"הסיכון המרכזי בבנקים הישראליים - ריכוזיות תיק האשראי"

"גורם הסיכון המרכזי כיום בבנקים הישראליים הוא ריכוזיות תיק האשראי" - כך מעריכים בחברת הדירוג S&P מעלות, שקיימה שלשום (ג') את כנס "מעלות על הבוקר" לפעילים בשוק ההון, בנושא הערכת סיכון ענף הבנקאות.

"כאשר בוחנים את היחס בין החוב במשק של המגזר העסקי והפרטי לתוצר, מוצאים שיחס זה עומד על 130%. מדובר בסה"כ ביחס סביר. עם זאת, אם מנתחים את החוב הזה, מגלים שהמצב פחות טוב ממה שהוא נראה לעין", אמרה ל"גלובס" מיכל גור כגן, מנהלת תחום מוסדות פיננסיים ב-S&P מעלות.

- למה הכוונה?

גור כגן: "מתוך ה-130%, 30% בלבד הם משקי בית; יחס זה נחשב נמוך. צריך גם לזכור, שחלקם של משקי הבית נמוך, למרות הגידול החד במשכנתאות בשנים האחרונות. המשמעות היא שהיחס של החוב של המגזר העסקי (חוב לבנקים ואג"ח קונצרניות - ע.א) מהווה 100% מהתוצר. ואולם גם נתון עדיין אינו הבעיה האמיתית, אלא הריכוזיות של האשראי - במיוחד בקרב הבנקים. זו החולשה האמיתית, שמשפיעה לרעה על דירוג הבנקים".

ב-S&P מעלות אספו מחמשת הבנקים הגדולים נתונים על היקף האשראי של 20 קבוצות הלווים הגדולות, השוו את היקף האשראי להון העצמי של הבנק (הון ליבה לא כולל כתבי התחייבות) - והמספרים מבהילים. "חלקם של 20 הלווים הגדולים בתיק האשראי של הבנקים מהווה בממוצע 200%-400% מההון העצמי בכל בנק", אמרה גור כגן. כלומר נפילה של קבוצת לווים, עלולה לגרום נזק משמעותי ליציבות הבנק.

רוסיה פחות ריכוזית

גור כגן ציינה כי בהשוואה עולמית, מספרים אלה נחשבים גבוהים. "אנחנו לא רואים כאלה נתונים אפילו במדינות מתפתחות. ברוסיה לדוגמה, 20 קבוצות הלווים מהוות בממוצע 100% מההון העצמי של הבנקים", היא אומרת.

למה בעצם הנתון הזה בעייתי? הרי גם אם קבוצת לווים מסתבכת, זה לא אומר שכל החברות שמשתייכות לבעלים בבעיה. לדוגמה, באי.די.בי, מצוקת הנזילות למעלה לא השפיעה על יכולת חברות כסלקום לפרוע את החוב.

"אי אפשר להגיד שאין קשר בין הבעלויות. אולי אם סלקום לא הייתה לחוצה לחלק דיבידנד לבעלי השליטה שלה, היא הייתה כיום במקום אחר, טוב יותר. כשהמצב בשווקים טוב, אז הכול בסדר, והבעלויות לא מפריעות; אבל כשמתחילות הבעיות, מגלים שיש השפעה לקשרים בין החברות".

- האם ריכוזיות תיק האשראי של הבנקים נמצאת במגמת שיפור, או הרעה?

"כשמסתכלים על התפתחות תיק האשראי של הבנקים בעשור האחרון, אין ספק שהמצב השתפר, בעיקר בגלל מגבלת לווה בודד. עם זאת, בגלל התפתחות שוק האשראי החוץ-בנקאי, סך המינוף של הקבוצות הגדולות עלה, ולכן אשראי זה נהפך בעל רמת סיכון גבוהה יותר".

- אבל עכשיו אנחנו רואים ירידה במינוף וקיפאון בגיוסים, במיוחד בקרב קבוצות האחזקה.

"אני מעריכה שבעוד שנתיים, שוב יאהבו מחדש את המינוף".

- מה הפתרון למצב?

"צריך לזכור שמבנה הכלכלה מרוכז. עולים כל מיני רעיונות שנשמעים נחמד, כמו לפרק את הקונגלומרטים. עם זאת, לא ברור איך אפשר לבצע את זה פרקטית - מי בדיוק יקנה את החברות, ואיך נוודא שהתוצאה לא תהיה הקמה של קונגלומרט חדש".

- אז מה אפשר לעשות?

"כיום בנק ישראל מטפל בנושא ריכוזיות האשראי, אבל הוא לא יכול לפתור את הבעיה לבד. לטעמי, צריך להחיל את מגבלת לווה בודד גם על המוסדיים. הרגולטורים צריכים לשתף פעולה, ולא להעביר את הסיכון ממערכת אחת לשנייה".

ריכוזיות תיק האשראי של הבנקים מטרידה את S&P מעלות, אבל ישנם גם דברים חיוביים שבסוכנות הדירוג רואים בענף הבנקאות הישראלי. לדברי גור כגן, נקודת החוזקה של הבנקים היא צד ההתחייבויות במאזן, כלומר הצד שעל בסיסו מחלק הבנק אשראי.

"התחייבויות הבנקים נשענות על פיקדונות של משקי בית ועסקים מקומיים; תמהיל שכזה משפיע לטובה על נזילות הבנקים. החשיפה לפיקדונות של גופים זרים נמוכה, ולכן גם אם נראה יציאה של זרים מישראל, זה לא ישפיע על יציבות הבנקים. במזרח אירופה, לדוגמה, חלק משמעותי מהפיקדונות הם של משקיעים זרים", אמרה גור כגן.

אבל יש בעיה במח"מ בין ההתחייבויות לנכסים. כלומר על פי רוב, המח"מ של הפיקדונות קצר, בעוד המח"מ של האשראי ארוך. זה לא מסוכן בעינייך?

"נכון שזה סיכון מסוים. עם זאת, הפיקדונות קלים למחזור, ומפוזרים. לעומת זאת, החלופה היא גיוס חוב בשוק ההון, שעלול להיות בעייתי למחזור בעיקר בתקופות משבר, ואפילו כיום אנחנו כמעט לא רואים גיוסים משמעותיים של בנקים בחו"ל בשוק ההון. לעומת זאת, בישראל, חלקו של הגיוס בשוק ההון בהתחייבויות הבנקים עומד על 10% בלבד, כך שגם במקרה של קיפאון ביכולת המחזור, הבנקים לא ייפגעו".

"סיכוי נמוך שדירוגי הבנקים יעלו השנה"

על רקע המשבר האחרון, S&P העולמית שינתה את מתודולוגיית הדירוג שלה. החברה החליטה לתת משקל גבוה יותר למצב המאקרו של המדינה, במיוחד בדירוג הבנקים.

מודל הדירוג של הבנקים נקרא כיום BICRA, וכולל שני מאפיינים מרכזיים: סיכון כלכלי של המדינה וסיכון ענפי. בכל פרמטר כזה ישנו ציון מ-1 עד 10, כש-1 הוא הציון הטוב ביותר. הציון המשוקלל של הבנקים בישראל, לפי שני הפרמטרים, הוא 4 - סביר יחסית. ציון זה מהווה את הבסיס לדירוג של הבנקים.

מיכל גור כגן לא פוסלת את האפשרות שהציון של הבנקים יורע, בשל ירידה בדירוגה של ישראל. "זהו תרחיש סביר, שנראה השנה את דירוג המדינה יורד בגלל ההאטה הצפויה". עוד היא מוסיפה: "קיים סיכוי נמוך להעלאת דירוג לבנקים השנה. יש יותר גורמים שליליים שמשפיעים עליהם מאשר חיוביים; האטה כלכלית, ריבית נמוכה שיוצרת לחץ על המרווחים וקשיים בהחזר חובות. לא בטוח שכל החובות הבעייתיים הופרשו".