מכת מדינה: הסמים ההרסניים בפיצוציות מגלגלים מיליוני שקלים

"שמע, החומר הזה מרגיש כמו זבל של הרואין. אתה כבר גמור אבל עדיין אתה רוצה עוד. הטווחים נורא מתקצרים וזה ממכר ברמות קשות. כל הסימפטומים של הסם הזה הם כמו של מחלה קשה. ברור לי לגמרי שזה ממש-ממש מסוכן, אבל עישנתי את זה מתוך סקרנות. אני מכיר את מנעד התחושות של כל הסמים, והחוויה היא אקסטרימית".

כפי שניתן להבין, הדובר (נקרא לו עוזי) אינו מישהו שמזדעזע בקלות מסמים. הוא אדם יצירתי ומוכשר ונחשב לאחד הטובים בתחומו בישראל - סטטוס שהביא לו במשך השנים לא רק כבוד אלא גם כסף. עם זאת, הוא פרמקולוג חובב וקשה לחשוב על סם כלשהו שהוא לא התנסה בו באופן מעמיק. במשך השנים הוא הסניף שורות קוקאין, שאם היו מתחברות היו עשויות לחבר שתי ערים, בלע כמויות של כדורים שהיו יכולים למלא חביות, ועישן שדות של מריחואנה. אבל לאחרונה הוא עישן בפעם הראשונה ג'וינט של קנבינואידים סינתטיים, או בשפת העם, "גראס פיצוציות". לעומת כל הסמים האחרים שהוא ניסה במרוצת חייו, הוא קובע כי הקנבינואידים הסינתטיים מסוכנים בהרבה.

קהל היעד של קבוצת הסמים הללו בדרך כלל פחות מנוסה מעוזי, וכולל בעיקר תיכוניסטים וחיילים, שמחפשים סוטול חזק וזול. המחיר, לרוע המזל, כבד מאוד. בחודש מארס שעבר, בעקבות מותו בטרם עת של חייל בן 20 שעישן קנבינואידים סינתטיים, שנמכרים באין מפריע, פורסמה ב-G כתבה גדולה בנושא.

המציאות שעלתה ממנה הייתה קשה: למרות מאמציהם של הרשות למלחמה בסמים, של משרד הבריאות, של משרד המשפטים, של המשטרה ושל המכס, פורח המסחר בקנבינואידים סינתטיים בפיצוציות ובחנויות ייעודיות ברחבי הארץ. השוק הזה מגלגל מיליוני שקלים בחודש (החומרים נמכרים בלפחות 300 מקומות שונים, שעל-פי ההערכות, כל אחד מהם מכניס בממוצע 70 אלף שקלים בחודש). הנזק שעישון החומרים הללו משית על גופם ועל נפשם של המשתמשים בו כבד.

בשנה שחלפה מאז פרסום הכתבה אמנם לא נרשמו מקרי מוות נוספים שמיוחסים לשימוש בחומר, אולם במשרד הבריאות מדווחים שבתקופה הזו אושפזו בבתי חולים פסיכיאטריים עשרות משתמשים בגללו.

בדיקות מעבדה מעלות שהקנבינואידים הסינתטיים שנמכרים בכל עיר בישראל, חזקים לפחות פי ארבעים מה-THC (המרכיב הפסיכו-אקטיבי במריחואנה). העשבים שמרוססים בחומרים הכימיים גורמים לפעילות לב מואצת אצל המשתמשים (מה שכנראה הביא לדום הלב שהרג את החייל בשנה שעברה), מגבירים את הנטייה לאגרסיביות, ובעיקר עלולים לגרום להתקפים פסיכוטיים קשים המלווים בהזיות ובפרנויות.

לא צריך שדות קוקה

כדי להבין את התופעה יש לבחון את הכישלון הקולוסלי של ממשלות העולם המערבי במלחמה בסמים. מאז הכריז עליה נשיא ארצות הברית רונלד רייגן, והקדיש לה תקציבי ענק בתחילת שנות ה-80 של המאה שעברה, רק עלה מספר המשתמשים, ובמקביל פרחו ארגוני הפשיעה הקשורים להפצתם.

בה בעת באה לעולם תופעת לוואי בלתי צפויה לכאורה. יצרני סמים שביקשו לעקוף את המגבלות הרגולטוריות, שכרו כימאים תאבי בצע, הכניסו אותם אל מעבדות מאולתרות, והוציאו מהן סמים מסוג חדש ומסוכן בהרבה. כדי לייצר את הסמים הללו אין צורך בשדות קוקה, פרג או מריחואנה. כל מה שצריך זה מגוון אקלקטי של חומרים כימיים חוקיים, שערבובם זה עם זה מדמה את האפקט של סמי האתמול.

הצפת הרחובות בקנבינואידים סינתטיים, מודים גם הגורמים שנלחמים בחומרים הללו, היא תוצאה ישירה של המאבק שניהלו הרשויות בקבוצת הסמים שהציבור הרחב מכיר כ"חגיגת". באוקטובר 2010 עבר בכנסת חוק הנגזרות, שאפשר לרשויות לעקוף את הצורך להוסיף באופן פרטני לפקודת הסמים המסוכנים כל סם חדש שמגיע לשוק, וקבע שכל מוצר שיש לו קשר כימי לכל אחת מארבע קבוצות של סמים (אמפתמין, מתאמפתמין, קטינון ומתאקטינון) נכנס אוטומטית לפקודת הסמים המסוכנים.

המעבדה לא עומדת בקצב

משחק החתול והעכבר הזה גורם לתסכול עמוק. "מאז שדיברנו בפעם הקודמת ראינו כמה תיקים שבהם הוגשו כמה כתבי אישום על מכירה של סמי פיצוציות ושיווק שלהם, ואפילו היו הרשעות וגזרי דין של מאסר בפועל", לדברי ד"ר רוני ברקוביץ', רוקח ביחידה למאבק בפשיעה פרמצבטית של משרד הבריאות.

"אבל לי אישית ברור שהעונשים שניתנים היום לא מספיקים. כיום, הרשעה על סחר בסמים יכולה לשלוח מישהו לכלא לעד עשרים שנה, אבל אנשים שמורשעים בשיווק של חומרים מסוכנים, שאינם כלולים בפקודת הסמים המסוכנים, ייכנסו לכלא לשלוש שנים לכל היותר. בכל מקרה, במצב הנוכחי מספר הנענשים מועט מדי, ואני בטוח שאם אלה שנכנסים לכלא היו יושבים יותר זמן בפנים, הם היו חושבים פעמיים".

לברקוביץ' חשוב להדגיש שסמי הפיצוציות אינם חוקיים גם אם הם אינם מופיעים עדיין בפקודת הסמים המסוכנים. הסיבה לכך, הוא מסביר, היא שכיוון שהם מיוצרים בסין ומיובאים לארץ במסווה, אין שקיפות או פיקוח על מה שהם מכילים. עם זאת, הוא מסביר שלרשויות קשה להתמודד עם התופעה, משום שעל מנת להוכיח שחומר כזה או אחר מסוכן, יש לשלוח אותו למעבדה, לחכות לקבלת התוצאות שמוכיחות ששימוש באותו סם אכן גורם נזק למשתמש (עניין של כמה שבועות), ורק אז להתחיל להילחם נגדו.

מאחר שחומרים שונים נמכרים תחת שמות מותג שונים, לא יכול השוטר בשטח לדעת אם העלים שנמצאים בעטיפה שעליה נכתב "מיסטר נייס גאי", "הרצל עושה לך כנפיים", או כל שם אחר, הם אכן חומרים מסוכנים. עד שבדיקת המעבדה חוזרת, חומרים חדשים מחליפים את הישנים, אריזות חדשות מודפסות, והתהליך מתחיל מחדש.

ועדיין, הדרך שבה מבקשות כיום הרשויות להילחם בקנבינואידים הסינתטיים דומה באופן מבהיל לזו שיצרה את המפלצת. "בימים אלה, אנו מקדמים עם הרשות הלאומית למלחמה בסמים, עם המשטרה ועם משרד המשפטים חוק נגזרות חדש, שקוראים לו פקודה אנלוגית של הקנבינואידים הסינתטיים. אנחנו הולכים להגדיר את השלד שעליו תיבנה משפחת החומרים האסורים החדשה, כלומר קבוצות כימיות, והולכים ליישם את חוק הנגזרות הקודם גם על הקנבינואידים הסינתטיים שמהווים 80% מהשוק כרגע. אני מעריך שהחוק הזה יעבור בשנה הקרובה".

- וזה יעזור לדעתך?

ברקוביץ' נאלץ להודות שלא: "אני לא יכול להבטיח לך שאחרי שיעבור חוק הקנבינואידים הסינתטיים לא יגיעו חומרים חדשים, שכיום אין לנו מושג מה הם יכולים להיות".

כשאני שואל את עוזי מה לדעתו יש לעשות כדי לחסל את תופעת סמי הפיצוציות, הוא אינו מהסס: "נו באמת. מה שיחסל את זה מיד זה אם תהיה לגליזציה של מריחואנה. אם מריחואנה תהיה זמינה וחוקית, אנשים לא יקנו את החרא הזה. חד וחלק. ומעבר לזה - הרי ברור לכולם שאף מחוקק לא יעמוד בקצב התחדשות הנוסחה. איך לא מבינים את זה?". נמשיך לעקוב.

הכתבה המלאה - במגזין G