"כמות הסכסוכים המתבררים בביהמ"ש בישראל גבוהה מאוד"

בחודשים האחרונים נתגלע עימות חריף בין נשיא העליון, אשר גרוניס, לשר המשפטים, יעקב נאמן, בנוגע ליוזמת האחרון לחוקק חוק שיחייב להעביר תביעות אזרחיות שגובהן עד 2.5 מיליון שקל, להליך של בוררות חובה. גרוניס ושופטים אחרים מתנגדים בחריפות להצעת החוק, בטענה שמדובר בהצעה לא חוקתית, שנזקה יהיה רב מתועלתה.

לצד הוויכוחים על הצעת החוק לבוררות חובה, ממשיכים מוסדות שונים בישראל לנהל הליכי בוררות בין גופים או אנשים שהסתכסכו ביניהם. אחד המוסדות המרכזיים העוסקים בבוררויות הוא "המשכן לבוררות ולפתרון סכסוכים", בראשות דליה רבין. במשכן שהוקם כדי לתת מענה לצורך הגובר של הקהילה העסקית והקהילה המשפטית במציאת מנגנון לפתרון סכסוכים, מועסקים שופטים רבים שיצאו לגמלאות ומשמשים בו היום כבוררים.

"נתיב אלטרנטיבי"

בימים אלה עשה המשכן לבוררות ולפתרון סכסוכים צעד חשוב - הוא צירף לשורותיו כשותף וכמשקיע את הבורר האמריקני הבכיר, מייקל יאנג (Michael D. Young) שלו ותק של 23 שנה ב-ADR - מוסד הבוררות ופתרון הסכסוכים הפרטי הגדול בארה"ב, שמעסיק 300 בוררים ומגשרים.

יו*ר המשכן עו*ד דורון סטריקובסקי: "בשנים האחרונות אנו עדים לצורך מתמיד וגובר בכלים מתקדמים בתחום הגישור והבוררות, מצד הצדדים המתדיינים וכן מצד עורכי הדין. אין ספק שהצטרפותו של יאנג תסיע במתן מענה לדרישות אלה. יאנג מביא עמו ניסיון עשיר בהקמה ופיתוח של מוסד מהמובילים בארה*ב, וכן כבורר ומגשר מבוקש בסכסוכים בינלאומיים".

יאנג עסק במשך השנים בפתרון סכסוכים ובבוררויות ביותר מ-1,500 תיקים מורכבים, ביותר מ-30 מדינות בעולם. נוסף לעבודתו בתחום הבוררויות ובפתרון סכסוכים, הוא משמש כיועץ וכמגשר בבתי משפט פדרליים וכן במוסדות שיפוט כלכליים אחרים בארה"ב.

יאנג אמר ל"גלובס" כי לאחר יותר מ-20 שנה שבהן הוא היה פעיל בתחום הבוררויות והגישורים, הוא החל בשנים האחרונות לעסוק ולהתעניין בהרחבת הפעילות של בוררויות וגישורים כפתרון לסכסוכים על בסיס בינלאומי במקומות נוספים בעולם. אחד המקומות שעניין אותו לבחון באופן אישי היה ישראל, והוא אכן מצא כאן קרקע מתאימה לפיתוח התחום.

- ובכל זאת, מדוע להשקיע ולהתחיל לפעול דווקא בישראל?

"להבנתי, כלכלת ישראל מבוססת באופן משמעותי על פעילות סחר ועסקים בינלאומיים, וישראל היא מובילה עולמית בתחומים מסוימים. חברות רבות עוסקות בסחר חוץ ובפעילות בשווקים בינלאומיים שונים. לפיכך, לצד הפעילות העסקית יש מקום וצורך בנתיב אלטרנטיבי של פתרון סכסוכים. נתיב כזה הוא נכון מקצועית וגם כלכלית".

- האם הליך הבוררות הוא חשוב במיוחד כאשר מדובר ביחסים בינלאומיים?

"בהחלט. חשוב להבין כי ביחסים בינלאומיים עדיף לבחור בבוררויות על פני מערכות משפט. חברות רבות העוסקות בתחומים בינלאומיים בוחרות בנתיב זה בשלב חתימת ההסכם, בהסכמה ומראש. בוררויות או גישורים פוטרים צדדים לעסקות בינלאומיות מהצורך להיגרר למערכת משפט זרה, ולהוציא הון עתק על דיונים בבתי משפט במדינה אחרת.

"מנגנון הבוררות מאפשר לצדדים להחליט מראש על המקום, השפה, זהות הבורר, הדין החל עליהם והכללים שלפיהם תתנהל הבוררות".

- איך הגעת למשכן לבוררות בישראל?

"בביקוריי הרבים בישראל, שבהם בחנתי גם את ההשתלבות בארץ, התוודעתי למשכן לבוררות ולפתרון סכסוכים, למייסדיו, לשורת הבוררים המרשימה ולהתנהלותו. אני מעריך ומוקיר את פעילות המשכן ואת הצוות המקצועי, שכולל את טובי שופטי ישראל. אני מאמין בדרך הפעולה ובתפיסה המקצועית והעסקית של המשכן, והחלטתי ליצור עם הבעלים יחסי שותפות ארוכי טווח".

- מה תכלול פעילותך בארץ?

"כשותף, אתרום מהידע שצברתי במשך השנים הרבות בפעילותי בתחום הבוררויות והגישורים. נבחן ביחד שיתופי-פעולה עם גורמים בינלאומיים כדי לפתח פלטפורמה שתציע פתרונות מתאימים. ברמה האישית אני מתכנן לשמש כבורר במקרים שבהם מדובר בצדדים לעסקות בינלאומיות, כאשר אחד הצדדים קשור לישראל".

- מה מאפיין את הליכי הבוררות בארץ ובמה הם שונים מההליכים בארה"ב ובעולם?

"בוררויות בכל העולם הן בעלות מכנה-משותף רחב. הרי הצדדים קובעים חלק גדול מתבנית ההליך מראש. כמו כן, על אף שחשוב לבחון תמיד מה התייחסות דין המקום שבו מתנהלת הבוררות לשאלות של צווי-ביניים או אכיפה, הרי מעורבות בתי המשפט המקומיים במדינות רבות מוכתבת על-ידי אמנות בינלאומיות.

"יחד עם זאת, תחום הבוררות בארה"ב כדרך מקובלת לפתרון סכסוכים, מוטמע באופן משמעותי יותר בציבור, ובעיקר בקהילת העסקים. האופן שבו מתנהלת בוררות בארה"ב יכול להיעשות באופנים שונים ובדרגות פורמליות משתנות. גם בארה"ב יש לעיתים תלונות על הליך בוררות ארוך מהרגיל או יקר מהמקובל, אך בעיות אלה פחות שכיחות כאשר ההליך מתנהל במסגרת מוסד הפועל באופן מסודר ועל-פי נהלים וכללים.

"קיימות בעולם מספר מסגרות ידועות, ובהן מסגרות מקצועיות כגון מוסד ה-ICC הפועל בדרגת פורמליות גבוהה יותר, ואף מחייב אוטומטית בדיקה של כל פסק בוררות סופי על-ידי טריבונל. ניסיוני האישי מתמקד בעיקר בסכסוכים מסחריים, ותמיד ההליך הוא פחות פורמלי מאשר בבית משפט, והרבה יותר מהיר. ביותר מ-250 בוררויות מסחריות שבהן טיפלתי ההליך הושלם תוך שנה עד למתן פסק בורר. יש לכך משמעות כלכלית ועסקית עצומה".

- מה האתגרים המשמעותיים של ישראל בתחום?

"אחד האתגרים המרכזיים במקום כמו ישראל הוא לעודד את הפונים לבית משפט בסכסוכים עסקיים, פשוטים או מורכבים, לבחור בדרך של בוררות. קיימת תפיסה שהליך הבוררות יקר יותר, אך כשמשווים את עלויות הבוררות לעלויות ההתדיינות בבית המשפט לאורך שנים, הבוררויות זולות יותר. להבנתי, כמות הסכסוכים המתבררים בבית משפט בארץ היא גבוהה ביותר, ואחוז נמוך יחסית מנותב לבוררות".