ללמוד ללמד: במרכז למצוינות בחינוך עושים זאת אחרת

"החשיבה שלנו יצירתית וחווייתית", אומר מנכ"ל המרכז הישראלי למצוינות בחינוך בירושלים, ארנון איקן. "הרעיון הוא לקחת חומר לימודים רגיל ולהפוך אותו למעניין ולחווייתי יותר. עושים את זה בצורות וירטואליות וויזואליות ובאמצעות ניסויים, ואנחנו יודעים שזה משהו שחסר בהרבה מערכות חינוך. זו למידה שנותנת ערך לקירוב מורים ותלמידים אלה לאלה, ובמקביל מעודדת את שני הצדדים לאהוב את היצירה. מהניסיון שלנו אנחנו רואים שברגע שמחזקים את התלמידים המצטיינים בכיתה, יוצרים תהליך שמקרין גם על הכיתה כולה וגם על בית הספר, ואפילו על היישוב שבו הוא נמצא".

"אנחנו רוצים לחזור ללימוד", מתייחס ד"ר אבי פולג, מנהל המכון למצוינות בהוראה במרכז. "אני לא רוצה שהתלמיד ידע רק לעמוד במבחנים, אלא גם שתהיה לו תשתית ערכית חינוכית וחשיבתית, כדי שהוא יהיה אזרח מועיל בחברה. אנחנו מנסים לטפח יכולת למידה עצמית, תכנון עצמי של תהליכי עבודה, יכולת היקש, יכולת להסיק מסקנות לבד".

פולג מסביר כי החזון של המרכז, הפועל כמלכ"ר, כולל שני רבדים: האחד, לתת מענה לצורכיהם של מצטיינים, שאותם הוא מבדיל ממחוננים ושכוללים לדבריו כ-10% מהאוכלוסייה, והשני, סיוע בהטמעת ערכי מצוינות בכלל מערכת החינוך.

"התוכנית שלנו משולבת בכ-300 בתי ספר בישראל. אנחנו מנסים להקנות את הכלים שצברנו לכלל מערכת החינוך. אנחנו לא באים ואומרים 'מערכת החינוך לא עושה את זה נכון', ואני אומר את זה תמיד, בכל פורום. אנחנו כן אומרים שהליבה שלנו התחילה במעין מעבדה פדגוגית שפועלת בתנאים ממש טובים, שמערכת החינוך הגדולה לא תמיד פועלת בהם. שם יש כיתות מאוד גדולות והטרוגניות והמון אילוצים".

- אז אולי בכל זאת מערכת החינוך "לא עושה את זה נכון".

"המערכת בישראל מאוד מוכוונת מדידה. באופן עקרוני זה דבר טוב, אבל זה מוגזם. זה תוצאה של עולם הרייטינג. זה דור הרבה יותר מתוקשר שדורש מסרים קליטים ומשם זה מגיע. אצלנו אנחנו מנסים לנטרל את הלחצים הללו. אנחנו לא אומרים לתלמידים שלנו שהם צריכים לקרוא כך או כך פרקים ולא בוחנים אותם כל הזמן ולא נותנים להם שיעורי בית. הם שם כי הם רוצים ללמוד".

ותודה למדינת הסטארט-אפ

מערכת החינוך הישראלית אינה נחשבת מגדלור בוהק של מצוינות - וכדי להיווכח בכך די להתבונן בתוצאות העגומות שלה במבחני PISA הבינלאומיים להערכת הישגי מערכות החינוך - אולם המרכז למצוינות בחינוך שפועל בירושלים מאז 1987 בהחלט נחשב לכזה. זה 12 שנים משתף המרכז פעולה עם בתי ספר זרים (תחילה בארצות הברית, לאחר מכן בסינגפור ולאחרונה גם בהודו), ומלמד מורים כיצד ליישם שיטות חינוך מתקדמות, שמטרתן לא רק לשפר את הישגיהם של התלמידים, אלא גם לעודד אותם ליצירתיות, לעצמאות ולחשיבה פתוחה יותר.

לא במקרה מוזכרים הסטארט-אפים הישראליים כמקדם מכירות. הצלחתם בעשור האחרון בהחלט משרתת היטב את התדמית הישראלית בעולם ומביאה קליינטים. בסינגפור למשל, שמערכת החינוך שלה נחשבת לאחת הטובות בעולם, חשו בכירים בממשלה המקומית שלמרות ההישגים המרשימים של התלמידים על-פי כל המדדים, חסרה בהם רוח של יצירתיות. לפני ארבע שנים החלה מערכת החינוך הסינגפורית לשלוח מורים נבחרים להשתלמות בישראל, ומורים מהמרכז בישראל נסעו למזרח כדי להרחיב את הלמידה בשטח.

נינה לבקוביץ', שמשתתפת בסדנה למתמטיקה, מסכימה עם התפיסה. "החוויה שאנחנו עובדים פה היא מאוד בלתי אמצעית", היא מספרת. "נתנו לנו כלים ללמד מתמטיקה ברמה מאוד גבוהה, בצורה פשוטה בהרבה מכפי שהכרנו. ממש פתחו לנו את העיניים פה והסבירו לנו כיצד ניתן להפוך את הגישה למתמטיקה למשהו ויזואלי יותר. אחת הבעיות המרכזיות שאני חווה מניסיוני כמורה, היא שתלמידים שלא התחברו למתמטיקה בכיתות נמוכות יותר, מגיעים לכיתות הגבוהות יותר כשהם ממש מאוימים מהמקצוע. בעיניי, התלמידים שלי ממש ירוויחו מהשיטות שאני אביא איתי חזרה".

איקן, שהגיע לתפקיד לפני מעט יותר משנה, אינו איש חינוך. למרכז הוא הגיע לאחר ששימש כסגן החשב הכללי במשרד האוצר, ואולי זאת הסיבה לכך שהוא זהיר בדבריו. הוא נמנע מלמתוח ביקורת על התנהלות משרד החינוך, אבל סבור ש"צריך לייצר שיח רחב ומעמיק יותר של המשרד עם ארגונים כמותנו".

- ולמה זה לא מיושם ברחבי הארץ כולה?

"במידה רבה זה נובע מהאופן שבו המערכת פועלת. יש לה מבנה משלה ותוכניות לימודים משלה, ואני לא רוצה למתוח על זה ביקורת. מה שאנחנו עושים זה השלמה לתוכניות הקיימות והרחבה שלהן. אנחנו באים ואומרים שיש מקום למצוינות גם בקרב התלמידים הרגילים. לפני שנתיים התחלנו להפעיל במימון קרן גוטסמן, תוכנית למצוינות בכיתות שלמות בשבעה בתי ספר בירושלים ובחמישה בתי ספר ביהוד. המטרה היא טיפוח מדעים ומתמטיקה בכיתות רגילות, ואנחנו מפתחים חומרים על בסיס חומרי הליבה, במקום לפתח חומרי העשרה.

"התוכנית כוללת הכשרות למורים, הכשרות וירטואליות ושדרוג למעבדות המדעים בבתי הספר. כל העניין הזה נעשה בשיתוף פעולה עם משרד החינוך ועם הרשויות המקומיות, ומטרתו להביא צורת עבודה חדשה לכיתת הלימוד, בדגש על ניסויים ועל הפעלת התלמידים; ולכן זה כולל גם שדרוגים של מעבדות. בינתיים, על אף שמוקדם מדי למדוד תוצאות על סמך הישגים, אנחנו מקבלים משוב נהדר מהמורים, ויש ביקוש רב בקרב רשויות מקומיות ובתי ספר נוספים בארץ".

בשנים הקרובות מעוניין איקן להרחיב את פעילות המרכז למדינות נוספות ולבתי ספר נוספים. מצד שני איקן אומר ש"חשוב לו מאוד" להמשיך עם מגמת טיפוח המצוינות בכיתת הלימוד הרגילה, ולא רק לטפח את התלמידים המצטיינים ביותר. "שני דברים נוספים שהייתי רוצה לעשות הם ליצור תוכניות לעוד דיסציפלינות מלבד המתמטיקה והמדעים, שבהן אנחנו עוסקים עכשיו, ולהתרחב לספרות, להיסטוריה וכדומה, ובמקביל לפנות לעוד שכבות גיל. כיום אנחנו פונים לכיתות ד' עד ט', אבל הייתי מאוד שמח שנפנה גם לתלמידי כיתות א' עד ג', ואפילו לגיל הרך".

הכתבה המלאה - במגזין G