דווקא הירוקים מעכבים הסבת רכבות דיזל לרכבות חשמליות

רק לפני שבועיים ציינו את "יום כדור הארץ", מועד בינלאומי שבו מזכירות קהילות ברחבי העולם את חשיבות השמירה על הכוכב שלנו, משאבי הטבע והאוויר שאנחנו נושמים. תחבורה, תחבורה מודרנית (חשמלית, המונית, ציבורית), היא נושא מרכזי בדיון הסביבתי. והנה, בישראל רכבות חשמליות שפועלות בעולם כמעט מאה שנה, נקיות יותר ומזהמות פחות, לא מורשות לפעול. מדוע? בגלל שיעור קרינה אלקטרו-מגנטית גבוהה. וזאת דווקא בשעה שארגון הבריאות העולמי מעלה את רף הקרינה המותרת, מתעקשים משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה על רף הנחשב לנמוך ביותר בעולם.

זה מפתיע ולא ברור, ממש אבסורדי: דווקא הירוקים הם שתוקעים פרויקט שיפחית זיהום אוויר, צפיפות בכבישים ורעש. כך, עשור אחרי שהוחל בקידומו, פרויקט חשמול מערך הרכבות הארצי, תקוע. תאריך היעד המקורי, 2015, נראה בלתי ניתן להשגה. ברכבת ישראל טוענים שעדיין לא מאוחר מדי, ואפשר להספיק להשלים אותו ב-2016 או 2017, אבל גורמים מקצועיים מודים שאם לא תושג פריצת דרך, הפרויקט עלול להיתקע עד לתחילת העשור הבא.

קו הרכבת המהיר לירושלים שאמור להיפתח ב-2017 עלול להיות הקורבן הראשון. הקו, שבהקמתו יושקעו קרוב ל-6 מיליארד שקל, אינו ניתן להפעלה אלא באמצעות רכבות חשמליות, בשל תלילות השיפוע. יחד איתו ייתקע גם קו עכו-כרמיאל החדש, שבהקמתו יושקעו "רק" 4 מיליארד שקל. גם תוכניות הרכש של הרכבת בסכנה - אם לא תושלם הכנת תשתיות החשמל בזמן תיאלץ הרכבת להמשיך ולרכוש רכבות דיזל כדי לספק את הביקוש - בעלות של לפחות מיליארד שקלים נוספים.

המכתב שהצית את האש

את כל הבלגן חולל מכתב שפרסמו לפני שנתיים המנכ"לים של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. "מוצע לקבוע כי רמת החשיפה המרבית המותרת לעניין שדה מגנטי בתדרי רשת החשמל תהיה 4 מיליגאוס לחשיפה רצופה וממושכת", קובעים ד"ר רוני גמזו וד"ר יוסי ענבר (שפרש בינתיים מהמשרד להגנת הסביבה, ע"ב). תוכניות החשמול הנוכחיות של הרכבת מניחות עד 10 מיליגאוס קרינה לחשיפה ממושכת ורצופה.

במשרד להגנת הסביבה לא מבינים על מה המהומה. "הרכבת קיבלה לפני שנתיים היתר קרינה עד 2035", אומר ראש האגף למניעת רעש וקרינה במשרד, ד"ר סטיליאן גלברג. "משרד הגנת הסביבה אינו מתנגד לתוכנית החשמול ולא הצביע נגדה".

אלא שהיתר הקרינה אינו מחייב את ועדות התכנון שאמורות לאשר את תוכנית המתאר הארצית לחשמול (תת"ל). התוכנית, תת"ל 18, מתגלגלת בוועדות משנת 2004. המשרד להגנת הסביבה אינו צריך להתנגד פורמלית - המכתב של גמזו וענבר עושה לבד את העבודה. הקרינה היא הנושא הבולט - תרתי משמע - בכל ההתנגדויות שהגישו לתת"ל 18 עשרות רשויות מקומיות שהתוכנית עוברת בשטחן. עורכי הפרוטוקולים בוועדות התכנון בחרו להדגיש בגופן עבה את המילה "קרינה" כדי לחזק את אפקט ההפחדה.

חברת מקורות, למשל, מתנגדת לתת"ל 18 בגלל "סיכון מקרינה לעובדי מקורות שמתקניה בתחום המסילה". החברה דורשת "התאמת סף הקרינה להנחיות משרד הבריאות והמלצת המשרד להגנת הסביבה". מושב בני דרום מתנגד לתוכנית בשל "הפגיעה הכלכלית שתגרום הקרינה לשטחים החקלאיים של המושב". בהסתמך על דעת המומחים קובע המושב כי "הערכות הקרינה האלקטרו-מגנטית בתוכנית שגויות וצריכות להיות בן 2 ל-4 מילגאוס ולא 10". גם בנתניה, בג'לג'וליה ובעוד יישובים ברחבי הארץ מזהירים מפני השלכות הקרינה המסוכנת שתפלוט הרכבת על טווח נרחב של מטרות: החל מערך הנדל"ן ועד בריאותם של תושבי הרשויות, העובדים בבנייני המשרדים הסמוכים לקווי הרכבת ועד לחקלאים בשדות.

מה מפתיע כל כך בהתנגדות לחשמול הרכבות, אנחנו שואלים את ירון רביד, המשנה למנכ"ל הרכבת והאחראי קידום פרויקט החשמול. הרי הרשויות המקומיות והירוקים מתנגדים כמעט לכל פרויקט גדול שנבנה כאן, לא משנה עד כמה תהיה מאולצת הסיבה.

"חשבנו שהירוקים דווקא יתמכו"

"נכון", משיב רביד. "יש הרבה פרויקטים שלנו שמעוררים מחלוקת ואני חושב שחלקם אפילו צריכים להיות שנויים במחלוקת. אבל בחיים לא חשבתי שדווקא החשמול יעורר התנגדות מצד הירוקים, להיפך, הייתי בטוח שהירוקים יובילו את הפרויקט הזו או לפחות יתמכו".

- מה גרם לך לחשוב כך?

"הסבת הרכבות מדיזל לחשמל הוא פרויקט שיש בו יתרונות סביבתיים כל כך ברורים, פרויקט שכל כך תורם למאמץ להפחית את השימוש ברכב פרטי, פרויקט שמבוסס על טכנולוגיה מוכרת שמופעלת בכל העולם כבר עשרות שנים, שנקלטת אצלנו סוף-סוף ועל פי התקנים המחמירים ביותר - זה סביר לדעת המשרד להגנת הסביבה שרק בישראל ימשיכו לנסוע רכבות דיזל מזהמות? לי זה נראה הזוי".

תוכנית החשמול תאפשר להגביר את מהירות הרכבות מ-140 קמ"ש לכל היותר היום ל-160 קמ"ש עד סוף העשור ול-230 קמ"ש בעתיד הרחוק יותר. משך הנסיעה בקו כמו ראשל"צ-מערב עד תחנת האוניברסיטה בתל-אביב יתקצר ב-30%, מבטיחים ברכבת. קטרי החשמל חזקים יותר מקטרי הדיזל ויכולים לגרור רכבות ארוכות כפליים. הגדלת הקיבולת תפחית את הלחץ הבלתי נסבל בשעות השיא ותעודד אנשים רבים יותר לעבור לרכבת.

נוסף לתועלת הסביבתית העקיפה, תהיה גם תועלת ישירה: כמות גזי החממה והמזהמים שפולטות רכבות הדיזל כיום תפחת ב-90% ומעלה בעקבות החשמול. מפלס הרעש ירד בשיעור דרסטי. כ-4,000 מכליות דלק בשנה שמספקות כיום את הסולר לרכבת - יירדו מכבישי הארץ.

"נשמע מטורף"

ברכבת אומרים שתקן הקרינה מבוסס על התקן השווייצי שנחשב לתקן המחמיר בעולם בעת שנקבעו עקרונות תת"ל 18. אבל הנתון הזה אינו מרגש את ד"ר בלברג מהמשרד להגנת הסביבה. "הרכבות השווייציות פועלות לפי תדר 25 הרץ ואצלנו התדר 50 הרץ", מסביר המומחה, "ומשום כך 10 מיליגאוס בשווייץ הם שווי ערך ל-3.3 מיליגאוס בישראל". התדר של 20 מגה-הרץ בשוויץ היה התדר המקובל בשנות ה-30 של המאה ה-20, מסביר לנו ד"ר בלברג, השנים שבהם חשמלה שווייץ את מערכת המסילות שלה. במילים אחרות, ישראל מפגרת אחרי שווייץ בכמעט 100 שנה.

ואיך בארה"ב? בשנת 2000 למשל, השלימה חברת הרכבות Amtrak את חשמול "המסדרון הצפון-מזרחי", קו רכבת מהירה מניו-יורק לבוסטון. העבודות לחשמול הקו, באורך 210 קילומטרים, החלו ארבע שנים מיום קבלת ההחלטה על כך בקונגרס והסתיימו ארבע שנים אחר כך.

"גלובס" שוחח עם אחד האחראיים על חשמול הפרויקט, שביקש להישאר בעילום שם, דווקא בגלל שהוא מעורב כיום בפרויקטים בישראל. "הייתה אצלנו הקפדה רבה בנושא הקרינה האלקטרו-מגנטית בגלל שהקו עובר באזורים מאוד צפופים מבחינה אורבנית", אמר המתכנן.

- מה היה רף הקרינה האלקטרומגנטית?

"10 מיליגאוס. שמעתי שבישראל רוצים להוריד את הרף הזה ל2- עד 4 מיליגאוס. זה נשמע לי מטורף, אני לא מכיר אף מדינה שדורשת רמות כאלה של קרינה".

"מסרטן כמו שתיית קפה"

על מה בדיוק הרעש? ממה נובעת חרדת הקרינה? עמדת משרדי הבריאות והגנת הסביבה מבוססת על מחקרים שהראו כי חשיפה ממושכת לקרינה אלקטרומגנטית שעוצמתה עולה על 4 מיליגאוס מכפילה את הסיכון ללקות בלוקמיה אצל ילדים. למי שרוצה כבר בנקודה זו לחרוץ את דעתו נגד התוכנית, כדאי אולי להמשיך ולקרוא, כי מסתבר שהנתון מעורר החלחלה הזה מסויג בשורה ארוכה של הסתייגויות.

לוקמיית ילדים היא מחלה נדירה שהסיכויים לחלות בה הם מלכתחילה כמעט אפסיים: רק 50 אלף מקרים מאובחנים בעולם בכל שנה. נוסף לכך, על-פי ארגון הבריאות העולמי, במחקרים שהצביעו על הקשר בין חשיפה לקרינה לעליית הסיכון לתחלואה "יש בעיות מתודולוגיות שמחלישות את עוצמת הראיות". הקשר לא הוכח אצל בעלי חיים ולא נמצאה כל השפעה לקרינה על מנגנון פיזיולוגי כלשהו. משום כך, מסכם ארגון הבריאות, "הראיות הקשורות ללוקמיית ילדים אינן חזקות מספיק כדי להצביע על קשר סיבתי בין שיעור התחלואה לחשיפה ממושכת לקרינה".

הקשר למחלות ותופעות לוואי אחרות אף חלש יותר ואינו ראוי כלל לכתיבה, קובע הארגון. בשורה התחתונה מסווגת חשיפה ממושכת לקרינה אלקטרו-מגנטית בקטגוריית "עשויה להיות מסרטנת", באותה קטגוריה שבה מסווגת, אגב, שתיית קפה.