"מי שיצא מהשוק - חבל; הסבירות למשבר ירדה בחדות"

אורי גרינפלד, ראש מחלקת המאקרו בפסגות, מנתח את השלכות מבצע "עמוד ענן" ומפזר את הערפל באירופה

הסבירות למשבר פיננסי ירדה בחדות ויש להישאר בשוק המניות - כך טוען אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של פסגות, בסקירה שהוציא ללקוחותיו.

"דפדפנו אחורה לסקירות מנובמבר 2011", נזכר גרינפלד. "מדהים כמה לא הרבה השתנה מאז. גם לפני שנה דיברנו על הצורך שבהפחתת התשואות בשווקים כדי לאפשר טיפול בבעיות החוב; אז זו הייתה איטליה והיום ספרד אבל העיקרון נותר בעינו. גם לפני שנה דיברנו על כך שאין מה להתאכזב מקצב צמיחה של 2% בארה"ב ושקצב זה יימשך. מי שבכל זאת התאכזב ויצא מהשוק, חבל. ההבדל המהותי היחיד בין התנאים בשווקים בסוף 2011 לאלו הנוכחיים הוא שהסבירות למשבר פיננסי ירדה בחדות, וזאת בשל נכונות המנהיגות האירופית להזרים נזילות אינסופית למערכת הפיננסית".

גרינפלד מתייחס גם למבצע "עמוד ענן" ומסביר מדוע הדבר לא ישפיע על דירוג האשראי של ישראל: "עלויות המבצע עצמן לא צפויות להשפיע באופן ניכר על שוק האג"ח. הערכה זו התבססה על כך שמדובר על סכום 'קטן' (ההערכות לעלויות כיום הן כ-2 מיליארד שקל) והן בשל יכולתה של הממשלה לסגור הוצאות כאלו ב'קופסא' חוץ תקציבית, לשים על הקופסא תווית גדולה שעליה רשום 'הוצאות חד פעמיות' ובכך לשכנע את חברות הדירוג ואת השווקים שלא מדובר במגמה".

עם זאת, הכלכלן מציין כי למבצע הצבאי בעזה עלולות להיות השלכות על תקציב הביטחון ב-2013, שכן יהיה קושי לקצץ בתקציב: "אם לפני חודש דיברנו על כך שיהיה קשה אבל הכרחי לקצץ בתקציב הביטחון הרי שהיום קיצוץ כזה נראה בלתי אפשרי וייתכן בהחלט אף גידול בתקציב הביטחון. גם פה, מבחינת חברות הדירוג והשווקים לא צפויה השפעה מהותית כיוון ששוב ניתן יהיה להכניס את תקציב ההצטיידות ב'כיפות ברזל' חדשות לקופסא חוץ תקציבית".

באשר לסאגה באירופה סביב הענקת המשך הסיוע ליוון, גרינפלד כותב כי "ההחלטה הסופית צפויה להתקבל רק מחר, אבל נכון לדיווחים מסוף השבוע נראה שלאחר שבועות ארוכים של מו"מ, ההסכמות על חבילת הסיוע הבאה של יוון הושגו. על מנת להגיע להסכמות, קרן המטבע הבינ"ל נאלצה להסכים שיעד החוב-תוצר של יוון יגיע בשנת 2020 לרמה של 144% ולא 120% כפי שציפו קודם לכן.

"מלבד להסכמות על חבילת הסיוע הבאה, גברו בשבוע האחרון גם ההערכות שהאיחוד האירופי יאפשר ליוון להוציא לפועל תוכנית של מכרזים הפוכים (Buy Back) על האג"ח שלה. ע"פ התוכנית המוצעת, יוון תלווה 10 מיליארד אירו מהאיחוד ותרכוש בסכום זה אג"ח שהנפיקה על מנת להקטין את החוב. במידה ובהתאם לתוכנית, יוון תרכוש את האג"ח במחיר של 25 סנט לאירו, מדובר למעשה ברכישה של חוב בסך 40 מיליארד אירו (ערך נקוב) או במילים אחרות מחיקה של 30 מיליארד אירו מהחוב היווני. מהלך כזה עשוי להקטין את יחס החוב-תוצר של יוון ב-15 נקודות אחוז".

אך גרינפלד טוען שבתוכנית היוונית יש "יותר חורים מאשר בהגנה של מכבי ת"א". בין היתר הוא מתייחס לכך שמחיר האג"ח של יוון היום הוא 35 סנט לאירו כך שגם במחיר השוק מדובר במחיקה פחות משמעותית מבחינתה. שנית, הוא מטיל ספק בכך שמחזיקי האג"ח יסכימו למכור את האגרות במחיר השוק: "המשקיעים הפרטיים באג"ח היווני מחזיקים כיום בחוב בהיקף של כ-60 מיליארד אירו (ערך נקוב). כל מי שאי פעם סחר בניירות ערך יודע שכאשר בצד הביקוש יש שחקן שרוצה לקנות 2/3 מהסחורה, המחיר כנראה יעלה.

"מעבר לכך, משקיעים אלו סבלו רק לאחרונה מתספורת של 50% על החזקותיהם והם לא ימהרו לספוג תספורת נוספת. על מנת להקל באמת על נטל החוב של יוון יש צורך לעשות תספורת למחזיקי האג"ח הציבוריים (קרנות הסיוע והבנק המרכזי האירופי) שמחזיקים את רוב החוב. לצערה של יוון, מדובר בעיקר בכסף של משלם המיסים הגרמני והצרפתי ולכן הסבירות לצעד כזה נמוכה מאוד, בטח עד הבחירות בגרמניה בספטמבר של השנה הבאה".