נושי התחנה המרכזית בת"א נגד מכירתה לקובי מימון

נצבא שבשליטת מימון מציעה 220 מיליון שקל תמורת התחנה, שאותה הכניסה להקפאת הליכים ■ האדריכל גודוביץ': "לא מגיע פרס למי שהביא למצב הכושל"

הקרב על התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב (התמח"ת) מתחמם. לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד הוגשו לאחרונה כתבי התנגדות לבקשה של נאמני התמח"ת, רו"ח חיים קמיל ממשרד שלמה נס ורו"ח עליזה שרון, לאישור הצעתה של חברת מפעלי תחנות (חברה-בת של נצבא) לרכישת התחנה.

נצבא, שהייתה בעלת השליטה בתמח"ת עד כניסתה להקפאת הליכים, היא חברת נדל"ן מניב המשתייכת לקבוצת יואל שבשליטת קובי מימון וחיים צוף.

התמח"ת פנתה בבקשה להקפאת הליכים בתחילת 2012, בשל חוב של 285 מיליון שקל, ובהמשך הגישה בעלת השליטה הצעה לרכישתה בחזרה מידי הכונסים תמורת סכום נמוך משמעותית מהחובות, של 220 מיליון שקל.

רק 20 מיליון שקל לנושים

לטענת נושי התחנה, אם העסקה תאושר, יישאר סכום זניח של 20 מיליון שקל בלבד לנושים, מתוך סך של 1.3 מיליארד שקל שהם תובעים כיום מהחברה.

את אחת ההתנגדויות לאישור ההצעה הגישו רו"ח חיים אביגל והאדריכל ישראל גודוביץ'. בכתב ההתנגדות, שהוגש באמצעות עורכי הדין משה בר-ניב וירון סהר ממשרד סהר, סטוביצקי ושות', הם מנמקים את התנגדותם בכך שמטרת הקפאת ההליכים - להחזיר את החברה הנמצאת בקריסה טוטאלית למצב של עסקים כרגיל - לא תוכל להתקיים, מאחר שבמסגרת הליך ההקפאה לא הוגשה תוכנית הבראה לבית המשפט.

עוד נטען כי העובדה שעיריית תל-אביב אישרה בשנה החולפת תוכנית מתאר הכוללת הקמת מבנה חדש במקום התחנה, של מלונאות, מגורים, תעסוקה ומסחר, ללא זכר למבנה התחנה הקיים, מראה כי הליך הבראה לחברה אינו יכול להתקיים.

לטענת המתנגדים, נקודת המוצא מאחורי הצעת נצבא, שאותה מבקשים הנאמנים לאשר, היא כי ניתן למחוק חלק מהחוב של החברה.

אביגל וגודוביץ' מביאים את חוות-דעתו של פרופ' שלום לרנר, מומחה לדיני חברות, הפוסלת את הצעתה של נצבא ומתבססת על ניגודי אינטרסים שבהם נגועים הצדדים להסכם.

לטענת לרנר, יש לבטל את הליך הקפאת ההליכים, הכולל מחיקת חוב לבעלי השליטה בתחנה שכשלו בתפקידם, ולקיים מכרז פומבי פתוח לציבור.

"פרופ' לרנר קיעקע לחלוטין את הליך הקפאת ההליכים ביסודו. אין לבעלי השליטה בתחנה שום עילה להיות נושים מובטחים", מסר גודוביץ' ל"גלובס". "אם בעלי השליטה בתמח"ת הביאו למצבה הכושל, אין לאשר להם לרכוש אותה מחדש. לא מגיע להם פרס".

בכתב התגובה מנמקים גודוביץ' וקמיל כי "חוות-דעתו של פרופ' לרנר מוכיחה כי כל ההליך תוכנן מראש כתוכנית רקומה היטב. הצעתה של נצבא פוגעת אנושות הן בנושי התמח"ת והן בבעלי מניות המיעוט".

אביגל וגודוביץ' דורשים להפסיק את הליך הקפאת ההליכים ולמנות לחברות מפרק מפעיל, שלא יהיה מי מהנאמנים בהקפאת ההליכים.

התנגדות גם מצד בעלי החנויות

גם בעלי החנויות בתמח"ת הגישו כתב תגובה לבית המשפט, שבו הם דורשים שלא לאשר את מכירת התחנה למפח"ת (מפעלי תחנות).

בכתב התגובה, שהוגש באמצעות עורכי הדין צבי שוב ומוטי קניאל, טוענים בעלי החנויות כי הנכס שלגביו הוגשה ההצעה אינו מוגדר, וההצעה אינה כוללת זיהוי פיזי של השטחים הנמכרים.

עוד צוין בכתב התגובה כי למרות שלאחרונה הוחלט להפקיד בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תוכנית מתאר חדשה לתל-אביב, חוות-הדעת השמאית שעליה נסמכו המציעים אינה מעודכנת, שכן היא מתייחסת לשווי הנכס כתחנה פעילה כיום.

"כבר עכשיו, לאחר הפקדת התוכנית, על אף שהתוכנית טרם אושרה סופית, שווי הנכס עלה במאות מיליוני שקלים", נכתב בכתב התגובה.

לטענת בעלי החנויות, הנאמנים מבקשים לאשר מכירה על בסיס שומה שאינה לוקחת בחשבון מצב תכנוני עדכני לעת המכירה.

עו"ד שוב מסר ל"גלובס" כי למעשה הבקשה למינוי הנאמנים הוגשה בעקבות חשש התמח"ת מתביעות רבות. "כל רצונה להעביר את התחנה מיד אחת לרעותה ולקבל מבית המשפט פתק של פטור, על מנת להתנער מכלל ההתחייבויות כלפי מאות בעלי החנויות, שחלק גדול מהן עומדות סגורות ורבות מעולם לא נמסרו לרוכשים, ללא רישום, ללא היתר וללא תב"ע תקפה".

התמח"ת החלה להיבנות באמצע שנות ה-70 בדרום תל-אביב ברחוב לוינסקי, אך היזם פילץ לא השלים את הבנייה. ב-1983 חודשה הקמת הפרויקט, שנרכש על-ידי הקבלן מרדכי יונה באמצעות חברת חפציבה שבשליטתו, ובשותפות עם אגד ודן. ב-1993 נפתחה התחנה לציבור, והציפיות היו גדולות.

מדובר בפרויקט ענק בהיקפו, עם שטח מסחרי של 37 אלף מ"ר ושטח תחבורתי של 59 אלף מ"ר, על 44 דונם נבנה. אלא שלמרות תנועת הנוסעים והקונים הגדולה הפך הפרויקט לכישלון נדל"ני גדול, ובסיכום 2011 שיעור התפוסה עמד על62% בלבד.

חברת הפרויקט לא עמדה בתשלומיה השוטפים, ולדוחותיה הכספיים צורפה הערת "עסק חי".

מנצבא נמסר, באמצעות עו"ד דב פישלר, כי "רק להתנגד ולהגיד לא הוא צעד שיגרום נזק לכל הגורמים. על מנת לקדם את התחנה המרכזית צריך להשקיע בה, ועובדה שאין הצעה אלטרנטיבית טובה יותר מזו של מפח"ת, שגם כונס הנכסים הרשמי תומך בה. גם בעלי החנויות ייהנו מההשקעה שתשביח את התחנה. אגד ודן כבר הודיעו כי יעזבו את התחנה בסוף השנה, וככל שהפתרון לבעיה יתעכב - מצב התחנה רק יחמיר".

התחנה המרכזית במספרים
 התחנה המרכזית במספרים