עו"ד דן הכהן: אין סיבה שהאנרגיה לא תהיה ההיי-טק החדש

עו"ד הכהן, שליווה את החברות השותפות במאגר הגז "תמר", מתוסכל: "המדינה החליטה להפריט את חיפושי הגז, אחרי שהגיעה למסקנה שהסקטור הפרטי יעשה זאת יותר טוב ממנה; אחרי שמצאו גז, פתאום היא אומרת שהגז שייך לעם"

"ההרגשה שלי בעקבות התחלת הזרמת הגז מתגלית 'תמר' היא נהדרת מצד אחד, אבל מתסכלת מצד שני. אני לא יכול להשתחרר מההרגשה שיש כאן 'דור שלא ידע את יוסף', ושהמדינה נותנת תחושה כאילו הסקטור הפרטי גוזל את משאבי המדינה" - כך אומר ל"גלובס" עו"ד דן הכהן, עורך הדין שמלווה לאורך השנים את החברות השותפות במאגר "תמר", בהן נובל אנרג'י האמריקנית וקבוצת דלק הישראלית.

בתחילת השבוע מאגר "תמר" החל להזרים גז למשק הישראלי - בשורה שאמורה לסיים את משבר הגז המצרי ואת המחסור החריף בגז טבעי במשק, שהחל בינואר 2011 עם הפיצוצים הראשונים בצנרת הולכת הגז המצרי בסיני. תגלית "תמר" צפויה להניב למדינה ב-25 השנים הקרובות הכנסות ממס בהיקף מצטבר של כ-40 מיליארד דולר.

תחילת הזרמת הגז מ"תמר" מהווה את אחד השיאים של הסיפור המדהים של חיפושי הגז הישראליים בים התיכון, שהחל בסוף שנות ה-90.

חיפושי הגז, שנעשים על-ידי החברות הגדולות במשק בצוותא עם חברות זרות, לוו לכל אורך הדרך בהסכמים, הליכים ובמאבקים משפטיים סבוכים. המפורסם שבהם היה המאבק המשפטי הכושל שניהלו חברות חיפושי הגז, ובהן קבוצת דלק של יצחק תשובה ונובל אנרג'י, נגד חוק המיסוי על רווחי הגז והנפט, המכונה חוק ששינסקי על-שם הוועדה בראשות פרופ' איתן ששינסקי.

מי שמעורב בכל הפרויקטים הגדולים בתחום האנרגיה והגז בארץ, לרבות "תמר", הוא משרד אגמון רוזנברג הכהן ושות' בראשות דן הכהן.

"מרגע שהגיעה נובל אנרג'י לישראל בסוף שנות ה-90, ייצגנו את כל עסקאות הגז המשותפות, כולל פרויקט 'תמר', 'לוויתן', 'כריש', 'דולפין' וכל השמות של הדגים הנוספים שאני כבר לא זוכר", מתבדח הכהן. "אנחנו מייצגים גם את הפרויקט וגם כל אחד מהשותפים בנפרד. אלה פרויקטים סופר-מורכבים".

- מה כולל ליווי משפטי של פרויקט כזה?

"מדובר במערכת מאוד מורכבת, שכוללת, בין היתר, הקמת העסקה, חוזי הרכישה של הזכויות, עריכת הסדרים בין השותפים, אישורים של הגבלים עסקיים, מימון של חלק מהשותפים וכמובן כל חוזי מכירת הגז, שהם חוזי ענק עם לקוחות גדולים, כמו חברת החשמל, פז, החברה לישראל.

"יש פה הרבה מאוד עבודה, ועורכי הדין העוסקים בתחום חייבים להבין את ה-DNA שלו, לצפות מה יכול לקרות בעתיד ולהיערך, כי מדובר בחוזים ארוכי-טווח בסכומים ענקיים".

הטעות של ששינסקי

- אתה עוסק בתחום משנות ה-80 ונחשב לאחד מעורכי הדין המובילים בו בארץ. ההרגשה שלך עם התחלת הזרמת הגז אמורה להיות נפלאה, אבל אתה מדבר גם על תסכול גדול.

"נכון, כי הפרויקט הזה לא התחיל לפני שבוע. המדינה קיבלה החלטה בשנות ה-90 להפריט את תחום חיפושי הגז, אחרי שהיא הגיעה למסקנה שהסקטור הפרטי יעשה את זה יותר טוב ממנה. ההחלטה הזו הצליחה הרבה מעל המשוער.

"אני עורך דין כבר 25 שנה, וזה מדהים שגופים פרטיים הצליחו להקים פרויקט כזה בזמן כל-כך קצר, יותר קצר מכל מקום אחר בעולם. זה חלום של כל מדינה שפרויקטים כאלה יקומו בכסף פרטי ללא ערבויות מדינה.

"הרגולציה צריכה להיות אמצעי ולא מטרה, אבל אצלנו היא לפעמים הופכת למטרה. זה מה שקרה כאן. אחרי שמצאו גז, קמה ועדת ששינסקי, ופתאום המדינה אומרת 'הגז שייך לעם', ונותנים תחושה כאילו הסקטור הפרטי גזל משאבי מדינה.

"המדינה נוגסת חזרה ואומרת עכשיו ש'זה למעשה שייך לנו', וכל מה שעשיתם, אנחנו רוצים לשנות. עוד כמה שנים יקימו ועדה ויגידו שיש עודף רגולציה ושצריך לשחרר את הרגולציה, כי התחום הזה לא מתפתח כמו שקיווינו. לכן התסכול שלי".

- אתם ייצגתם את נובל אנרג'י בפני ועדת ששינסקי ונכשלתם במאבקכם. במבט לאחור, האם המאבק היה מוצדק?

"אני עומד גם היום על הטענות שהצגנו בפני ששינסקי. הבטחות צריך לקיים. לא הייתי מוותר על המאבק, כי הוא היה מוצדק ביותר. המדינה חזרה בה מהתחייבויות שנתנה, וצריכה הייתה לנהוג בהגינות ובתום-לב.

"ועדת ששינסקי הייתה טעות, כי היא לא התייחסה לאספקט של פיתוח משק הגז ורצה רק אחרי ההיבט הפיסקלי. עבודה יסודית לא נעשתה, ועכשיו צריך היה להקים את ועדת צמח, שתקבע כמה מהגז ייוצא לחו"ל.

"הבעיה העיקרית של ועדת ששינסקי היא שביום שבו היא החליטה למסות את 'תמר', מה שהעסיק אותה היה שקשה יהיה לתקוף אותה משפטית. היא לא עסקה בשאלה מהו המשטר הפיסקלי הטוב ביותר שיעודד את פיתוח הענף".

הרתעת משקיעים

- במבחן התוצאה, בזכות השינוי הרגולטורי שאתה מבקר, הציבור הישראלי, יקבל עוד כ-23 מיליארד דולר מתגלית "תמר" ב-25 שנה הקרובות.

"גם אם מחר יפקיעו לך את הבית, המדינה תקבל כסף, אבל זה לא הופך אותה לצודקת. הנושא הזה צריך להיבחן לטווח ארוך, כי מדובר בשינוי רטרואקטיבי - השפעה ארוכת-טווח גם על האמינות של המשק הישראלי. המטרה של המדינה היא לא לקחת כמה שיותר כסף אלא לפתח תחומים.

"אני מייצג כמה משקיעים זרים שבדקו אפשרות לחפש כאן גז, והשינויים הרגולטוריים מרתיעים אותם מלבוא לכאן. זה בסופו של דבר פוגע בתחום ובמשק בכלל".

- ובכל זאת, שותפויות הגז ירוויחו מיליארדים בתגליות הגז. כמה עורכי הדין מרוויחים?

"אנחנו לא נגזור מיליארדים. עורכי דין מסחריים עובדים בגדול לפי שעות, ואנחנו לא שותפים".

- אתה נמצא בתחום יותר מ-20 שנה, וודאי ראית את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בו. מדוע לא הפכת לשותף באחת החברות שאתה מייצג?

"לפני 25 שנה לא חלמנו שיהיה היקף כזה של תגליות. ועם זאת, כל אחד צריך לעסוק בתחומו ולא לחצות קווים. התפקיד שלי זה לתת ייעוץ ולא להיות משקיע, כמו שהתפקיד של המדינה צריך להיות עידוד פיתוח ולא לדאוג רק איך היא ממסה את הפרויקטים הללו. אין שום סיבה שהאנרגיה לא תהיה ההיי-טק החדש. לצערי, זה עדיין לא קורה".