המס הכי מעוות שהאוצר בחר להטיל על מעמד הביניים

גם בצמרת האוצר יודעים שמס רכישה הוא אחד המסים הכי מעוותים שיש במערכת. מס מחזור, שאינו מותנה בשום רווח מהעסקה או בהתאם לרמת ההכנסות של הקונה. עוד אגרה על קומתו השפופה של משלם המסים.

במקום להעלות את השחקנים על המגרש ואז למסות אותם בהתאם לקריטריונים של הון, הכנסות, רווחיות וכו', מס הרכישה משכנע אותם לוותר מראש על המשחק ומביא לירידה במחזור ובכמות העסקאות. מדובר בחיכוך מיותר, בתוספת הוצאות עסקה בעת רכישת דירה, שרק מקשה על גלגל הנדל"ן להמשיך להסתובב.

אז למה לעזאזל שלפו את השפן האומלל הזה בתוכנית הכלכלית החדשה? כי אפשר. כי זה הכי קל. זו בדיוק אותה מערכת מיסוי ארכאית ומסורבלת, שכל כך חוששת - גם בעידן הממוחשב של המאה ה-21 - להסתבך עם מע"מ דיפרנציאלי (למשל פטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה); להחזיר את מס הרכוש שייגבה מס מכל מי שמחזיק קרקע ולא בונה עליה ללא סיבה מוצדקת; למסות את דמי השכירות מדירה החל מהשקל הראשון, בהתאם לרווח ובניכוי הוצאות הבעלים (כדי שלא למסות, למשל, משפחה שרק משכירה ושוכרת בעצמה); או להסדיר סוף סוף את המיסוי העירוני המעוות (לא יכול להיות שמעמד הביניים הגר בעיר מחזיק את כל שכבות המצוקה שגרות איתו, בעוד הארנונה של אנשי האלפיון שגרים בנחלות במועצות האזוריות משרתת רק את העשירים שיכלו לגור איתם במושבים), היא זו שחוזרת למס המחזור הטיפש - שנוטל בקלות נגיסה אוטומטית מכל עסקת מגורים של משפרי הדיור.

זה גם יכול להסביר למה באוצר וברשות המסים התביישו במהלך. למה הם לא רמזו עליו בשום כנס או דיון, בכנסת ומחוצה לה, לאורך כל התקופה האחרונה. מדובר באחד הסעיפים הבודדים בתיקוני המס שלא זכה אפילו לשורה בדברי ההסבר שצורפו אתמול לכל המהלך.

עשו לעצמכם טובה ותציצו בחוברת התוכנית הכלכלית שפרסם שלשום האוצר (להורדה - לחצו כאן), רק כדי לראות בעצמכם היכן ממוקם אותו סעיף משמעותי כל כך הקובע מס רכישה של 3.5% על כל משפר דיור בישראל - אי שם בקצרה בתחתית עמ' 247 (מתוך 260 עמ' של תוכניות וגזירות כלכליות), אחרי סעיפי התיקון במס שבח, בביטול ההטבות והפטורים לתושבי חוץ ובמיסוי דירות היוקרה - צעדים שיביאו בסה"כ כמה עשרות מיליוני שקלים לקופת המדינה.

כי במקום להסביר מס מחזור חדש, הרבה יותר קל למסות באותו הערב את הסיגריות ולהתמודד עם נימוקים הרבה יותר מוצלחים בעד ונגד הפגיעה במעשנים. ובמקביל, אפשר להעביר את כלל משפרי הדיור לצד של הרעים. לשים את המשפחה הצעירה, שהייתה בשעתו מספיק מפוקחת כדי להסתפק בתחילת דרכה ברכישת דירת 3 חדרים, בסל אחד עם המשקיעים או הזרים שרוכשים דירה שנייה או שלישית.

רק שבטווח הקצר, מה שיכול לספק עוד הסבר לחשאיות המהלך, הגזירות רק יספקו דלק לענף הנדל"ן. שוק שמציג עלייה ריאלית של 7% במחירי הדירות מאז אוגוסט 2012 (אחרי קיפאון במחירים במשך שנה).

כבר היום קיבלנו אין ספור פניות של ישראלים שממהרים לסגור עסקאות לפני אישור הגזירות בכנסת. בזמן שהשרים וראש הממשלה מבטיחים ירידת מחירי הדיור בשיעור של 30% - העלאת המע"מ באחוז נוסף (לדירה חדשה) ותוספת מס רכישה בשיעור 3.5% עד לתקרה של 1.47 מיליון שקל (ממנה ממילא הייתה חבות מס), משמעותה התייקרות בסך עשרות אלפי שקלים לעשרות אלפי רוכשי דירות.

ויחד עם זאת, צחוק הגורל הוא שמס הרכישה החדש, תוספת מס של עשרות אלפי שקלים לכל משפר דיור (ואגב, גם לכל "משנמך" דיור, מי שחשב למכור את דירתו הנוכחית ולהצטמצם בדירה קטנה וזולה יותר), יכול, לאחר שיתקבל בכנסת, להביא דווקא לירידה - מלאכותית בלבד - במחירי הדיור.

אם משוואת ההיצע והביקוש נפגשות, למשל, ב-2 מיליון שקל (נניח דירת 4 חדרים ברמת גן), כעת צריך הקונה לשקלל במשוואה גם תוספת לא מבוטלת של 50 אלף שקל חדשים במס הרכישה (שמצטרפים ל-22 אלף שקל מס שקיים כבר כעת). בעקבות זאת, עשוי המוכר להתפשר מעט במחיר, מה שיכול לפתע לשרת נאמנה את ההכרזות על הורדת המחירים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד.

ועדיין, צפיות ההכנסה של המדינה מהמס החדש - 1.05 מיליארד שקל בשנת 2014 - תוספת של 50% בהשוואה לגביית מס הרכישה מדירות בשנת 2011 (2.2 מיליארד שקל) - עדיין מוטלות בספק רב.

כ-30 אלף דירות נרכשות בישראל בשנה על ידי משפרי דיור (29,390 בשנת 2011 ו-26,000 בשנת 2010, לפי נתוני האוצר). בהנחה שמחיר דירה ממוצעת הוא כמיליון שקל (לא כולם קונים דירה בתל אביב), הגענו בדיוק להערכת האוצר.

מה זה אומר? שלמרות שהמס החדש אמור ללא ספק להביא לירידה כלשהי בביקוש, ולמרות שגם ככה משפרי הדיור צריכים לחשוב יותר מפעם אחת האם זו השעה לשדרג את דירתם (מה שלא יהיה, ברור לגמרי שההכנסות שלנו יקטנו וההוצאות יגדלו בתקופה הקרובה), נראה שבאוצר לא משנים את היקף העסקאות המתוכנן. או שגם הם יודעים שמדובר ב"עז" שממילא תצא מהמשוואה.

 משקיעים משפרי דיור וזוגות צעירים