בימים אלו מקדם עו"ד חגי אולמן, מי שמונה על ידי ביהמ"ש המחוזי כמשקיף חיצוני באי.די.בי, מתווה להסדר חוב כולל בקבוצה שבשליטת נוחי דנקנר, שעיקרו השארת השליטה בידי דנקנר בתמורה להזרמה של 555 מיליון שקל לאי.די.בי פתוח.
זאת, בזמן שרק לפני כחודש, רקח אייל גבאי, המומחה הכלכלי שמונה על ידי אותו בימ"ש, מתווה להסדר חוב משלו, שעיקרו העברת השליטה מדנקנר למחזיקי האג"ח של הקבוצה (להם חייבות אי.די.בי אחזקות והחברה הבת, אי.די.בי פתוח, 6 מיליארד שקל).
אין עוררין על כך ששני הנציגים שמינה השופט איתן אורנשטיין עובדים במרץ, אבל נראה כי כעת כל אחד מהם עושה זאת בנתיב משלו, השונה לגמרי מזה של חברו. מקורבים לסאגה שמתרחשת באי.די.בי מציינים כי ישנה תחושה שכל אחד משני המומחים בחר למעשה צד במאבק שמתנהל כעת על השליטה העתידית בקונצרן.
מהו בעצם תפקידם של השניים ומה הביא לפיצול ביניהם? כשהשופט אורנשטיין החליט על מינויו של אולמן למשקיף באי.די.בי פתוח (אולמן זוכה לתעריף של 877 שקל לשעה, המשולמים מקופת החברה), הוא קבע כי אולמן ישתתף בכל ישיבות הדירקטוריון, יהיה מודע מראש לפעולותיה המתוכננות, ומוסמך לקבל כל מידע שיידרש לו לשם ביצוע תפקידו.
במקביל, מונה גבאי למומחה כלכלי בקונצרן (בתעריף של 819 שקל לשעה מקופת אי.די.בי) בנימוק כי "גבאי כבר מצוי ברזי פירמידת קונצרן אי.די.בי... ובקיא בהסדר המוצע עם אלשטיין. הוא כבר בא בדברים עם נושאי המשרה ועם גורמים אחרים הקשורים עם החברה, ובידו מידע רב וחיוני - כאשר אף אחד לא התנגד למינויו".
במילים אחרות, חוסר בהירות לגבי הגבולות בין שני התפקידים נולד כבר עם החלטת השופט, והיא גם זו שאילצה הן את אולמן והן את גבאי לצקת בעצמם תוכן בתפקיד שהוטל עליהם.
מרקע דומה לתמונת ראי
גבאי ואולמן הם בני אותו מחזור (שניהם בני 46). שניהם מתגוררים במודיעין, שניהם חובשי כיפה, ושניהם עורכי דין במקצועם. אך בעוד שדמותו של גבאי מוכרת לציבור הרחב בזכות הקריירה הציבורית הארוכה שלו (הוא שימש, בין היתר, כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בקדנציה הקודמת של בנימין נתניהו) שמו של אולמן מוכר הרבה פחות, ועלה לכותרות בעיקר לאחר מינויו לתפקיד באי.די.בי.
ועם זאת, אולמן הוא בעל ניסיון משפטי עשיר בעיקר בתחום הליכי הפירוק, כינוס והסדרי נושים, ובין היתר שימש כחוקר לנסיבות קריסתה של רשת אייס.
"בחודש מארס חשבתי שההסדר עם אלשטיין הוא הכי טוב, אבל בינתיים אלשטיין לא מתקדם אלא מתרחק", אמר לפני מספר שבועות גבאי במסגרת אסיפת אג"ח של אי.די.בי אחזקות. "המתווה הנוכחי (של העברת השליטה למחזיקי האג"ח, א' פ') הוא בסופו של דבר ההסדר הכי טוב שיש עכשיו על השולחן".
דבריו אלה של גבאי ביטאו את המהפך החשיבתי שעבר, כאשר זנח את המתווה להסדר חוב שהציע דנקנר, הצליח ליצור אמון ולאחד בין שתי נציגויות האג"ח של אחזקות ושל פתוח שדם רע זרם ביניהן, ותווה את "ברית המוסדיים", שעיקרה הוא, כאמור, העברת השליטה באי.די.בי מידי דנקנר לנושי הקונצרן.
מתווה ההסדר שרקם גבאי הביא לכך שהוא נתפס כיום כמי שמזוהה עם הצד של מחזיקי האג"ח, ועל כך הוא זוכה לא פעם לביקורת מפי "מקורבים לחברה" שטוענים כי הוא "התבלבל בתפקידו".
מהבחינה הזאת, המהלכים האחרונים של אולמן הופכים אותו למעין דמות ראי של גבאי. הוא נתפס כעת כמי שנוטה לכיוון הנהלת החברה ובעל השליטה דנקנר. "הוא יושב יותר עם החברה", אומרים ל"גלובס" מקורבים לנציגויות, "גם חוות הדעת שהוא הציג בפני השופט תמכה במתן שקט לאי.די.בי, כלומר בלתת עוד זמן לדנקנר"
ואכן, המתווה שמקדם אולמן, שם את הדגש, כאמור, על הזרמת הון לקבוצה, בעיקר מכספי בן בריתו של דנקנר, המשקיע הארגנטינאי אדוארדו אלשטיין, תוך כדי השארת השליטה בקונצרן בידיו של דנקנר.
הפיצול יסתיים באיחוד?
בעוד כחודשיים יצטרך השופט אורנשטיין לקבל הכרעה לגבי גורל השליטה באי.די.בי, בהתאם לאחת מההצעות למתווה ההסדר חוב שיוגשו לו. נכון לעכשיו מונחת על שולחנו הצעה אחת - "ברית המוסדיים" בה תומך גבאי, בעוד המתווה שמקדם אולמן נמצא בימים אלו בתהליכי גיבוש מול נאמני האג"ח של אי.די.בי אחזקות והנהלת החברה.
העניין הזה לא נעלם מעיניה של נציגות האג"ח באי.די.בי פתוח, שאינה רוצה להישאר "מחוץ ללופ", ומבקשת לקחת חלק גם במתווה זה. לפני כמה ימים שלחה הנציגות מכתב להנהלת החברה, בו כתבה כי היא מבקשת להתוות מספר עקרונות להזרמת הון חיצוני לחברה, בהמשך למתווה שהציע אולמן.
ומה לגבי גבאי? הוא כבר הבהיר בעבר כי "אין כאן שום דבר אישי נגד דנקנר. אם בעל השליטה יביא הצעה טובה יותר, כלומר עוד המון כסף, אז יש על מה לדבר".
כך, בשורה התחתונה, למרות הנתיב השונה שבו בחר כל אחד משני מינויו של ביהמ"ש, לא מן הנמנע כי בסופו של דבר הם דווקא יתאחדו שוב.
ההערכות בשוק הן כי הסיכוי להגיע להסכמות בין בעל השליטה באי.די.בי למחזיקי האג"ח בשבועות הקרובים אינם גבוהים, וכי בסופו של דבר יאלץ ביהמ"ש להכריע לגבי גורל השליטה בחברה. כשזה יקרה, בהחלט אפשר שהחלטתו של השופט אורנשטיין תתבסס על העקרונות שגיבשו גבאי ואולמן, וכך, למרות הפיצול ביניהם, עשויות הצעותיהם להיתכנס בסופו של דבר למתווה אחד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
