קמפיין ציבורי: לקבוע שקיפות בדיוני ועדת השרים לענייני חקיקה

ארגונים התומכים בשקיפות ובחופש מידע יוצאים בקמפיין ציבורי לקביעת שקיפות בעבודת ועדת השרים לענייני חקיקה. זאת, לאחר שיוזמתה של שרת המשפטים ציפי לבני לחשיפת אופן הצבעתם של השרים על הצעות החוק הנדונות בוועדה נחסמה על-ידי מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט.

בכוונת הארגונים לייצר לחץ על מקבלי ההחלטות והשרים חברי הוועדה, במטרה לחשוף את דיוני הוועדה בהתאם לחוק חופש המידע. מדובר בארגונים הבאים: התנועה לחופש המידע, שקיפות בינלאומית ישראל (שבי"ל), המשמר החברתי, שתי"ל והסדנא לידע ציבורי. בין היתר נשקלת גם עתירה לבג"ץ בעניין.

כזכור, עם פתיחת דיוני ועדת השרים לענייני חקיקה לפני כשבועיים הודיעה יו"ר הוועדה, שרת המשפטים ציפי לבני, כי תחשוף את דיוני הוועדה במלואם לציבור.

עם זאת, בישיבת ועדת השרים בשבוע שעבר הודיע מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט, כי חשיפת הפרוטוקולים דורשת את אישור הממשלה.

מנדלבליט, שהוא בעל השכלה משפטית ושימש בעבר כפרקליט הצבאי הראשי, איננו מחזיק כיום בתפקיד משפטי בממשלה, אך למרות זאת החליט "להביע את עמדתו המשפטית", שלפיה לא ניתן לפרסם את אופן הצבעות השרים בוועדה, בלא שתתקבל החלטת ממשלה פורמלית בדבר שינוי תקנון עבודת הממשלה.

לבני, לעומת זאת, טוענת כי אין כל צורך בשינוי התקנון כדי ליישם את החלטתה להחיל שקיפות על אופן הצבעת השרים בוועדה. שרת המשפטים הצטיידה בחוות-דעת משפטית של עו"ד אייל זנדברג ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, ולפיה תקנון הממשלה איננו אוסר על פרסום אופן ההצבעה של כל אחד מהשרים על הצעות החוק הנדונות - וזאת להבדיל מאיסור על פרסום תמליל הישיבה או מידע רגיש שנאמר בה.

לבני הודיעה כי "אם יוכרע כי החלטת השקיפות מחייבת קבלת החלטת ממשלה, בכוונתי להגיש הצעה לאישור הממשלה".

חוות-הדעת שבידי לבני מתבססת על נוסח תקנון הממשלה, המגדיר מה יירשם בפרוטוקול ישיבות הממשלה וועדות השרים: שמות הנוכחים בישיבה, שמות הנעדרים, סיום הדיון, ההחלטות אם התקבלו ומניין הקולות בעד ונגד כל החלטה שהתקבלה בישיבה. לצד הפרוטוקול הישיבות מתועדות גם בהקלטה, שעל בסיסה נערכת סטנוגרמה - וזו אסורה בפרסום ונשלחת לגנזך המדינה, והיא נחשפת לציבור רק לאחר 40 שנה.

המחלוקת המשפטית בין לבני למנדלבליט נוגעת לשאלה מי זקוק לקבלת החלטת ממשלה כדי לקבל את מבוקשו: בעוד לבני נאבקת לחשוף לציבור את אופן הצבעתם של השרים חברי הוועדה על הצעות חוק, ברוח חוק חופש המידע - מבקשים מנדלבליט וחלק משרי הוועדה להותיר את העמימות הנוכחית על כנה.

כאמור, בישיבה הראשונה של ועדת השרים לחקיקה הודיעה לבני כי כיו"ר הוועדה בכוונתה להחיל שקיפות על אופן הצבעת השרים על הצעות החוק. לבני לא נענתה לפניית "גלובס" לחשוף גם את העמדות שהביעו המשתתפים בדיון על כל אחת מהצעות החוק.

יצוין כי ההחלטות המתקבלות בוועדת השרים לחקיקה ביחס להצעות חוק פרטיות וממשלתיות קובעות הלכה למעשה את עמדת הקואליציה ביחס להצעות חוק אלה בהצבעות במליאת הכנסת, ומכתיבות ברוב המקרים אם הצעת החוק תתקבל או תידחה.

בארגוני השקיפות מציינים כי "בניגוד לחוק חופש המידע, נימוקי ההחלטות של ועדת השרים לחקיקה אינם מפורסמים לציבור, כמו גם אופן ההצבעה של השרים חברי הוועדה. כך קורה שחבר כנסת שיוזמת חקיקה שלו מגיעה לוועדה לעתים קרובות נפסלת ללא שתהיה לו אפשרות לדעת אילו שרים תמכו או התנגדו להצעה, ומכך גם לשכנע אותם להעביר את אותה יוזמה. בצורה כזו הצעות חוק רבות בנושאים כמו דיור, חינוך ורווחה נופלות מבלי שלציבור תינתן אפשרות לקיים דיון ציבורי סביבן.

"מעבר לכך, האיפול המוטל על הצבעות השרים מאפשר את קיומם של דילים פוליטיים בין השרים חברי הוועדה הקובעים אם החוק יקבל את תמיכת הקואליציה או לא, מבלי שהציבור יהיה מודע לקיומם".

ארגוני השקיפות מסרו כי "אנחנו תומכים ומחזקים את השרה ציפי לבני במאבקה להחלת שקיפות בוועדת השרים. לוועדת השרים יש מתוקף תפקידה השפעה מכריעה על כל יוזמת חקיקה, ולא ייתכן שהציבור לא יידע מהן הסיבות לקבלת או דחיית חוקים אלה.

"רק לפני שנה ישראל הצטרפה בחגיגיות לפורום הבינלאומי למשפט פתוח ולקחה על עצמה נורמות של שקיפות. הגיע הזמן להראות לציבור שלא מדובר בסיסמאות בלבד".