פרשת הונאת המס בענף הדלק ממשיכה לא מפסיקה לספק תעסוקה לבית המשפט: בית המשפט המחוזי בבאר-שבע הורה על שחרורם של 5 מיליון שקל אותם ביקשה המדינה לחלט לנאשמים בפרשת עבירות מס בהיקף של מאות מיליוני שקלים, המכונה "פרשת אנרגיה מתחדשת".
בכך דחה בית המשפט חלק מטענות רשויות המס, אשר ביקשו לחלט באופן זמני את רכושם של אוסקר אברהם וחברת אוסקר אנרגיה שבבעלותו - הנאשמים בביצוע עבירות המס בהיקפים של מאות מיליוני שקלים.
מדובר בפרשה בעלת ההיקף הכספי הגדול ביותר שנחקרה עד כה ברשות המסים, עם היקף עסקאות של כ-3.5 מיליארד שקל, ושהמע"מ בגינן עומד על כ-600 מיליון שקל.
הפרשה, המכונה כאמור "פרשת אנרגיה מתחדשת", נחשפה ב-18 ביוני 2012, אז נעצרו לחקירה 8 חשודים מתחום הדלק בחשד לביצוע עבירות מס חמורות.
הנאשם המרכזי בפרשה, יניב קנרש, הוא תושב יבנאל והבעלים של מספר חברות בענף הדלק, וכן של תחנת דלק ליד בית-הספר הטכני בחיפה, שאותה מפעילה חברת סונול. בעבר היה קנרש בעליה של חברת דלק בשם "יניב חברה לאנרגיה", שהייתה זכאית לרכוש דלק ישירות מבתי הזיקוק, ושל חברות דלק נוספות שתיווכו בעסקאות למכירת דלקים לתחנות.
בספטמבר אשתקד הגישה רשות המסים לבתי המשפט המחוזיים בתל-אביב ובבאר-שבע כתבי אישום נגד 3 המעורבים המרכזיים בפרשת הונאת המס בענף הדלק - יניב קנרש, אברהם אוסקר ודוד מורגנשטרן - בגין חשדות לעבירות מס ולהלבנת הון בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל.
לטענת הרשות, במסגרת ביצוע העבירות הוציאו וקיזזו קנרש ואוסקר חשבוניות פיקטיביות באמצעות החברות שבבעלותם, ולא דיווחו על הכנסות בסכום חסר תקדים של 1.34 מיליארד שקל, שסכום המע"מ הנובע מהן מגיע ל-185 מיליון שקל; וכן ביצעו עבירות הלבנת הון בהיקף של 214 מיליון שקל.
עם מעצרו של קנרש בחודש יוני השנה נתפסו הכספים בחשבונות הבנק שלו ושל בני משפחתו, וכן רכוש ונכסים המיוחסים לו, בהיקף כולל של 36 מיליון שקל. כספים ורכוש נוספים נתפסו גם אצל אוסקר אברהם.
חודש לפני שהוגשו כתבי האישום, הורה שופט בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, אריאל חזק, לרשות המסים לשחרר 1.8 מיליון שקל מהכסף שנתפס אצל אוסקר אברהם, על מנת לשלם את משכורותיהם של 150 עובדי החברות שבבעלותו.
כעת, במסגרת החלטה חדשה, הורה השופט חזק לשחרר 5 מיליון שקל נוספים שנתפסו אצל אברהם.
בכך, קיבל בית המשפט באופן חלקי את טענות סנגוריו של אברהם, עורכי הדין ערן ערבה ותמיר קלדרון ממשרד דורון, טיקוצקי, צדרבוים, אשר טענו כי רף הראיות לכאורה כנגד אברהם נמוכה, בכל הקשור לאישומים על-פי חוק איסור הלבנת הון, וכי יש להסיר באופן חלקי את צו התפיסה כנגד רכושו אשר נתפס על-ידי רשויות המס במסגרת החקירה.
ההחלטה ניתנה במסגרת בקשה שהוגשה על-ידי רשויות המס למתן צו חילוט זמני מכוח חוק איסור הלבנת הון על רכושם של הנאשמים. השופט חזר ציין כי מהודאתו של אוסקר אברהם במסגרת חקירותיו עולה כי במסגרת עסקאות שבוצעו עם חברת אוסקר אנרגיה ב-2011 קיבלה החברה חשבוניות פיקטיביות בסכום של למעלה מחצי מיליון שקל לפחות.
עוד נקבע כי קנרש מסר לאוסקר אברהם חשבוניות פיקטיביות שהפחיתו את סך המע"מ ששילמה החברה בבעלותו.
עובדות אלה ועובדות נוספות, מציין השופט, מביאות למסקנה כי קיימנות ראיות לכאורה להימנעות מתשלום מע"מ, על אף שמחזור עסקיה של חברה אוסקר אנרגיה עלה במהלך שנת 2011 בעשרות אחוזים ל-1.3 מיליארד שקל.
עוד קבע השופט כי ניתן לומר שקיימות ראיות לכאורה שהנאשמים לכך שאוסקר אברהם והחברה בבעלותו הרוויחו בעסקאות סך של כ-18 מיליון שקל, שניתן לראותו כרכוש אסור כקבוע בחוק איסור הלבנת הון.
ואולם, באשר ליתר העבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, בהיקף עשרות מיליוני שקלים, קיבל בית המשפט את טענות באי-כוח הנאשמים וקבע כי הראיות לכאורה הינן "ברף הנמוך".
השופט העריך את הרכוש של אוסקר אברהם והחברה בבעלותו, שנתפס על-ידי הרשויות, בסך של כ-41 מיליון שקל.
בנסיבות העניין, לאור רף הראיות הנמוך ולאור שווי הרכוש אשר נתפס על-ידי רשויות המס, נקבע כי יהיה נכון להסיר את צו התפיסה ולהורות למדינה להשיב לנאשמים רכוש בשווי של 5 מיליון שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
