עם ישראל מכור למסים

אחת המסקנות הברורות, שעולות מנתוני מסירות הרכב של 2012, שהתפרסמו אתמול, היא שעם ישראל אוהב לשלם מסים. אמרנו לא פעם, שכל רכב חדש, שעולה על הכביש בישראל, הוא בגדר תרומה ממעלה ראשונה לקופת המדינה, שעולה אפילו על התרומה של מס ההכנסה.

לא מאמינים? הנה חישוב פשוט. שכיר ממוצע, שמרוויח כ-200 אלף שקל ברוטו בשנה, משלם מס הכנסה שנתי שנע בסביבות 60 אלף שקל. אם אותו שכיר ירכוש משפחתית מכונית חדשה, שעלותה כ-130 אלף שקל, הוא ישלם מיידית למדינה כ-60-70 אלף שקל נוספים, שמובנים בתוך מחיר המחירון של הרכב ומורכבים ממס קניה, מכס (תלוי מהיכן מגיע הרכב), מע"מ ואגרת רישוי נאה. זו רק ההתחלה. את עיקר התשלום למדינה הוא או המעביד שלו (במקרה של רכב צמוד) ישלמו במיסי דלק לאורך כל תקופת השימוש ברכב.

ניקח נהג ממוצע, ברכב ממוצע, שעושה בסביבות ה-18 אלף קילומטר בשנה עם צריכה של כ-10 קילומטר לליטר, ולפיכך שורף כ-1,800 ליטר בנזין בשנה. מכיוון שהמס על ליטר בנזין בישראל עומד על כ-50% ויותר, הרי שכ-900 ליטר בשנה "נשרפים" במסים. בשנה שעברה, שבה מחירי הדלק נשקו לשיא, הסתכם תשלום מס הדלק בעוד כ-7,000 שקל בשנה לנהגים "רגילים" וכמעט כפול מזה לנהגי ציים (או למעסיקים שלהם). בקיצור, ארץ זבת מסים ודלק.

בתנאים כאלה אפשר היה לצפות, שרוכשי הרכב בישראל יזנקו על כל מקלט מס זמין ויבחרו את הרכב החסכוני ביותר, ברכישה ובצריכת דלק, שעליו הם יכולים לשים יד כמו, למשל, מכוניות המיני שנהנות מהטבת "מס ירוק" לא מבוטלת ומצריכת דלק חסכונית משמעותית מרכב רגיל. המכוניות הללו אמנם נמכרות בכמויות נאות בשנים האחרונות וגם ב-2012 נמכרו 18,100 כלי רכב אלה. אבל המגמה הכללית הפגינה דווקא ירידה לעומת השנה שעברה. לא נשכח גם שאחוז גדול מכלי הרכב הללו נרכשים על-ידי חברות השכרה.

ומה פלח השוק שרשם את ההתחזקות הגדולה ביותר בשנת 2012? פלח רכבי הפנאי וכביש השטח. הפלח הזה רשם גם התחזקות אבסולוטית וגם התחזקות בחלקו היחסי מכלל השוק היורד שטיפס לכ-10% על חשבון מכוניות "רגילות".

כלי הרכב בפלח הזה הם יקירי האוצר. רובם נמצאים בקבוצות זיהום גבוהות, ששוללות מהם את רוב הטבת המס הירוק או את כולה ופירוש הדבר, שהרוכשים משלמים ריאלית כמעט את מלוא מס הקנייה הגבוה (81%).

בנוסף, רובם צורכים יותר דלק משמעותית בהשוואה למכוניות פרטיות ממוצעות עם מנועים מקבילים או דומים. נכון, אנחנו מכירים את נתוני היצרן המפורסמים, שמתהדרים כיום ב-14 ואפילו ב-17 קילומטר לליטר בחלק מרכבי הפנאי החדישים. אבל אפילו ליצרנים קשה לעקוף את חוקי הפיזיקה: כשאתה סוחב 200-400 קילו מיותרים ורוצה לשמור על קצב סביר בעליות ובנהיגה בתנאי אמת אתה משלם על זה בצריכת דלק. מילא אם הכלים הללו היו משמשים לנהיגת שטח, אבל רובם ממילא נמכרו ב-2012 ללא הנעה כפולה.

ומה עם כלי הרכב ההיברידיים, שגם מהווים מקלט מכובד ממס הקניה וגם חסכוניים בדלק? מכירותיהם המצרפיות של אלה ירדו השנה בקרוב ל-10% וגם נתח השוק הכולל שלהם התכווץ. אז אולי בשורה התחתונה רכישת הרכב בישראל היא המקבילה הצרכנית לרכישת וודקה: אנחנו יודעים שרוב העלות היא מס, ושזה לא טוב לבריאות, אבל למכורים זה לא ממש אכפת.