הממשלה משותקת, הנגיד עובד

החלטות הריבית בחודשים הקרובים תחומות בין שני קווים

1. קו ההאטה: החלטת נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, להוריד את הריבית ברבע נקודת אחוז מסמלת את חששו הגובר מפני האטה במשק, ומעוררת שאלה לגבי המשך צעדיו, אם לא יהיה שינוי במגמת הצמיחה.

שני קווים משמעותיים כדי להבין את החלטת הנגיד לגבי הריבית, ואת ההחלטות שיבואו בחודשים הקרובים. הקו הראשון הוא של צמיחה בשיעור של 3%. כל שיעור צמיחה מתחת לקו זה מייצג האטה במשק הישראלי. הקו השני הוא שיעור צמיחה של 2% לשנה. כל מה שמתחתיו מייצג מיתון, וגידול מהיר יותר באבטלה.

פישר פעל כאשר הקו הראשון, של 3%, נחצה מלמעלה למטה. על פי תחזית בנק ישראל, המשק הישראלי צפוי להתרחב בשיעור של 2.8%, כשלא מביאים בחשבון את השפעת ההחלפה האפשרית של אנרגיה יקרה ממקורות זרים בגז מקומי זול יחסית. כאשר מביאים בחשבון את השפעת הגז על החשבונאות הלאומית, מקבלים תחזית צמיחה של 3.8%. ואולם שיעור זה רלבנטי פחות כעת בעיני הנגיד.

2. האינפלציה ומחירי הדירות: נתוני האינפלציה לחודשים האחרונים העניקו לפישור דרגות חופש גדולות יחסית. קצב האינפלציה לא עולה על 1.5% לשנה, מה שמאפשר לפישר להתמודד עם ההתפתחויות הריאליות במשק בלי להציץ בדאגה במה שמתרחש בתחום המחירים. גם מחירי הדיור החלו להתכנס סוף-סוף לתוואי של עליות נמוכות.

גם בכל הקשור לביקוש לדירות הנגיד יכול לחוש שיש לו מרחב תמרון די גדול. המהלכים של הפיקוח על הבנקים בחודשים האחרונים באו להגביל את יכולתם של הבנקים לתרגם כסף זול יותר להגברת קצב מתן המשכנתאות. מדובר בהגבלה על היקף ההלוואה כשיעור מערך הנכס, והגבלות על רכיב הפריים במשכנתאות חדשות. אם קיימת עדיין בעיה בתחום המחירים, הרי שהיא מעתה בתחום ההיצע, ולא הביקוש.

3. שוק ההון: אם לשפוט על פי קבלת הפנים שהורדת הריבית זכתה לה בשוק ההון בשעות הראשונות למסחר היום, השוק מתרשם יותר מהמסר של האטה בפעילות מעצם הגדלת הנזילות והוזלת הכסף. בעצם, השוק יצטרך להחליט בימים הקרובים האם אנו צפויים לחצות מחדש את קו ה-3%, או האם אנו עלולים להתקרב לקו המיתון של 2%.

עניין זה, של ההתפתחות בחודשים הקרובים, קשור הרבה פחות בפישר, והרבה יותר למה תעשה הממשלה החדשה שתוקם לאחר הבחירות. עד לכינונה של ממשלה והעברת תקציב חדש, המדיניות הפיסקאלית תהיה משותקת, וניתן יהיה להגיב לכל אירוע חיצוני שיאיים על הצמיחה רק באמצעות הריבית.

כשמדברים על "אירוע חיצוני", הכוונה היא, קודם כל, לאופן שבו יסתיים העימות בארה"ב בין הנשיא אובמה לבית הנבחרים שבשליטת הרפובליקנים. אם ארה"ב תקפוץ מהמצוק הפיסקלי, התגובה המקומית תהיה ריבית נמוכה עוד יותר, אך ספק אם זה מה שיעודד את השוק המקומי.

4. הריבית ושוק המט"ח: מה שנאמר על שוק ההון ישים גם לשוק המט"ח. את ערכו של הדולר בשבועות הקרובים ייקבע האופן שבו יסתיים המו"מ בין אובמה לרפובליקנים בארה"ב. זאת, בהנחה שאין כרגע איזה שלד בארונות של אירופה. אם לא יהיה הסכם, השווקים הפיננסיים בעולם כולו יהיו נתונים לתנודות גדולות מאוד, והדבר ישתקף בשוק המט"ח ובשווקים הפיננסים כולם. בתרחיש כזה הריבית הישראלית תהיה טיפה אחת קטנה בסערה גדולה מאוד.

אך גם אם יגיעו הצדדים לעימות בארה"ב לפשרה ולהסכם, יהיה למהלכו של הנגיד משקל קטן מאוד בקביעת התפתחות שער החליפין של השקל. בתנאים של הסכם, הדולר אמור להתחזק בשווקים הבינלאומיים. בשוק המט"ח המקומי תורגש ההשפעה המשולבת של ריבית נמוכה יותר, והתחזקות של המטבע האמריקני. יש להניח כי פישר היה קונה תרחיש כזה בלי להסס שנייה אחת. לעת עתה הוא נותר בגדר אזרח מודאג.