות המהדורה המרכזית. מינון "הברברת" של היחידה בכלי התקשורת המרכזיים הייתה אחרי הכישלון הדוברותי החמור של מלחמת לבנון השנייה. אבי בניהו, הדובר שהגיע אחרי מירי רגב, היה הראשון למסד אותה.

לקחים ממבצעים קודמים

למרדכי, אומרים בסביבתו, יש מעט מקום לאינטואיציה וזה אולי ההבדל הגדול בין מי שהוא בעיקר איש צבא ופחות איש אסטרטגיות תקשורתיות. לנגד עיניו נמצאים הלקחים מהמבצעים הקודמים והחלטות על אבני דרך תקשורתיות המתקבלות גם עם יועצים אסטרטגיים בכירים שמשרתים במילואים ביחידה, כמו מושיק תאומים, אייל ארד ומשה גאון. מי שבעיקר מתווה למרדכי את דרך השתיקה הוא הרמטכ"ל גנץ עצמו, שגם הוא עצמו לא יצא עדיין לתקשורת, כמו גם מפקד חיל האוויר. הרעיון הוא ברור - כשנלחמים לא מדברים.

מרדכי, אומרים מקורבים לו, מקבל את החלטותיו התקשורתיות בהיבט של המערכה כולה, ולא בהכרח צרכיו הרגשיים של הציבור. לפי אחד הכתבים הצבאיים הבכירים, "יש שינויים דרמטיים לעומת עופרת יצוקה, במידת הפתיחות". לדבריו, מגננות שונות שנהוגות אצל אנשים שמיומנים יותר בעבודת הדוברות הוסרו ואפשר לדבר יותר עם אנשים בשטח. באשר לתדרוכים של הדובר עצמו, הכתב מותח מעט ביקורת. "הוא קצת קלישאתי. אולי אנשים מתחברים לזה יותר. בכל אופן התפקוד של היחידה לא קפריזי, כפי שהיה לא אחת בעבר, ומרדכי שומר על הוגנות מול כתבים".

לדברי שי, "כשפולי התחיל את התפקיד הוא בא אלי ואמר לי תלמד אותי הכול. הדבר הראשון ששאלתי אותו, 'למה קוראים לך פולי?', והוא אמר, 'כי אני דומה לשייקה'. הוא אדם מאוד בלתי אמצעי ומאוד רציני. אמנם הוא לא בדיוק היה שייך לעולם התקשורת לפני כן, אבל הוא נגע בו. הוא לא זר לחלוטין".