שליש מהח"כים שוכרים משרד מחוץ למשכן; כמה זה עולה?

הקשר הנדל"ני עם הבוחר עלה למשלם המסים כמעט 900 אלף שקל רק בשנה האחרונה ■ לרשות כל ח"כ עומד תקציב שנתי ל"שמירה על הקשר עם הציבור" בגובה 49 אלף שקל

בעוד 45 יום ייאלצו חלק מחברי הכנסת להיפרד לא רק מהמשרד בבית המחוקקים, אלא גם מהלשכה החוץ-פרלמנטרית - המקום שמשמש אותם, למשל, לקבלת קהל. משוק המשרדים עלולים להיגרע אז בערך 40 שוכרים נאמנים, המחוקקים שבחרו בשנת 2012 להחזיק לשכה. כמובן שייתכן שהחברים שיצטרפו למשכן ימלאו את מקומם.

לרשות כל חבר כנסת בישראל עומד תקציב שנתי ל"שמירה על הקשר עם הציבור" בגובה 49 אלף שקל. אם הוא או היא בוחרים לשכור לשכה גדל התקציב בעוד 19 אלף שקל - ללא קשר לגובה דמי השכירות - לסכום כולל של 68 אלף שקל. אגב, נוכח מצבן הפיזי הירוד של חלק מהלשכות, מוטב אולי לכנות אותן פשוט משרד.

על כל פנים, הח"כים רשאים לנייד כרצונם את הכסף בין סעיפי התקציב. מה שאומר שלו רק ירצו יוכלו לשכור אפילו שני משרדים; כפי שעושה ח"כ אחמד טיבי שהוא יוצא דופן ושוכר בסחנין ובאום אל פאחם - בעלות של כ-5,600 שקל בחודש. אלא שאז לא יישאר להם תקציב לעניינים חשובים אחרים כגון תפעול אתר אינטרנט, או חשובים פחות כמו קנייה של מכונת קפה. הכול עניין של בחירה.

סך דמי השכירות שמשלמים הח"כים על משרדיהם הפרטיים צפויים להסתכם השנה בכמעט 900 אלף שקל - שמקורם בכספי משלם המסים כמובן.

אגב, הסכום לעיל מעוגל משום שארבעה מחוקקים - שניים מרע"מ-תע"ל ושניים מ-בל"ד - העדיפו משום מה לנקוב בשכר דירה דולרי. אנו בחרנו בשער חליפין של 4 שקלים לדולר בעת המרת דמי השכירות לשקלים.

אופוזיציה לעומת קואליציה

שליש מחברי הכנסת שוכרים משרדים, כאמור, ופיזור המחוקקים על פני הספקטרום הפוליטי אינו אקראי. חברי סיעות האופוזיציה מהקצוות הפוליטיים - המפלגות הערביות ומרצ מזה והסיעות שמימין לליכוד מזה - בוחרים בשיעורים גבוהים מאוד לשכור משרדים. לעומתם, שיעור השוכרים מקרב חברי הסיעות המרכזיות יותר שאינן בקואליציה - העבודה וקדימה - נמוך בהרבה. נמוך אפילו עוד יותר הוא שיעור השוכרים מקרב חברי הסיעות הגדולות השייכות לקואליציה - הליכוד, ישראל ביתנו וש"ס.

זה לא מאוד מפתיע אם זוכרים שתקציב הקשר של שרים וסגני שרים - ובממשלה ה-32 מכהנים 30, ו-7, כאלו, בהתאמה - הינו מחצית התקציב של ח"כים מן המניין, והם כלל אינם זכאים להגדלת התקציב בגין שכירת משרד. מה עוד שלפחות לבכירים שבהם יש לשכות מיניסטריאליות גם מחוץ לירושלים.

פריפריה לעומת מרכז

שיטת הבחירות בישראל היא יחסית-ארצית מה שאומר שעקרונית ייתכן שכל 120 הח"כים שלנו יגיעו, רק לשם דוגמא, מתל אביב (אם כי בפריימריז של המפלגות הגדולות יש הבטחת ייצוג למחוזות שונים). תרחיש הקיצון הזה כנראה לא יתממש, אבל בדיקת גלובס מחודש מארס האחרון, בשיתוף פרופ' אברהם דיסקין מבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, העלתה כי רוב המחוקקים שלנו אכן מגיעים מיישובים "מרכזיים" ו"עשירים". מנגד ישנן ערים, ואפילו אזורים שלמים, שכלל אינם מיוצגים בבית המחוקקים.

לכן ניתן היה לצפות כי ח"כים יבקשו מיוזמתם להתקרב אל בוחריהם, במיוחד אם אלו מתגוררים באזורים מרוחקים. בפועל ניתן לראות כי שני היישובים שמובילים את מצעד השכירות הם ירושלים ותל אביב. אחת הסיבות לכך היא שיש מי שרוצים לשכור בקרבת משרדים של גופים שמקורבים אליהם ובאופן טבעי ממוקמים בשתי הערים הגדולות. ובתרגום לישראלית - למה לקנות מכונת צילום למשרד בפריפריה אם אפשר לשכור קרוב למשרדי תנועת האם במרכז וליהנות משירותי משרד בחינם.

ובכל זאת, 20 מחוקקים - מחצית מהשוכרים - השכילו לתקוע יתד דווקא בערים פריפריאליות מובהקות. וכאן קשה להתעלם מהעובדה שח"כים ערביים מממשים, יותר מאחרים את הזכות, ואולי החובה, להיפגש עם בוחרים מהאזור שלהם ומעניקים תחושה שיש להם כתובת בירושלים.

לשכה חוץ פרלמנטרית השוכרים הגדולים
 לשכה חוץ פרלמנטרית השוכרים הגדולים

לשכה חוץ פרלמנטרית
 לשכה חוץ פרלמנטרית

צרו איתנו קשר *5988