בין Waze למדען

הדרך ללב שוק ההון המקומי - אתגר עבור ההיי-טק הישראלי

אחד הדברים שיכול להוציא את אנשי ההיי-טק המקומיים משלוותם הוא הידיעה כי ייתכן שממשלת ישראל אינה מכירה מספיק בתרומתם. זהו גם הסבר אפשרי להיסטריה - המכוונת או לא - שלוותה לידיעות שפורסמו החודש על כך שתקציב המדען הראשי אמור לרדת מ-1.6 מיליארד שקל ב-2012 למיליארד שקל בלבד השנה.

לקראת אישור התקציב ביום שני לפני שבועיים, ירד במקצת היקף הקיצוץ כך שתקציב המדען יסתכם השנה ב-1.3 מיליארד שקל. אך מעניין שבתוך הסאגה הזו, שארכה 48 שעות, לא עמד איש ושאל - האם ההיי-טק הישראלי ב-2013 אכן צריך את המדען הראשי?

התשובה היא, שאמנם יש לתעשייה צורך במדען הראשי, אך הגיע הזמן להכיר בכך שדרוש שינוי באופן שבו הוא פועל. מהבחינה הזאת ייתכן כי קיצוץ כואב בתקציב היה מכריח את כל המעורבים לחשוב על מודל פעילות חדשני ועדכני יותר של המדען, שיתאים לשינויים הטכנולוגיים והעסקיים שחלו בארץ ובעולם ב-20 השנה האחרונות.

המדען הראשי נקשר לשגשוג תעשיית ההיי-טק המקומי בתחילת שנות ה-90. אז, סיפק המדען תמיכה ממשלתית להקמת מספר קרנות הון סיכון. בעקבות הכסף שזרם להיי-טק חלה עלייה ניכרת במספר הסטארט-אפים בישראל שמונים היום כמה אלפי חברות. מכאן גם התחושה והחששות כי ללא תמיכת המדען הראשי מי יודע מה תהיה אחריתו של ההיי-טק המקומי.

מבחינה היסטורית, הקשר בין המדען הראשי לשגשוג ההיי-טק הישראלי הוא מקרי. באמצע שנות ה-90, הצליחו הקרנות והחברות בעיקר בעקבות התזמון הנכון. הגאות בעולם הטכנולוגי סביב הפיכת האינטרנט למנגנון בעל משמעויות מסחריות, ניפחה את שווי החברות, והפכה יזמי היי-טק, משקיעים ועובדים בחברות אלה למיליונרים החדשים. עם הרוח הגבית של ההצלחה הזו, הפך המדען לספק הכספים האולטימטיבי של התעשייה.

בכל שנה בעשור האחרון, ערב אישור התקציב, נפתח מחדש הקמפיין להוספת כספים לתקציב המדען, בטענה כי אחרת ההיי-טק ייקלע לסכנה. אבל האם תוספת תקציב תשנה משהו? האם ישנם נתונים וסטטיסטיקות שנעשו בנושא שבחנו מה תוספת הערך למשק של כל שקל נוסף לתקציב המדען? המחקרים הקיימים בנושא, שמתפרסמים אחת לתקופה ומציגים שקלול כלכלי בסיסי, רחוקים מלענות תשובות מספקות.

במקביל למאבקים על תקציבי המדען, התפרסמו גם הידיעות על המו"מ בין חברת Waze לרשת החברתית פייסבוק. היה מי שמיהר לקשר בין הנושאים, כי Waze נהנתה בזמנה מהמימון של המדען. למעשה, אין קשר בין הדברים, אבל החברה היא דוגמה מעניינת לפוטנציאל הרווח האמיתי שיכול היה להיות בשוק המקומי, ובעקיפין גם לתפקיד שהמדען אמור למלא.

בגיוס האחרון של Waze, בסוף 2011, השקיעו קרנות זרות כ-30 מיליון דולר ברכישת החזקות בחברה, לפי שווי של כ-200 מיליון דולר. תיאורטית, יכלו גופים משוק ההון המקומי להיכנס, בהקצאה פרטית או דרך הבורסה, ולהחזיק 15% מהמניות, שיספקו תשואה פנומנלית בזמן קצר. אך הדיון הוא תיאורטי, הן מכיוון שרכישת ווייז טרם התבצעה, והן מאחר שסביר שהרעיון לא עלה בדעתם של בעלי המניות בווייז.

הבורסה מתייבשת

ומדוע לא בעצם? בתחילת 2011, גייסה סקיילקס שבשליטת אילן בן-דב חוב של 400 מיליון שקל מהמוסדיים הישראליים, אבל זמן קצר לאחר מכן היא נקלעה לקשיים. פנייה להשקעה בחברת סטארט-אפ מבטיחה הייתה מתקבלת באותו זמן כהימור לא פחות מוצלח.

עם זאת, הדרך לליבו של שוק ההון המקומי נשארה אחד האתגרים עבור ההיי-טק הישראלי, וכאן יכול המדען לסייע. מאזן הכוחות בשוקי ההון וההיי-טק המקומי נמצא בחלון זמנים שבו ייתכן כי תשתנה הגישה למימון מיזמי היי-טק.

הבורסה המתייבשת, התספורות שהניבו גיוסי החוב הגדולים בשנים האחרונות והבעיה התדמיתית של הגופים המוסדיים בעקבותיהן, ומנגד, הקשיים לגיוסי כספים לחברות טכנולוגיה, יכולים להיות טריגר (מזנק) שיניב מנגנון מחודש לשילוב המוסדיים הישראליים כחלק מהמערכת האקולוגית של ההיי-טק.

מהלכים כמו סיוע למציאת הדרך לכיסי הגופים הפיננסיים המקומיים, לצד תמיכה במערכת האקולוגית סביב צמיחת החברות, שיתופי-פעולה איכותיים, תעדוף תחומים שמספקים ערך גבוה יותר למשק, ופתרונות יצירתיים לנושאים מורכבים בעולם העסקים הטכנולוגי, הם קריטיים להיי-טק המקומי לפחות כמו הגדלת תקציב המדען, ואולי אף יותר.