יש סיבה לדאגה

מה שלא יוחלט בקפריסין, יציבות גוש האירו נמצאת בסכנה

‎‎השווקים, בעיקר השוק בת"א, השאירו את תוכנית החילוץ המופרכת של קפריסין מאחור. מדד ת"א 25 עלה בחדות, ואפילו פרץ את ההתנגדות הטכנית של 1,240 נקודות. גם השווקים באירופה, שהתחילו את יום שני בירידות חדות, סיימו בירידות קלות בלבד. זה לא אומר שהמשבר הקפריסאי אינו מהותי אלא שהשווקים למדו להתעלם מחדשות רעות לטובת התמקדות בריבית האפסית ובהיעדר אלטרנטיבות השקעה - לא טכניקת ההשקעות המומלצת על ידינו.

תוכנית החילוץ בקפריסין לא משנה את תנאי הרקע שתמכו בעליות בשוק המניות. הפד עדיין מדפיס ורוכש אג"ח, הנגיד היפני החדש מעלה את מפלס האגרסיביות, ונתוני המאקרו בארה"ב ממשיכים להיות טובים מהצפוי בדרך כלל. כך שאין סיבה שכלכלה בגודל של כ-18 מיליארד אירו - סכום זהה לסכום החילוץ, אגב - תיצור דרמה גדולה בשווקים. ועדיין, התעלמות השווקים מהתוכנית המוזרה אינה נכונה ואפילו מסוכנת.‏

דמיינו שאתם לקראת פנסיה. כל חייכם חסכתם, והגעתם לחיסכון של כ-90 אלף אירו. יום אחד אתם קמים בבוקר ומגלים שהבנק סגור, ושהמדינה לקחה 6.75% מההון שלכם על מנת לחלץ את המערכת הבנקאית.

‏נכון, ייתכן שבסופו של דבר ימתיקו את הגלולה וייתכן שיוחלט למסות רק פיקדונות בסכום הגבוה מ-100 אלף אירו, אך בשורה התחתונה זה פשוט לא הוגן. אתם משלמים מהחסכונות שלכם, על אוזלת היד של הרגולטור, הבנקים והממשלה.‏ זהו מס בוטה, ללא התחשבות במצבכם הכלכלי או בגילכם. וחמור מכך, זו הפרה של התחייבות המדינה להגן על פיקדונות עד סכום של 100 אלף אירו. לכן ישנה סבירות גבוהה שהפרלמנט פשוט לא יאשר את התוכנית בצורתה הנוכחית.

‎‎אדישות מוגזמת

‎אם הפרלמנט אכן לא יאשר את ההצעה, או שהאזרחים יחליטו שהם מעדיפים למשוך את הכסף שנשאר להם בבנק, סביר להניח שנראה פשיטת רגל מיידית של המערכת הבנקאית בקפריסין, דבר שיכול להביא אותה עד למצב קיצון של עזיבת גוש האירו. וכך, ייתכן שנראה תרחיש שבו דווקא מדינה שמהווה 0.2% מהתוצר באיחוד האירופאי, תביא לחששות מחודשים לגבי יציבות הגוש.‏

אך גם לתרחיש הבסיסי שכולל אישור תוכנית הוגנת יותר על ידי הפרלמנט, יש משמעויות בטווח הבינוני והארוך, בעיקר למשקיעי האג"ח. משקיעים איטלקים, למשל, שכספם מושקע בחיסכון בבנק מקומי המניב תשואה אפסית, עשויים חשוש כעת ממהלך דומה לזה שבוצע בקפריסין ולהעביר את כספם למדינות ידידותיות יותר כגון גרמניה, או אפילו אל "מתחת לבלטות". גם האוליגרכים הרוסיים שהזרימו כ-20 מיליארד אירו בפיקדונות למערכת בקפריסין (כן, יותר מהתוצר של המדינה) יעדיפו להעביר את כספם למקלטים נוחים יותר כמו ארה"ב או שווייץ.

תנועות הכסף האלו בהחלט צפויות להביא להתערערות בסיס הפיקדונות במערכת הבנקאית השבירה של איטליה וספרד, ולהיחלשות האירו. מבחינת ההשקעות, הדבר יביא להמשך ירידת תשואות באג"ח הגרמניות. גם האג"ח של ארה"ב צפויה ליהנות משינוי הקצאת הנכסים, וייתכן שנראה אותה מתבססת שוב מתחת ל-2% תשואה לעשר שנים, דבר שיטיב עם האפיק השקלי הארוך.‏

עד שתנועות ההון הללו יקרו, אנו צריכים לעבור את משוכת ההצבעה בפרלמנט הקפריסאי ואת פתיחת הבנקים שם ביום חמישי שיכולה להביא גם היא לירידות בטווח הקצר. כך או כך, לא משנה כיצד יסתיים השבוע, אין ספק שהשווקים בעולם התייחסו באדישות מוגזמת לקו האדום שחצתה תוכנית החילוץ הקפריסאית.‏ ‏‎‎‏

הכותב הוא הכלכלן הראשי במנורה מבטחים פיננסים